מתחזקת בניין לא מסרה לדיירת קבלות על תשלומיה את מיסי הבית, ויום אחד היא תבעה את הדיירת הזאת על אי תשלום מיסי הבית במשך כשנתיים. במהלך הדיון המשפטי אצל המפקחת על הבתים המשותפים התברר כי תביעת המתחזקת הייתה, כלשונה של המפקחת – "לא נקייה", והיא חזרה על כך לפחות 4 פעמים.
הדיירת הוכיחה מעל כל צל של ספק, שהיא שילמה את מיסי הבית באופן שוטף וקבוע עד האגורה האחרונה, למעט את דמי הניהול של אותה מתחזקת. לדעתה של הדיירת, מונתה המתחזקת באופן לא חוקי, וגם התנהלה באופן לא חוקי, בבניין בכלל וכלפי אותה דיירת בפרט.
לאחר כתיבת פסה"ד ע"י המפקחת, קראה המתחזקת לעבר הדיירת בנוכחותן של המפקחת, עוה"ד שלה עצמה ועוה"ד של הדיירת: "את גנבת", "את גנבת" "את גנבת".
להלן שאלותיי:
1) האם תביעת המתחזקת את הדיירת יכולה להיחשב כתביעת שווא? יצוין כי אלמלא היו לדיירת הוכחות חותכות על תשלומיה, היה מוטל עליה לשלם את מיסי הבית עבור שנתיים פעם נוספת.
2) האם יש בקריאתה של המתחזקת כלפי הדיירת ("גנבת"!) משום הוצאת דיבה ולשון הרע?
תודה מראש על ההתייחסות ועל התשובה.
גוני 5
ייתכן שיש כאן "לשון הרע" אבל בגלל הפורום שבו היא נאמרה,שבו ממילא כל הנוכחים יודעים שזה לא נכון,אין ממש פגיעה בשמך הטוב,כך שחבל על האנרגיות שבעוד תביעה משפטית(מסובכת ויקרה יותר,שתוצאותיה מפוקפקות).
ברשותכם – אני שואלת כדי להבין את מצב היחסים בין נציגות הבית לבעל דירה אם כבר עלה הנושא.
במקרה שנציגות הבית מתנכלת לבעל דירה ותובעת אותו תביעת שווא, ואז במשפט זה עדות של שניים נ´ אחד, והם מעידים עדות שקר. איזה חובה קייימת על פי חוק בין נציגות הבית המשותף כלפי בעל דירה?
"עדות שקר [א/117, 118] [תשל"ג]
237. (א) המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו – מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו – מאסר תשע שנים.
(ב) לענין עדות שקר אין נפקא מינה –
(1) אם ניתנה העדות בשבועה או בלא שבועה או בעיצום אחר שהותר על פי דין;
(2) באיזו צורה או טקס השתמשו להשבעת המעיד או לחיובו באמירת האמת, ובלבד שהיו בהסכמתו של המעיד;
[תשכ"ט]
(3) אם בית המשפט, בית הדין או הרשות השיפוטית או ועדת החקירה היו מורכבים כראוי או יושבים במקום הראוי, ובלבד שפעלו, כל אחד בתפקידו, בהליך שבו ניתנה העדות;
(4) אם המעיד הוא עד כשר ואם העדות היא קבילה בהליך השיפוטי."
אז אני שואלת [בידיעה שאני מרחיבה חזית של השאלה שנשאלה] – ביחסים בין נציגות הבית המשותף האם יש חובה כלפי בעל דירה?
הרי היחסים בבית משותף מלאים בסכסוכים, במידה וחברי נציגות הבית המשותף מנצלים את מעמדם להתנכל הן ע´´י תביעת שקר ועוד דרכים. מה עומד לאותו בעל דירה על פי חוק לפעול כנגד נציגות הבית המשותף ו/או חבר נציגות הבית המשותף? תודה
ולהלן התשובות הלא פחות מעניינות להערות שלך:
תביעת המתחזקת התייחסה לשלוש תקופות זמן:
1)בתקופת הזמן הראשונה היא עדיין לא הייתה בתפקיד מתחזקת הבניין, אלא דווקא הדיירת הייתה בתפקיד זה. ולכן אין בתביעתה של המתחזקת אלא הסתמכות על שמועות בלבד. וודאי שלא על הוכחות/ראיות. בתקופה זו גם לא חל תשלום עבור דמי ניהול. ואף על פי כן דרשה המתחזקת בתביעתה מהדיירת לשלם תשלום גבוה מזה שהיה נהוג לשלם באותה תקופה.
