מי נושא בעלות כונן לילה עבור תיקון מעלית

הייתי מעוניין לדעת האם בבית מגורים בו מתגורר נכה התלוי לחלוטין במעלית. על מי יוטל נטל התשלום עבור כונן לילה של שרותי תיקון מעליות – על ועד הבית או על הנכה שהוא התלוי המרכזי בשימוש במעלית בלילה.
בברכה,
אייל

חוק המקרקעין ייחד סעיף מיוחד לאדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 59ג לחוק. הסעיף מפורט ולא זה המקום להיכנס לכל פרטיו.
מכל מקום הסעיף מפנה לשלוש תוספות/שלושה נספחים לחוק, אשר מפרטים שורה ארוכה של פעולות אשר נדרשות להתאמה עקב הנכות, כל תוספת נבדלת ברוב הנדרש לשם ביצוע ההתאמה.

אם הפעולה שאתה שואל לגביה נכנסת בהגדרה הבאה, אזי אין צורך בקבלת אישור או הסכמה של איש ועל הועד לממן אותה, כאשר הנכה דורש זאת. ההגדרה היא:

שינוי אבזרי חשמל, מחשוב, טלוויזיה ותקשורת קיימים והתאמתם לצורכי האדם עם המוגבלות ומידותיו.

האם זהו שינוי אבזר חשמלי?
זה נראה לכאורה לי מתאים אבל לא אוכל לקבוע נחרצות.

מי שצריך לממן כל התאמה ושינוי הוא האדם המוגבל והוא בלבד, כפי שקובע סעיף 59 ג´ (ב) (4).
אבל במקרה של כונן לילה, מאחר שכל הדיירים נהנים מקיומו אולי מן הצדק שכולם ישתתפו בהוצאה, למרות שזה לא מחויב.

הסעיף שעליו מסתמך 2pac אינו רלוונטי, כיוון שבהוספת כונן לילה לא קיים שום "ביצוע התאמה" פיזית, ולכן אין לסעיף זה כל נפקות לעניינינו.

כאן חל סעיף 59ג.(ו) שעוסק בהוצאות החודשיות השוטפות – והקובע:

"בעל דירה שביצע התאמה ישא בכל ההוצאות השוטפות הדרושות לאחזקתו התקינה של תוצר ההתאמה; ואולם אם תוצר ההתאמה מיועד לשמש את כל בעלי הדירות או את מרביתם, ישאו כל בעלי הדירות בהוצאות האמורות."

כיוון שמדובר בהוצאה שוטפת (שירות כונן לילה) ולא בהתקנה חד פעמית של מתקן כלשהו (שרק לגביו ההוצאה על המתקין), והיא מיועדת לשמש גם את כלל בעלי הדירות, זה לא "מן הצדק" שכולם ישאו בהוצאה – אלא מכוח החוק.

ואי אפשר לקבוע בפסקנות אם זה כן נועד לשמש את כלל הדיירים או לא, כי הדיירים יכולים לטעון שאין הם צריכים את השירות הזה, ועובדה שעד היום הוא לא היה קיים. את זה תשאיר למפקח לקבוע.
הנכה יכול גם לשכור נער מעלית שילחץ עבורו על הכפתורים, אז האם גם במקרה כזה כל הדיירים יצטרכו להשתתף בעלות החודשית?

הוא טען שהועד צריך לממן "שינוי אבזרי חשמל, מחשוב, טלוויזיה ותקשורת קיימים והתאמתם לצורכי האדם עם המוגבלות ומידותיו", פעולות שבד"כ כרוכות רק בעלות חד פעמית ולא בעלות תחזוקה.

כל ההתאמות שנעשות לאנשים עם מוגבלויות על פי ס´ 59ג לחוק, חזקה היא שאינן נחוצות לאנשים ללא מוגבלות.

השאלה לכן איננה אם זה "נחוץ" – אם לאו. (כי זה לא נחוץ).

המחוקק אינו משתמש בסעיף 59ג.(ו) במבחן ה-"נחיצות" אלא במבחן ה-"שימוש". לכן, אם הדיירים בפועל ישתמשו באותו שירות של כונן מעלית, יהיו חייבים כלל הדיירים גם להשתתף בהוצאה הכספית השוטפת.

