מזה 12 שנים בכל אסיפות הדיירים הוחלט שהתשלום יהיה שווה לכל דירה ללא תלות בגודלה.(שהרי הרכוש המשותף שווה לכולם).לפני זמן קצר ,תבע את הוועד בלשכת המקרקעין,אחד הדיירים בטענה שהוועד מתנהל בצורה לא חוקית וגובה כספים שלא על פי החוק, כלומר בצורה שתהייה יחסית לגודל הדירה.
נערכו 2 אסיפות כלליות בנושא זה והוחלט להשאיר את הנוהג הקיים לפיו כולם משלמים בצורה שווה.
בדיון שנערך בלשכת המקרקעין ניקבע , כי יחול מס וועד דיפרנציאלי ע"פ גודל הדירה.
השאלה: האם המפקח יכול להתערב בצורה כזו בניהול הבית כאשר בעצם יש הסכמה רחבה מצד רוב הדיירים לשיטת ניהול ותשלום אחידה?
שים לב שהוא כיבד במובן מסויים את הנוהג שכן הוא לא כפה החזרי תשלום רטרואקטיביים אלא קבע שמכאן ואילך החלוקה תהיה לפי התקנון המצוי והחוק, קרי לפי גודל הדירה. כך אני מבין ממך ומהשאלה.
יחד עם זאת דיירים יכולים לשנות את התקנון המצוי גם בנקודה זו – החוק קובע כי שטח הדירה קובע "זולת אם נקבע בתקנון שיעור אחר".
בעלי דירות רשאים לערוך תקנון ולשנות את הוראותיו ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם.
רוב כזה יש לכם.
לכאורה אין בעיה – תחתימו את הרוב הנדרש לשינוי תקנון ברוח זו ויאלה לעבודה.
שים לב אבל שכתבתי "לכאורה" – הסיבה כאן היא שאחד הויכוחים הכי מעניינים והכי קשים בתחום הבתים המשותפים נוגע לשאלה האם ניתן לשנות את שיעור ההשתתפות של כל דייר במיסי הועד ברוב רגיל של שינוי תקנון או שמא נדרש בעניין זה הסכמה מקיר אל קיר, היות ומדובר בשיעור שלא פורש בחוק – דנו בכך בהרבחה בעבר ולא אכניס אותך לכל הסוגיה הסבוכה הזו.
יש דעות לכאן ולכאן, יש מלומדים גדולים בכל צד של המתרס, יש מפקחים שנוטים לעמדה האחת ויש לאחרת.
אני בדיעה והבעתי אותה בעבר שדי ברוב רגיל של שינוי תקנון כדי להחליף את שיטת או חלוקת דמי הועד בין הדיירים.