2) בתקופת הזמן השנייה ארבעה דיירים בבניין החליטו להתנסות במילוי תפקיד הניהול, אך הם התייאשו אחרי פחות מחודשיים. ומשום כך גם תביעתה של המתחזקת על תקופה זו מסתמכת על שמועות שאין להן שחר, לא הצריכה תשלום עבור דמי ניהול, וגם על חלק זה של התביעה דרשה המתחזקת תשלום גבוה מזה שהיה נהוג באותה תקופה בפועל.
2) המתחזקת מונתה (ולא נבחרה!) ע"י אותם ארבעה דיירים שנכשלו בתפקידם, והם עשו זאת תוך כדי הדרתה של אותה דיירת מן האספה וע"י החתמת 5 דיירים בלבד מתוך 33 דיירים בבניין על הסכמה לבחירתה, בשעה שהחוק דורש חתימות של לפחות 22 דיירים, שהם שני שלישים מדיירי הבניין.
3)וכך החלה תקופת הזמן השלישית, שמציינת את פעילותה של המתחזקת בבניין. יומיים לפני שהשתלטה מתחזקת זו על הבניין, ביקשה הדיירת בכתב מהמתחזקת, שזו תכנס אספת דיירים כללית לצורך היכרות איתה ועם הדרך שבה היא מתכוונת לפעול. והיא גם ביקשה באופן מיוחד לקיים את אספות הדיירים במקום נייטרלי, כפי שהיה נהוג רוב הזמן, ולא בדירות שיש למי מהדיירים סכסוך עם בעליהם. אולם במקום תשובה עניינית לבקשה זו, התחילה המתחזקת לקיים אספות דיירים בענייני שיפוצים של הרכוש המשותף דווקא בדירות שבהן היא ידעה שרגליה של הדיירת לא ידרכו, וע"י כך היא הדירה אותה גם מדיונים אלה. גם את דפי המידע שהיא חילקה באותן אספות, לא טרחה המתחזקת להעביר לדיירת, אפילו לא באמצעות תיבת הדואר שלה. באיזו פגישה מקרית ביניהן שבה קָבְלה הדיירת באוזניה על דרך התנהלות זו כלפיה, אמרה המתחזקת לדיירת שהיא "לא סופרת" אותה, לא פחות.
כשהדיירת נוכחה לראות לאן נושבת הרוח, היא העבירה
למתחזקת את מיסי הבית ללא דמי הניהול שלה. היא פשוט סירבה לראות את עצמה כחותמת גומי. כפי שטענתי, מונתה אותה מתחזקת בדרך לא חוקית, והיא פעלה בצורה כל כך לא חוקית, שלמעט מקצת מהדוגמות שלעיל ולהלן, תקצר היריעה מהכיל. אולם זו לא הפקידה את הצ´קים הללו. במקום זאת, היא התחילה לשלוח לדיירת מכתבי התראה על כביכול חובות שלה בתשלומי מיסי הבית בגובה התשלומים שאותם הדיירת, למעשה, כבר העבירה לה. לעומת זאת המתחזקת לא הזכירה את דמי הניהול שלה.
הבינה הדיירת עם מי יש לה, כנראה, עסק, ובמיוחד היא הבינה
שאותה מתחזקת עומדת "לתפור לה תיק" רציני על אי תשלומי הבית המשותף בכלל, והיא הודיעה למתחזקת בכתב שהחל מהחודש הבא (שהיה) היא תפקיד את הצ´קים בבנק בעצמה בחשבון המשותף של הבית. וכך היא אכן עשתה.
ראתה המתחזקת שמלחמה זו לא דומה למלחמות שהיא מנהלת עם קרבנות אחרים, ושזו, כנראה, קצת גדולה עליה, והיא כינסה את הדיירים (בלעדי הדיירת, כמובן), ושכנעה אותם שיש צורך לתבוע את אותה דיירת על אי תשלום מיסי הבית במשך שנתיים. וכך החלו דיירים בבניין ודיירים לשעבר שפגשו אותה ברחוב, לצרוח לעברה, שהיא לא שילמה את מיסי הבית, ושהיא "גנבת".
