כדרכי בקודש אני נתלה באילנות גבוהים ומצטט את חז"ל שאמרו: "מילה בסלע שתיקה בתרי" לאמור מילה היא כסף והשתיקה זהב או "המשכיל בעת ההיא יידום" ומעשה שהיה כך היה:
היה לי הכבוד והעונג הבלתי נשכחים לתפקד לפני כשמונה שנים על תקן נציגות ממונה בבית משותף באחת מערי השרון כשבאחת מהן התגוררה בעבר גב' ב' שהתנהגותה בעניין תשלומים של מסי ועד הבית יחד עם דיירים נוספים סרבני תשלום מוצהרים, גרמו לירידה משמעותית עד לקריסה איכות החיים בבית המשותף.
ומאחר שאיש מדיירי הבית לא נאות לקבל על עצמו את תפקיד ועד הבית יען כי ראה בו משימה בלתי אפשרית נמנו וגמרו כמה מבעלי דירות שהיה איכפת להם ואשר שסבלו מהמצב הקשה, לפנות אל המפקח על רישום המקרקעין ולבקשו למנות נציגות ממונה מטעמו.
המפקח על רישום המקרקעין שהכירני מעבודת שעשיתי בעבר הטיל עלי משימה זו. קבלתי את ה"פיקוד" על הבית המשותף המוזנח והבאתיו למצב שאפשר לחיות בו. בעלי הדירות התחילו להתרגל למצב שיש לשלם את מסי ועד הבית במועד ויש תמורה עבור האגרה. חלק מבעלי הדירות שלמו בהמחאות לחצי שנה מראש והיו גם כאלו שלא יכולים לשלם בהמחאות וטענו "אנחנו עובדים רק על מזומן" כך שבכל חודש נאלצתי לשחר לפתח דירתם ולגבות את מיסי ועד הבית.
ברם, לא תמיד עלה בידי לגבות את הכסף בטענה "אין עלי מזומן כסף תבוא מחר" ולכן נאלצתי לשוב אל אותו דייר שהיה תמיד "קצר " במזומנים כדי לגבות את החוב.
הגדילה לעשות בעלת דירה מסוימת ש טענה תמיד שאני מגיע "בזמן לא טוב" ובכל פעם הייתה טוענת טענה אחרת: "הרגע נכנסתי הביתה, אני חייבת לנוח", או "אני הרגע אני יוצאת", אין לי פנקס צ'קים, תבוא בשבוע הבא . ועד כל מיני תרגלי השהייה .
לפיכך חייב הייתי לבחור את המועד הבא שיהיה מתאים, היינו היא הגיעה לפני כמה שעות מהעבודה, הספיקה להתקלח לנוח, להתאפר ויש לה עוד שעה עד היציאה. ואודה על האמת מעולם לא הצלחתי לקלוע למועד שיכלול את כל האלמנטים המפורטים לעיל .
לבסוף לא היתה לי ברירה אלא לפנות לאגודה לתרבות הדיור ולבקשם שישלחו אליה מכתב אזהרה ובו איום בתביעה משפטית.
כשהודיעה לי הגברת שהצ'ק מוכן והגעתי לקחתו, היא שחררה לחלל האוויר הצהרה: אני לא פוחדת מאיומים, אתה לא מפחיד אותי בלה בלה בלבה…. אבל מה לעשות האיום עשה את שלו .
לימים שיפרה הגברת את איכות הדיור שלה ועקרה לדירה בבניין פאר באזור יוקרתי ואת דירתה השכירה לדייר משנה. את מסי ועד הבית ישלם הדייר הודיעה לי גברת ב'. וכאו עלי לציין שהמילים "הדייר ישלם" אינה מדויקת.
כי מה שהדייר עושה הוא פעולה פשוטה: הוא מעביר מהדיירת את התשלום לידי הנציגות.
"על תקן דוור" ומי שמשלם הוא בעל הדירה!!!! באחד הימים הודיע לי הבנק כי צ'ק שקבלתי מדייר המשנה שהתגורר בשכירות בדירתה של גב' ב' והופקד על ידי בבנק חזר מסיבה של "נא לפנות למושך" או בעברית פשוטה "אין כיסוי ". כמקובל, פניתי אלי גברת ב' בבקשה שתשלם לי את הסכום במקום הצ'ק שחזר, ואזי שמעתי את אחד הסיפורים "המגניבים", ולאחר מכן הגדילה לעשות כשעזבה את הדירה באישון לילה ונעלמה מבלי להשאיר עקבות ומה שכן השאירה היו הרבה חובות לחברת החשמל, לעירייה, וחברת הגז וגם .. לוועד הבית .
הגברת ב' בעלת הדירה פנתה אלי טלפונית לאחר כמה ימים ובקול היסטרי ספרה לי על המקרה ובקשה ממני להגיש נגד הדייר שלה תלונה במשטרה ….. כאילו אני צד בעניין.
