עד לאחרונה שילם מיסים מלאים בזמן שנמצא, ואילו בחודשים שאיננו בדירה שילם מחצית ממיסי הוועד.
זה הסיכום שהגיע אליו עם נציגת הוועד שהייתה לפני שנים.
נוהג זה נמשך עד לאחרונה.
כעת הוא טוען שלאור חישובים שעשה, הוא אמור היה לשלם פחות ולכן מגיע לו החזר על כמה וכמה שנים אחורה.
בבניין יש חימום מים מרכזי על ידי סולר. הוצאות הסולר מכוסות על ידי הוועד מתוך המיסים הנגבים.
המים שעוברים חימום אינם נמדדים פר דירה, אלא מחושבים על ידי העיריה כצריכה משותפת ומופיעים בחשבונות המים של כל דירה. לא ידועה לי דרך החלוקה שלהם.
מיסי הוועד הינם שווים לכל הדיירים (מלבד הסידור המיוחד של הדייר המדובר) למרות הבדלי גודל דירות, קיום מעלית וניצול שונה שלה על ידי דיירי קומת הקרקע והנמוכות לעומת הקומות הגבוהות, וכו.
האם זכאי דייר להחליט בעצמו כמה מיסי וועד עליו לשלם?
מי מוסמך לקבל החלטה כזו? הוועד? כלל הדיירים? רוב כלשהו (איזה)?
לדעתי הסידור המיוחד אינו מעוגן בתקנון.
אני גם לא בטוח שעניין מיסי הוועד השווים לכל הדירות ממוסד בתקנון.
מה היא ברירת המחדל של החוק בהיעדר התייחסות לכך בתקנון?
האם ניתן לבטל את הוויתור שניתן לדייר האמור – ולהחליט שמעכשיו ישלם מיסים מלאים גם בתקופות היעדרותו?
האם יש מקום לחלק בין הוצאות על סולר והמים החמים לבין יתר המיסים? אם כן, כיצד? באיזה יחס או לפי איזה תחשיב?
בקיצור – מה עושים עם הדייר הזה?
ובכל זאת – היא ניתנה בידיעת ובהסכמת (לפחות בשתיקה) כלל הדיירים.
והנוהג הזה מתקיים כבר במשך שנים!
האם אפשר במחי יד לבטל את ההנחה ולדרוש מיסים מלאים?
אם אכן נדרוש זאת – האם יש מקום לדרוש שישלים רטרואקטיבית על התקופות שבהן שילם פחות?
ואני חוזר – חלק ממיסי הוועד הולך על הוצאות סולר לחימום המים. האם גם בהוצאה זו הוא חייב להשתתף בהיעדרו?
כן, זה יכול להיעשות בין רגע. לא חייבת תקופת מעבר או התאקלמות.
לגבי תביעה רטרואקטיבית מקובל לומר שאין הדבר אפשרי, אבל זה לא הרמטי. תלוי בנסיבות.
יוכל הדייר שלנו לתעון שלפי רוח החוק ברור שני שאינו יכול להשתמש במים החמים פטור מהשתתפות בהוצאות בגין מערכת המים החמים, ולכן בחודשים שבהם איננו נמצא בארץ כמובן אינו יכול להשתמש במים החמים ולכן אין הוא אמור לשלם מיסים מלאים בחודשים אלה.
האם יש לטענה כזו על מה שתסמוך? או שאני הוזה מפלפולים למדניים שאינם מחוברים למציאות?
הסעיף בחוק הוא:
58. נשיאת הוצאות [תיקון: תשמ"ד, תשנ"ב]
(א) בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחוייבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, הכל בהתאם לחלקו ברכוש המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר. לענין זה, "החזקה תקינה" – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יהיה בעל דירה חייב, בשל חלק מסויים של הרכוש המשותף שהוצמד לדירתו או בשל חלק חיצוני לדירה, המהווים חלק מהדירה לפי רישומה, בהשתתפות בהוצאות הדרושות לחימום מים או להסקה ולהחזקה התקינה של המערכת המרכזית לחימום מים או להסקה, אם החלק האמור אינו מחובר למערכת המרכזית לחימום כאמור אלא אם כן נקבע בתקנון אחרת.