אילו הייתה המתחזקת תובעת את הדיירת על מה שהיא באמת רצתה, קרי את דמי הניהול שלה, ותו לא, הרי היא הייתה חושפת את עצמה לדיון רציני ומעמיק על הסיבות שהביאו את הדיירת לא לשלם לה את דמי הניהול. אולם היא לא עשתה זאת, משום שהיא ידעה שתביעה כזו תעלה שאלות רבות הן אצל קבוצת דיירים מסוימת שנָהֲתה אחריה, ובעיקר אצל המפקחת על הבתים המשותפים. ומזה בדיוק היא ניסתה לברוח ולהתחמק. מזלה של הדיירת הוא שחוץ ממפקחת כזו או אחרת על הבתים המשותפים יש אינסטנציות נוספות להידיין בהן, ואני מקווה שהיא תיתן את הדין, ותשלם לדיירת כפי שמגיע לה על כל העוול שנעשה לה, על הוצאת דיבה ולשון הרע, על תביעה "לא נקייה", על שקרים בדיון המשפטי, שיש צורך באדם בעל דמיון עשיר ביותר כדי להמציא אותם, ועוד ועוד ועוד.
אשמח לקבל פסקי דין וכל חומר שהוא, שיוכל לסייע לי לבנות עבור הדיירת את התביעה הזאת.
בברכה ושוב תודה,
גוני5
אשמח לקבל הערות נוספות בעקבות תשובתי אצל קריו.
בברכה,
גוני5
האם האמור במסמך זה הוא עניין למשטרה או לתביעה אזרחית?
בברכה,
גוני5
מאוד חשוב לשלם את מיסי הבית בצ´קים, ולא בכסף מזומן; לשלם באופן קבוע ובזמן, ולא לאסוף חובות; לשמור כל נייר ואפילו כל פתקה, כל ספח של צ´ק ששולם לחשבון הבית המשותף, וחשוב גם לצלם או לסרוק למחשב כל צ´ק, לפני שמוסרים אותו לנציגות הבית או מפקידים אותו ישירות לחשבון המשותף בבנק. ביום הדין חשוב לבקש מהבנק תדפיסים המוכיחים את התשלומים שלנו. במקרה הצורך, רצוי שהתביעה שלך נגד נציגות הבית תבוא לפני התביעה של נציגות הבית אותך. (הדיירת המדוברת לא הספיקה להיות הראשונה במירוץ, וזה תמיד פחות טוב.)
בברכה,
גוני5
רק במשפט פלילי – ניתן להגיש תביעה בגין עדות שקר.
אז עדות שקר זה לא הכיוון. [המפקחת זו תביעה אזרחית].
כל כתבי בית דין וכל הנאמר במהלך המשפט ע´´י מי מבעלי הדין מוגנים מפני תביעת הוצאת לשון הרע.
אם ניתן להוכיח שקראו לה´ ´גנבת´´ [שלא במסגרת ההליך המשפטי] על מנת לפגוע בה – אז ניתן להגיש תביעה על הוצאת לשון הרע. צריך שאותם אנשים ששמעו זאת יעידו.
כדאי להירגע! גם אותי תבעו תביעת שקר – והעידו עדות שקר.[חברי נציגות הבית] . יש לי הוכחה שחור על גבי לבן שהם מסרו עדות שקר. להלן דוגמא קטנה:
בפסק דין נכתב: ´´התובעת מסרה אישורים כי בוצעו התשלומים´´
ואז אחרי שנתיים – אותה חברת נציגות שתבעה אותי, סיפרה באספת דיירים [אני הקלטתי את האספה ברשות ובידיעה של המשתתפים]- שהאינסטלטור שביצע את העבודה, בטעות לא הפקיד 2 צ´קים מסך הסכום ששולם לו עבור ביצוע העבודה, והוא פנה אליהם ובקש מהם צ´קים חדשים כי פג תוקף שלהם. מדובר בחלק מהכספים שנתבעתי עליהם. והיא עוד מספרת, שהם ידעו זאת ולא אמרו לו מכיוון שלטענתם [שאין לה שחר] הוא לא עשה עבודה טובה. והם איימו עליו ע´´י בן של בעלת דירה שהוא עו´´ד. הוא לא נבהל ואמר שיפנה להוצאה לפועל כי הוא אוחז כדין הצ´קים. ואז הם שילמו לו. לי יש גם הקלטה וגם תדפיסי חשבון בנק של הבית המשותף שרק עכשיו בוצעו התשלומים. שנתיים לאחר התביעה המשפטית
זה רק על קצה המזלג. הידיים שלי כבולות – לא ניתן לעשות כלום.