פרשה זו הגיעה איך שהוא לסיומה אך לא לפני שנציג האגודה לתרבות הדיור הסביר לה כי פרשת הצ'קים הגנובים והדייר שנס באישון לילה, אינם מעניינה של הנציגות ועל בעלת הדירה לשלם את החוב ולאלתר! כעבור זמן קצר הושכרה הדירה לזוג עולים קשישים שעלו מחבר המדינות ופרט לומר שלום לא ידעו אף מילה נוספת בעברית ושוב התחילו בעיות הגביה ולהלן סיפור המעשה:
בתם הסטודנטית של הזוג הרוסי דנן, שבניגוד להוריה שלטה היטב בשפה העברית ומכמניה יעצה להם לא לשלם את שכר הנציגות הממונה ובטענה שבבית ממול גובים פחות כסף. בשיחה מאוחר יותר שניהלתי עם אותה עלמה נוכחתי חיש קל עד כמה נקלטה בארצנו בצורה מדהימה ובמהלך השיחה השתמשה במטבעות לשון וביטויים קשים ,בסגנון שלא היה מבייש אף " פריחה " מצויה כחול לבן.
הערכתי כי השיחה לא תוביל לפתרו, וסיימתי אותה בהצהרה שהשיח עמה תם. מטבע הדברים פניתי אל בעלת הדירה כדי שתסייע אך היא כדרכה הפנתה אותי שוב לדיירים בטענה שהם מוכנים לשלם אבל אני לא נהגתי עמם בנימוס… כשהגעתי למסקנה כי את הכסף לא אקבל בדרכי נועם, והסכום האמיר ליותר מ -1200 ₪ וגם מכתבי ההתראה לא שינו את גישתה של בעלת הדירה, העברתי הנושא לטיפולו של עורך דין שהגיש נגדה תביעה משפטית בפני המפקח על רישום המקרקעין שהוא במעמד של שופט בית משפט השלום לענייני בתים משותפים.
חיש קל הגיעה התביעה לידה ובצידה הודעה שעליה להגיש כתב הגנה תוך 30 יום מקבלת ההודעה.
סברתי לתומי שהיא תשקול בהיגיון את סיכויי ההצלחה שלה במשפט אך היא החליטה ללכת עד הסוף .. משום מה לא הגישה כתב הגנה . במהלך המשפט לאחר שנשאלתי ע"י השופט שישב בדין, מה יש לי לומר על הגברת הסברתי בצורה מפורטת את כל השתלשלות העניינים. הנתבעת טענה להגנתה שהיא התכונה לשלם ואני לא הופעתי לקחת את התשלום ,וחוץ מזה נהגתי בגסות עם הדיירים שלה. כשהפרכתי טענה זו קראה לעברי הנתבעת: " הוא משקר"!! עו"ד שלי בקש מהשופט לרשום זאת בפרוטוקול והוא אישר שהדבר נרשם. עו"ד הוסיף והצהיר כי למרות מכתב ההתראה ששלח אליה סירבה לשלם.
בשלב זה קראה הנתבעת לעבר העו"ד "גם אתה משקר" והמפקח הקדים לומר שגם את האמירה הזו הכניס לפרוטוקול. בפסק דינו כתב השופט לאמור : אין החוק מקנה לבעל דירה זכות לדרוש מאת הנציגות לפנות בתביעה אל מי ששוכר דירתו ואינו בעל הדירה כהגדרתה בחוק, מהטעם הברור כי אין הנציגות צד להסכם השכירות בין השוכר ובעל הדירה ואין זה מתפקידו לגבות עבור בעל הדירה כספים המגיעים לה מבעל הדירה עצמו על פי חוק. אשר על כן אני מורה לנתבעת לשלם את סכום התביעה ע"ס 2000 שקל ועוד 1200 שקל שכר טרחת עורך דין.
בחישוב פשוט עלתה המילה "שקרן "כ- 350 שקל וסה"כ 700 שקל ( גובה שכר הטרחה של ה- עו"ד בתביעות כאלו ,הוא לרוב כ- 500 שקל) מסקנות לסיכום: א.אם בעל דירה שולח את ועד הבית לגבות כסף מהדייר שלו, עליכם לדרוש ממנו שיעשה זאת בעצמו, או שישלם לכם דמי טיפול, יען כי אינכם עובדים אצלו בהתנדבות !!
ב.איך אמרו חז"ל "מילה בסלע שתיקה בתרי" הערה: שמשתי באתו בית משותף כנציגות ממונה במשך כמה שנים ברציפות וזאת משום בכל פעם שכינסתי אסיפה כללית של בעלי הדירות כדי לבחור ועד במקומי, החליטו הדיירים פה אחד כי עלי להמשיך בתפקידי לשנה נוספת, וכי יפנו בעניין זה אל המפקח כדי שיאריך את המינוי שלי.
