שלום רב,
אני ואשתי (ובני הקטן שנולד זה עתה) גרים בבניין כאשר מתחתי ישנה דירה עם גינה. הדייר שגר מתחתי משמיע מוזיקה רועשת במיוחד אשר נשמעת בכל חלקי הבית. מספר פעמים שוחחנו עם המשפחה ממתחת אך העלינו חרס. טענתם היא שהמוזיקה בעוצמה גבוהה גורמת להם הנאה וזה הכייף שלהם.המוזיקה החזקה במיוחד מושמעת בשעות שונות לאורך היממה ואף מלווה בגרירת רהיטים בשעות הצהריים.פניתי למוקד העירוני אך ללא תוצאות.כשהם עוזבים את המקום הרעש חוזר. אני פשוט אובד עיצות. מה עלי לעשות בכדי להפסיק את המטרד??
אינני רוצה למכור את דירתי החדשה לאחר שהשקענו בה רבות והמטרד ממש מדיר שינה מעניי (תרתיי משמע),עקב כך אני סובל מחוסר שקט ועצבנות לעיתים קרובות.
אנא פרט את האפשרויות שלי כדי להביא לסיום המטרד. האם ישנם מקרים בעבר שבהם בית המשפט הביא לכך?
האם זה תקין בעני החוק? מה החוק אומר בנדון? כששוחחתי עם אביו של בעל הדירה מתחתי בניסיון נואש שהוא ישוחח עם בעל הדירה הוא ענה לי: " מה לעשות זה הכייף שלו" האם זה תקין ומקובל שהכייף שלו יפריע לאיכות החיים שלי ושל משפחתי?
אני לא הראשון שסובל מבעיה זו ואני מתעניין מה בכל זאת אני יכול לעשות כדי להפסיק את המטרד?
(א) לא ישיר אדם, לא יצעק ולא יפעיל כלי נגינה, מקלט רדיו או טלוויזיה ולא יקים רעש באמצעות פטיפון, רמקול, מגביר קול או מכשירי קול כיוצא באלה בין השעות 14.00 ל-16.00 ובין השעות 23.00 ל-07.00 למחרת, באזור מגורים באחד מהמקומות האלה:
(1) תחת כיפת השמים;
(2) במקום שאינו תחת כיפת השמים, אולם אינו סגור מכל צדדיו כלפי חוץ, או שדלתותיו, חלונותיו או פתחיו האחרים אינם סגורים כולם;
(3) בבנין שיש בו יחידות מגורים (להלן – בנין מגורים).
(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על פעולה המבוצעת אגב חגיגה או שמחה באחד המועדים האלה:
(1) לילי יום העצמאות;
(2) ליל פורים;
(3) ערב יום מנוחה ומוצאי יום מנוחה – עד חצות.
(4) ליל יום ירושלים.
4. תיקונים ושיפוצים
לא יבצע ולא ירשה אדם לבצע, בין השעות 22.00 ל-07.00 למחרת, עבודות תיקון או שיפוץ בבנין מגורים, ולא יתקין בו מיתקנים במשך השעות האמורות.