בכל אופן, הפורום לא יכול לתת לך מענה לבעיה בהיקף זה. ייעודו ותפקידו הוא לתת קוים ראשוניים לכוון הפעולה אותה יש לנקוט אך לא מעבר לכך. במקרים פשוטים, הבעיה נפטרת בקלות אף דרך העצות בפורום ואילו במקרים סבוכים יותר צריך לגשת לעו"ד עם כל המסמכים כדי לפעול באופן מקצועי. אין דרכי קיצור כאן.
א"א להציג בפורום את כל פסקי הדין הרלוונטיים וזה גם יהיה חסר אחריות לומר לך פס"ד זה וזה מתאימים לך ושזאת בשעה שלא ממש ראינו את כל המסמכים ולא ממש שמענו את כל הסיפור.
בוודאי ובוודאי אם בכוונתך לצאת למלחמה כוללת דרך בתי המשפט.
בהצלחה
מתשובתך (שאני מודה לך עליה) אני מבינה שאני צריכה לשאול את השאלות הרלוונטיות במנות יותר קטנות, וכך אעשה.
לא הבנתי את המשפט הראשון שלך: מה היה על הדיירת לעשות לפני הדיון, שהיה מונע מהמתחזקת לתבוע אותה.
תיקון קטן: בתקופה הראשונה והשנייה המתחזקת אכן לא הייתה צד לסכסוך. רק בתקופה השלישית היא הייתה צד לסכסוך, אבל אז היא לא תבעה את מה שלמעשה הייתה צריכה לתבוע (ראה שם) כצד לסכסוך (את דמי הניהול שלה), אלא היא דרשה שישולמו לה שוב מיסי הבית שלמעשה כבר שולמו לה.
בברכה,
גוני5
ניתן להוכיח שקראו לה "גנבת" מיד עם סיום ההליך המשפטי, ואת זאת שמעו המפקחת ושתי עורכות הדין שהיו במקום.
אני רואה שגם הסיפור שלך "מלא טוב לב". אבל מדוע ידייך כבולות? את לא יכולה לתבוע אותם רק על הנושא המסוים הזה? הרי לפי דברייך, יש לך הוכחות ברורות: גם ההקלטה, גם בעל המקצוע שיוכל (אם ירצה) להעיד וגם ההוצל"פ.
בהצלחה!
תשתדלי למצוא מישהו מתאים, שפועל מתוך אנושיות (סליחה על המילה הגדולה והערכית הזאת), ולאו דווקא מתוך קפיטליזם חזירי. יש כאלה, וצריך לדעת למצוא אותם.
בהצלחה!
גוני5
אם את רואה משהו לא תקין, תילחמי עליו לתקנו, אבל תעשי זאת בשׂוּם שֶׂכל ובמחשבה תחילה.
בהצלחה!
גוני5
בברכה,
גוני 5
את צודקת במקרה שלי זה אבוד, ולכן לאחר שתבעו אותי נלחמתי ותבעתי. תבעתי 10 בעלי דירות שהיו עם עו´´ד ואני לא הייתי מיוצגת , טרטרתי אותם מבית משפט לתביעות קטנות למפקח על רישום המקרקעין כדי לקנות סמכות עניינית שאין למפקח כמו עשיית עושר ולא במשפט, חוק החוזים ושליחות וככה יצרתי מצב משפטי לטובתי. לימדתי אותם לקח לא להתעסק איתי, ורק לאחר שהמפקח צעק עליהם שישלמו לי מייד את הכסף הם שילמו.