מה שעו"ד שחל עשה, זה להתאים את נושא "כונן-המעלית" לסעיף קטן כלשהו בתוך ס´ 59ג הנ"ל.
בצדק הוא סבר שסעיף 11 לתוספת השניה הוא המתאים לעניינינו – קרי: "שינוי אבזרי חשמל, מחשוב, טלוויזיה ותקשורת קיימים והתאמתם לצורכי האדם עם המוגבלות ומידותיו."

הכוונה בעיקר לסיפא לסעיף זה – דהיינו: "… והתאמתם לצורכי האדם עם המוגבלות ומידותיו."

להתאמה זו יכול להיות מרכיב של הוצאה שוטפת ללא הוצאה חד-פעמית, כי לא עסקינן ב-"אביזר" אלא ב-"התאמה" בלבד.

"…אם תוצר ההתאמה מיועד לשמש את כל בעלי הדירות או את מרביתם…"
נוסח הסעיף מלמד שהכוונה היא "עומד לרשותם" או "יכולים להשתמש" או "רשאים להשתמש", ולא משתמשים בפועל.

מה גם שמבחן השימוש בפועל הוא בעייתי, כי מה קורה אם הם השתמשו בזה פעם אחת בשנה? האם הם יצטרכו לשלם על כל השנה?

כך או כך זה לא משנה- הסעיף הזה בעייתי מאוד, כי הוא מאפשר לאדם אחד לכפות הוצאות מיותרות על בניין שלם, ואין לזה אח ורע. גם כשאדם אחד כופה על בניין שלם להשתמש במעלית שבת, הוא זה שצריך לשאת בתוספת ההוצאות לבדו.

ומה כשייש מעלית שבעל דירה בקומת קרקע "יכול" תיאורטית להשתמש בה – אבל בפועל לא עושה בה כל שימוש ?
התוצאה שכולם חייבים להשתתף בתחזוקה השוטפת.

ומה אם מישהו משתמש במעלית רק פעם אחת בשנה ?
התשובה לכך ניתנה בשורה של פסקי דין – שמידת השימוש של בעל דירה פלונית לא יהיה שיקול למידת התשלום שלו.

אין דינה של "מעלית שבת" לגבי אדם בריא – כדין "התאמה" לגבי אדם נכה.
אדם בריא שיש לו אמונות דתיות – עליו לממנן בעצמו.
וזה גם לא נכון ש-"אדם אחד כופה . . ." – החוק הוא זה שכופה.

אבל זה נכון לגבי הוצאות שוטפות.

לגבי הוצ´ שנובעות מהתאמה לאדם נכה- כל מקרה לגופו.

אם נכה יחליט לשכור רופא צמוד שישב בלובי, ושיסכים לטפל גם בדיירים אחרים במידת הצורך, האם סביר שגם זה יחול על הדיירים?

על מנת שהשואל ידע על איזה חוק מדובר מצורף קישור לחוק כלשונו.

כי יש רשימה סגורה של התאמות שהחוק מפרט אותן בתוספת השניה, "רופא" לא כלול בה.
כדי שלא תשאל עוד שאלה – אז גם מסג´יסטית לא כלול.

תודה לכם על הפגנת ההתעניינות.
מעיון בחוק עולה באופן חד משמעי בסעיף 59(ב)(4) שביצוע ההתאמה יעשה על חשבון בעל הדירה.
הויכוח אודות ההסכמה אינו רלוונטי לעניין זה מכיוון שאיני מעלה על הדעת שמישהו מבעלי הדירות יתנגד שתתוקן המעלית בלילה.
בעניין סעיף קטן (ו) החוק נקט בלשון "מיועד לשמש" ולא משמש ולפיכך נראה לי שתיקון המעלית בלילה מיועד לשמש את הנכה ולא את שאר הדיירים, חרף העובדה שבפועל הוא משרת גם אותם.
לכן, נראה לי שנכון יהיה אם יעזרו שאר הדיירים בנשיאה בנטל אך מסקנתי היא שמבחינה חוקית, על בעל הדירה לממן את תיקון המעלית בלילה בעצמו.
שוב תודה לכולכם.

ואין בה שום דבר שמתקרב לזה גם בפרשנות המרחיבה ביותר.