בתוקף סמכויותי לפי סעיפים 16 ,5 ו-18 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961 2, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה –
"יום" – חלק היממה מהשעה 06.00 עד השעה 22.00;
"לילה" – חלק היממה מהשעה 22.01 עד השעה 05.59 למחרת; סקלות ´C´ ,´A´ או ´L´" – סקלות השקלול המוגדרות בהתאם לתקן lEC;
"תקן IEC" – תקן מס´ 651 של הועדה הבינלאומית לאלקטרוטכניקה (IEC) משנת 1979
"dB(A)", "(dB(C" או "(dB(L" – מצבי מדידת רעש בסקלות C ,A או L;
"תדירויות מרכזיות ב- 1/3 אוקטבה" – תדירויות רעש המוגדרות בהתאם לתקן הארגון הבינלאומי לתקינה (ISO) מספר 266 משנת 1965 (להלן – תקן ISO);
"מפלס רעש" – עוצמת רעש הנקבעת כאמור בתקנה 3;
"מפלס רעש שווה ערך" – מפלס הרעש המשתנה המחושב לפי הנוסחה הבאה: [הערת מערכת תקדין: הנוסחה לא כלולה במהדורה האלקטרונית] לענין זה, "T, LAeq" -מפלס שווה הערך הרציף בסקלת "A" בפרק זמן T המתחיל ב-t1 המסתיים ב-t2;
"Lg" – לוגריתמוס לפי בסיס 10;
"PO" – לחץ קול היחוס (20 M Pa); "(P(A)(t – לחץ הקול הרגעי בסקלת "A";
"בנין" – כמשמעותו בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 3 (להלן – חוק התכנון והבניה);
"מבנה א"´ – בנין המשמש כבית חולים, בית החלמה, בית הבראה, בית אבות או בית ספר;
"מבנה ב´" – בנין באזור מגורים בהתאם לתכנית לפי חוק התכנון והבניה;
"מבנה ג"´ – בנין באזור שהמקרקעין בו משמשים למטרות מגורים ולאחד או יותר מהשימושים הבאים: מסחר, מלאכה, בידור:
"מבנה ד"´ – דירת מגורים באזור שהמקרקעין בו משמשים למטרות תעשייה, מסחר או מלאכה;
"מבנה ה"´ – בנין המשמש למטרות תעשיה מסחר או מלאכה באזור שהמקרקעין בו משמשים למטרות תעשיה, מסחר או מלאכה;
"מצב מדידה" – "איטי", "מהיר", או "שיא" ("FAST" "SLOW" או "PEAK"), לפי הענין, או מצבים בעלי משמעות זהה המצויינים במד הרעש בשפה אחרת;
"רעש הרקע" – הרעש הנגרם על ידי סך כל מקורות הרעש המצויים בסביבה למעט מקור הרעש;
"רעש עם טון בולט" – רעש שיש בו טונים בולטים ושמדידתו ב-(dB(L בתדירויות מרכזיות ב – 1/3 אוקטבה מראה כי מפלס הרעש הנמדד בפס i עולה על הממוצע האריתמטי של מפלסי הרעש הנמדדים בפסים הסמוכים ו-i ו-i+ 1 בשיעורים אלה: 15dB – בתחומים מ-25 עד 125 הרץ; 8dB – בתחומים מ-160 עד 400 הרץ; 5dB – בתחומים מ-500 עד 10,000 הרץ: ובלבד שהמפלס הנמדד בפס i עולה על שני המפלסים בפסים הסמוכים לו i-1 ו- 1 +i, כל אחד לחוד;
"רעש התקפי" – רעש בעל הופעה פתאומית ודעיכה מהירה, ומשך קצר, בדרך כלל פחות מ-1 שניה; כגון: רעש פיצוצים וקולות ירי או רעש אחר אשר בהימדדו מתקיים הפרש של 20dB ויותר בין שתי קריאות של מפלסי הרעש המרביים שנמדדו ב-(dB(L, כאשר מכשיר המדידה כוון למצב "שיא" או למצב "איטי";
"רעש פיצוצים בשכיחות נמוכה" – רעש הנגרם כתוצאה מפיצוץ ואשר מתקיימים בו שני אלה:
(1) שכיחותו איננה עולה על 4 פעמים בשבוע:
(2) הוא מתרחש בשעות שלאחר זריחת החמה ולפני שקיעתה;
"רעש בתוך בנין" – רעש שמקורו בתוך הבנין שבו מבוצעת מדידה;
"רעש מצטבר נמדד" – רעש המקרר כולל רעש הרקע.