למרות זאת אני מייעצת לבניין שלכם – 33 דיירים- תחליפו את המתחזק השלילי הזה- נתקלתי בתשובה של עו´´ד שחל שלהחלפת מתחזק צריך רק 51אחוז, אז תנסי להשיג את הרוב הדרוש ותסלקו את המתחזק שמרעיל את הבניין ותנסו לפתוח דף חדש. אני יודעת שזה כואב אני עברתי 6 שנים כאלו. אבל אם תמשיכי במלחמה – מדובר ב- 33 דיירים – אותה דיירת לא תעמוד בלחץ הנפשי מולם.
נראה לי שלא קראת בעיון את התגובות שכתבתי. במהלך משפטי כל הנאמר הן בכתבי בי דין , בדיונים, בכל התכתבות יש הגנה מפני לשון הרע. תבדקי היטב האם הנאמר לאחר קריאת פסק הדין חוסה תחת ההגנה הזו.
[איני יודע מניין בתגובתי לעיל הבנת שיש לשאול במנות קטנות. אדרבה, הפוך. אני תמיד מעדיף לקבל את כל התמונה מראש, שכן לא פעם התשובה מתהפכת על פניה לאור נתון "קטן" שהשואל נזכר לספר רק אחרי שקיבל עשרים תשובות.
אבל אני סבור שבמקרה זה באמת אין אפשרות לתת מענה במסגרת הפורום אלא רק ואך ורק בייעוץ פרטני שבו עו"ד המתמחה בתחום, יראה את כל המסמכים ויקבל את כל התמונה. ]
אחרי שהסתיימו עבודות הצביעה, נוכחתי לדעת שאת עבודת הצביעה במסדרון המוביל לדלת דירתי, חסכה המתחזקת מהצַבָּעים שלה, והמסדרון לדירתי ממשיך להיות בלתי צבוע עד היום.
יום אחד קבעה המתחזקת אספת דיירים, שאליה הדיירת, כמובן, לא הוזמנה, (מי שהיה מוזמן, קיבל את הזמנתו באמצעות תיבות הדואר, ולא באמצעות הודעה על לוח המודעות או במקום בולט נוסף בבניין.) לא זו בלבד, אלא שהדיירת הייתה מנועה מלהגיע גם בשל המיקום של קיום האספה, שהיה אמור להתבצע במקום נייטראלי, לפי בקשתה המפורשת, אולם לא מינֵי ולא מקצתֵי. האספה התקיימה בכוונת מכוון בדירה שהדיירת אינה דורכת בה.
לאותה אספה הופיעה המתחזקת יחד עם מנהל סניף הרשות המקומית של האת"ד (האגודה לתרבות הדיור), ונעזרה בו כדי לשכנע אנשים קשישים, נכים, חולים, עולים, קשֵי יום וחלשים מבחינה כלכלית לשלם לה כ- 1,300,000 ש"ח עבור שיפוצים יסודיים של הבניין כולו, גם בתוכו וגם בחיצוניותו. 50,000 ש"ח מתוך כל אלה דרשה המתחזקת לעצמה בבחינת עמלה על "היוזמה המבורכת" שלה. והרי היא עצמה כלל אינה קבלנית בניין או שיפוצים. אינני יודעת האם מסכום זה אמורים היו לקבל עמלה גם מנהל סניף הרשות המקומית של האת"ד והמהנדס האחראי על הפרוייקט מטעם עיריית הרשות, או שמא להם הוקצה בונוס יפה מסעיף אחר של התשלומים.
דבר אחד ברור לי: כל ההתנהלות הזאת נראית לי "בלתי נקייה" בעליל, והלוואי שהייתי יודעת איך לבדוק את החשבון של אותו מנהל סניף האת"ד.
[צפוסר, לא היה משהו מסוים בדבריך שגרם לי להסיק שאולי עליי לשאול במנות קטנות, פשוט חיפשתי דרך להמשיך לשאול את השאלות שלי, אבל בדיעבד אני חושבת שאולי בכ"ז יש בכך יתרון כלשהו, והתשובה הנוכחית שלך היא אולי הוכחה פּוּרטה לכך. אגב, אתה מצליח להצחיק אותי בכל כותרת, תשובה או שאלה שלך. אתה חושב שזה חוש ההומור שלי?…]
ובטרם סיימתי לדבר על שאלות במנות קטנות, שוב כתבתי מגילה מלאה בִּפְרָטי פרטים. האם אתה בכ"ז יכול לחוות את דעתך על נתונים כאלה ואחרים המוצגים ב"סיפור הזה או על חלקים מהם?"
