מומחה מטעם בית המשפט טעה? ניתן לתבוע אותו

מעשה במומחים שאינם מומחים

הערכותיהם של מומחים רבים המתמנים על ידי בתי המשפט אינן נכונות והדבר מתגלה כאשר באים לבצע את התיקון הלכה למעשה על פי שיטתם כפי שהותוותה בחוות דעתם. פתאום מתברר כי הפתרון שהועדף על ידי המומחה לא מהווה כלל תרופה לבעיה, והמחיר רחוק ממה שנרשם.

מומחה מטעם בית המשפט הינו בעל תפקיד מכריע בקביעת הרף של איכות הבנייה בכלל ואיכות המגורים בפרט במדינת ישראל. הוא נהנה ממעמד אובייקטיבי ונטול פניות לכאורה, בחסותו של השופט, כמו גם לכאורה הוא ניצב בראש רשימת המומחים במקצועו, וחזקה עליו כי הוא גם יודע ומכיר את הנושא ועוסק בו בשגרת עבודתו המקצועית. כך צריך להיות, אך בתחום המומחים לליקויי בנייה – המציאות שונה בתכלית השינוי: המומחים הכי נחשבים הנם מומחים שלא עובדים במקצוע בהם הם מומחים מזה שנים רבות וגם עיסוקם בעבר לא ממש משכנע, כלומר, הם חבורת מהנדסים שיודעים להיות מומחים בנושא אותו הם אינם מבינים.

כתוצאה מכך, הערכותיהם אינן נכונות והדבר מתגלה כאשר באים לבצע את התיקון הלכה למעשה על פי שיטתם כפי שהותוותה בחוות דעתם. פתאום מתברר כי הפתרון שהועדף על ידי המומחה לא מהווה כלל תרופה לבעיה, והמחיר רחוק ממה שנרשם. מדובר בקונסטרוקטורים שלא עוסקים כיום, וספק אם עסקו בעבר, בתחום הקונסטרוקציות, ובמומחים כלליים – שעוסקים רק בחוות דעת ואינם עוסקים כלל לא בתכנון ולא בביצוע, ואף על פי כן הם קנו לעצמם שם מכובד בין כותלי בתי המשפט. הנזק הנגרם ממומחיותם הינו רב, כי בסופו של יום נותר התובע עם פיצוי כספי שמאפשר לו איכשהו להיות מאוזן מול כל ההוצאות שהיו לו בנקיטת ההליך, ועם ליקויי בנייה כפי שהיו בהתחלה… כך קורה כאשר מתמנה מומחה שאינו מומחה, ובצירוף לכך, כאשר מומחיותו לא עומדת במבחן השיפוטי עקב אזלת ידו של עורך הדין ו/או קוצר הזמן של בית המשפט אשר עסוק תמיד בנושאים הרבה יותר חשובים. כאמור, מומחה כזה גורם נזק, וכבר הובהר במסגרת זו כי הוא אינו בעל חסינות וכי אפשר לתבוע אותו על הנזק שנגרם בגללו.

מעשה במומחה אשר איננו מומחה

הדברים נאמרים כאן לאור מקרה ספציפי בו אני מטפל ממש בימים אלו, וזה סיפור המעשה: מומחה מהקבוצה הנ"ל התמנה על ידי בית המשפט לבדיקת ליקויי בנייה, אותם הוא מזער וביטל על סמך בדיקת הרטיבות במכשיר שלא בודק רטיבות, ולאור גישתו העקרונית לטובת ציבור הקבלנים ואי הבנת תפקידו, שכן למיטב הבנתי ולאור התבטאויותיו הוא רואה בתפקידו מעין מגשר או בורר ולא מומחה מקצועי. לאחר שהקבלן "תיקן" את הליקויים, המומחה קבע כי הליקויים תוקנו.

כתמי הרטיבות שנותרו הנם ישנים, ולמעשה כל מה שצריך זה רק לצבוע את הדירה. לאור חוות דעתו, יצא פסק דין מינימליסטי בשלהי הקיץ, והנה, מה לעשות, הגיע גם החורף וטפח על פניו של המומחה – הרטיבות חזרה והופיעה ביתר שאת ומים חלחלו ונטפו אל אמצע הסלון וחדר הילדים, מים שנאספו בגיגית. תחת בדיקת יריעות האיטום – האם הן מתאימות לדרישות התקן החל – ביצע המומחה ניסיון הצפה "תקני", שאין בין תוצאותיו שום קשר לטיב היריעות, ומשהצליח הניסיון – קבע את חוות דעתו.

אלא שניסיון הצפה מתבצע על פי התקן בנוסף לבדיקת היריעות ולא במקומן, דבר שנעלם מבינתו של המומחה…

אירוע נוסף

אירוע אחר שטרם הבשיל לכדי תביעה משום שטרם הסתיים, הינו בניין חד דירתי בדרום אשר נבנה בניגוד לכל כללי המקצוע ההנדסיים ולכן נסדק. המומחה המכובד ורב הרושם מטעם בית המשפט, קבע בחוות דעתו כי המבנה עמד בניסיון שכן חלפו כבר 12 שנה מאז הקמתו והוא עדיין עומד על תילו. לפיכך קבע כי אין סכנה של התמוטטות, הא ראייה, הניסיון הצליח… המומחה הנכבד שכח או התעלם בכוונה תחילה – מהעובדה כי גם אולמי וורסאי עמדו על תילם עד 5 דקות לפני ההרס, ולשיטתו, עמדו בניסיון…

המבנה בו מדובר נבנה בניגוד לכללי המקצוע בכך שהוא נבנה עם ביסוס כלונסאות קצרים מדיי, ובכך שלא נערכו בדיקות קרקע בטרם הבנייה ואפשרו מגע בין החרסית התופחת לבין הרצפה. במקרה זה כנראה שהתביעה נגד המומחה תתייתר, שכן בית המשפט לא יקנה את סיפור הניסיון שהצליח לכאורה… וזאת בעקבות חקירה מוצלחת של עדים מקצועיים שאופשרה על ידי בית המשפט, ובוצעה על ידי עורכת הדין המייצגת את התובע.