2. רעש בלתי סביר
רעש בלתי סביר לענין החוק הוא כל אחד מאלה:
(1) רעש אשר משכו הכולל ביום הוא כמפורט בטור א´ בתוספת הראשונה, ומפלסו הנמדד כאמור בתקנה 5 עולה על הערך המפורט לגבי כל אחד מהמבנים בעמודה יום בטור ב´ באותה תוספת;
(2) רעש אשר משכו הכולל בלילה הוא כמפורט בטור א´ בתוספת הראשונה, ומפלסו הנמדד כאמור בתקנה 5 עולה על הערך המפורט לגבי כל אחד מהמבנים בעמודה לילה בטור ב´ לאותה תוספת;
(3) רעש פיצוצים בשכיחות נמוכה הנמדד לפי תקנה 5(ג) ושמפלסו עולה על הערך המפורט לגבי אחד מהמבנים בעמודה יום בטור ב´ בתוספת הראשונה.
3. קביעת מפלס הרעש
(א) מפלס הרעש לענין תקנה 1)2) ו-(2) הוא אחד מאלה:
(1) מפלס רעש שווה ערך, בהתחשב בתרומת רעש הרקע כאמור בתקנה 6;
(2) מפלס רעש שווה ערך כאמור בפסקה (1), בתוספת 5dB לרעש עם טון בולט או לרעש התקפי;
(3) מפלס רעש שווה ערך כאמור בפסקה (1), בתוספת 5dB לרעש התקפי עם טון בולט;
(4) הגבוה מבין מפלסי הרעש שווי הערך, הנמדדים בתוך בנין, בשתי השיטות כאמור בתקנה 5(ב), לאחר תיקון לרעש רקע.
(ב) לצורך קביעת מפלס הרעש לענין תקנת משנה (א)(2), יראו רעש עם טון בולט אחד מאלה:
(1) כל משך זמן הרעש הנמדד;
(2) משך אירוע הרעש עם הטון הבולט או הרעש ההתקפי בלבד, בתוספת 5dB.
(ג) מפלס הרעש לענין תקנה 3)2) הוא מפלס רעש פיצוצים בשכיחות נמוכה המרבי הנמדד כאמור בתקנה 5(ג).
4. מד רעש
מדידת מפלס הרעש תבוצע באמצעות מד רעש (Intergrating Sound Level Meter) מסוג 1 ,0 או 2 בהתאם לדרישות תקן IEC.
אינך צריך להשלים עם המצב. אינך צריך להתנצל. זכותך לחיות בסביבת מגורים נעימה ושקטה יחסית.
אני ממליץ על "תורת שני השלבים" שיפה כמעט לכל המטרדים:
שלב ראשון הוא פנייה כתובה – עדיף מעו"ד – פנייה ברורה על דרישותיה, היא נותנת הזדמנות אחרונה לפני הגשת תביעה, מעין אולטימטום ברור ונחרץ. פנייה מקדימה זו מחזקת את תום הלב של הפונה.
אם זה לא עוזר פנייה זו הופכת למעשה לנספח הראשון בתביעה שמוגשת לבית משפט השלום באזור מגוריך ומטרתה הן צו מניעה והגבלה והן פיצוי כספי .
שופטים כיום קשובים יותר לתביעות מטרדים לרבות בבתים משותפים.
מומלץ לתעד את הרעש בהקלטה או בעדים או לעיתים בחוו"ד מומחה (לא חובה).
ברור שרעש הוא עניין סובייקטיבי וענין של רגישות אבל אם הרעש חורג בעוצמתו ובשעותיו מהמותר הרי שבית המשפט יעניק לך סעד.
אינני מבקש פיצוי כלשהו,אינני מבקש לעשות רווח מהנושא וגם אינני מבקש למנוע מהשכן את הכייף שלו בלשמוע מוזיקה,אך יחד עם זאת מבקש אני שהכייף שלו לא יפגע באורך החיים התקין שלי.האם ידועים לך מקרים בהם מנע בית המשפט מדייר לשמוע מוזיקה בעוצמות גבוהות? כיצד הוא יצר מנגנון שאוכף את הצו?
תודה
הנושא חשוב לי.
והשני למשטרה שהזמנת אותם לגבי המטרד ולא נעשה שום דבר לתיקון הבעייה ואכיפת החוק. לא לשכוח רשום זה יחייב אותם להתייחס בכתב ואולי במעשה. ואם לא אז יש לך ניירת להליך משפטי שפנית זילזלו בך וזו הברירה.
