לאחרונה, קם מישהו מהדיירים שרוצה לשנות את המצב ולהפסיק את פעולת המעלית בשבת.
חשוב לציין שאבא שלי כיום הוא מעל גיל 80, צמוד לכסא גלגלים, גר בקומה שלישית ולמעשה ללא מעלית שבת לא תהיה לו כל אפשרות לצאת מהבית בשבת.
מה עושים ?
תודה
רמי
=
האם בבניין בו מעלית אחת עם מנגנון פיקוד שבת מופעל דרוש רוב של 100% מבעלי הדירות בשביל להפסיק את הפעלת המעלית כמעלית שבת?
זה לא נראה לי הגיוני. אני לא רואה למה לא מספיק רוב רגיל.
ההגיון בזה הוא לעזור לאדם לשמור על ערכו של הנכס שקנה.
בא ניקח מקרה אחר:
בבניין משותף יש מעלית (בלי פיקוד שבת). רוב מוחלט של הדיירים החליטו שהם לא מעוניינים במעלית ורק דייר אחד שגר בקומה העליונה רוצה להמשיך להשתמש במעלית. אם כדבריך היה ניתן לבטל ברוב את הפעלת המעלית, אז הם היו משביתים את המעלית ובכך מורידים מאוד את ערך הנכס של הדייר בקומה העליונה. כשאדם בא לקנות משהו הוא רוצה לדעת שמה שהוא קונה יישאר בערכו ולא יפגע בהמשך ע"י דברים שאינם בשליטתו. לכן בא החוק הזה להגן מפני החלטות כאלו. לא רק בערך הנכס מדובר אלא בכלל שאדם ידע מה הוא קונה ושמה שהוא קנה יישאר לתמיד ולא ישתנה בעתיד וזה לא רק 4 קירות אלא גם שירותים מהרכוש המשותף. כשהוא קונה את הדירה הוא משלם על זה ואין לאף אחד רשות לקחת ממנו את זה.
לכל אדם יש בחירה לא לקנות דירה במקום שיש מעלית או מעלית עם פיקוד שבת אם הוא לא רוצה לשלם על זה.
שבת שלום
אין שום חובה "לשמור על הבניין כפי שהיה בעת בנייתו" וכו´ אלא חובה להשתתף בעלויות הנגזרות משמירה על הבניין כפי שהיה בעת בנייתו וכו´.
הוראה שדורשת מקבוצת אנשים לשאת בנטל במשותף לא מונעת מהם אוטומטית מהאפשרות לבחור להיפטר מהנטל כשהשאלה היחידה שנשארת פתוחה היא מהם אחוזי ההסכמה מתוך הקבוצה הנדרשים לשם היפטרות מהנטל.
זה העו"ד צריך לומר.
בסעיף "הסכמה כללי".
מצא את הסעיף בחוק שאומר זאת.
"החלטות
12. (א) החלטות האסיפה הכללית יתקבלו ברוב דעות.
(ב) החלטה המטילה על בעל דירה חובות או תשלומים מסוג או שיעור שלא פורשו בפרק ו´ לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, או בתקנון זה, או המשנה את זכויותיו, לא יהיה לה תוקף לגבי אותו בעל דירה אלא אם הסכים לה."
מרגע שהוחלט על הפעלת מעלית כמעלית שבת(ולדברי השואל הדבר עוגן בחוזי הרכישה מהקבלן),הרי החלטה הפוכה היא החלטה "המשנה את זכויותיו" של בעל דירה פלוני,ולפיכך הוא חייב להסכים לה.
חשבתי שהתחייבות חוזית של קבלן לרוכש דירה היא כמו התחייבות חוזית של שוכר (למשכיר) שהוא לוקח על עצמו את תשלום דמי ועד הבית (במובן הזה שמדובר בהתחייבויות חוזיות שלא יפה כלפי אנשים שמחוץ למסגרת ההתחייבות, כלומר, ועד הבית למשל, שהוא לא צד להסכם בין השוכר והמשכיר, לא יכול לדרוש משוכר לקיים התחייבות שנתן למשכיר כי הוא לא צד לחוזה שכירות. לפי אותו היגיון חשבתי שרוכש הדירה לא יכול לבוא בדרישות לשאר בעלי הדירות בהסתמך על התחייבות חוזית שנערכה בינו לבין הקבלן).
הרכוש המשותף הינו חלק (בילתי מסוים) מהבית שאדם קונה ולא שום זכות מיוחדת.