תודה וברכה,
גוני5
באשר לבניין שלי, הדרך היחידה להוריד את הגברת הזאת מהפוזיציה שהיא תפשה לה, היא רק במשפט שיתקיים בערכאה שאינה אצל המפקחת, ויכלול עדויות של דיירים שכבר מזמן היו מתים להעיף אותה מהבניין.
דווקא קראתי את התגובה שבה כתבת שדברים הנאמרים במסגרת הדיון המשפטי, מוגנים מפני לשון הרע. נקודת האור היא, שאותה מתחזקת אמרה את הדברים האיומים שלה מיד עם סיום הדיון. והעדות לאמירה זו היו המפקחת עצמה, ושתי עורכות הדין שהיו במקום: עוה"ד של המתחזקת, ועוה"ד של הדיירת. כדי להדגיש את הדברים, שאלה הדיירת את העדות הללו האם הן שמעו את דבריה של המתחזקת, וכולן הסתכלו עליה במבוכה.
בברכה,
גוני5
אין דרך אחרת.
הסיפור מורכב ומסובך מידי לפורום.
בנוסף, דברי לשון הרע שהעלתה – גוני5 – נאמרו בפני המפקחת, ולכן סביר מאוד שהם כן מוגנים מפני תביעת לשון הרע.
ומעבר לכך, פסק הדין ע"א 3245/04 הנ"ל ניתן בינואר 2006, וחמש שנים מאוחר יותר, בשנת 2011, קבע בית המשפט העליון בהחלטה (רע"א 43/11 עו"ד רועי הרם נ´ יצחק זקס) שגם דברים שנאמרו מחוץ לאולם בית המשפט מוגנים מפני לשן הרע – ציטוט:
"בית המשפט עמד על כך שהפסיקה פירשה את המושג "דיון" כמשתרע גם מעבר לדיון הפיזי בפני בית המשפט, ועל כך שכבר נקבע כי החיסוי משתרע על כל צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים…"
בתגובות שלי לשואלת – חזרתי וציינתי שהיא צריכה לברר את הנקודה הזו. אבל אחרי מס´ פעמים שטענתי זאת – היא לא שמעה אותי. ולכן, העליתי דווקא את הערעור הזה שמשלב בתוכו את פסק הדין המקורי [תקציר] – בו מוסברת הנקודה למה בית המשפט דחה את התביעה, ושם התביעה נדחתה כשזה נאמר במסדרון הומה אדם,קולגות וכו´, לעו´´ד שיש כאן פגיעה בשמו ובמקצוע שלו.
במקרה של השואלת זה נאמר בפני אנשים שכבר ידעו את פרטי התביעה, כך שלא הייתה פגיעה בשמה.
המטרה שלי הייתה לתת לה מושג ע´´י קריאת פסק דין אחד, שתבין את המצב המשפטי, כי אין לה שום מושג כלל. כי לדעתי אין לה עילה.
´´גנבת גנבת´´- נאמר גם בהקשר לתביעה של הנתבעת, שהואשמה באי תשלום כספים ולאחר דיון סוער, ובתי המשפט בוחנים את כל המצב במכלול.
זאת ועוד השואלת חדורה ברוח קרב לתבוע, רציתי שתבין שהיא עלולה למצוא עצמה בערעורים – בקיצור זו מלחמה מיותרת במקרה הזה לדעתי. וניסיתי להבהיר לה זאת דרך קריאת הפסק דין [למרות שהוא זכה בערעור].
בתביעה של עו´´ד טל בננסון הלשון הרע נאמר במסדרון ולא באולם בו התקיים הדיון, ולכן לא נטענה הטענה להגנה בגין הסעיף 13(5). ולמרות זאת בית המשפט דחה את התביעה. ולמרות שהייתה פגיעה ממשית בעו´´ד טל בננסון.
סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע חל על כל מסמך או התכתבות אפילו במייל בין בעלי הדין במהלך המשפטי. אבל ברגע שהמשפט הסתיים, אין יותר חסינות.
עו´´ד טל בננסון זכה רק לאחר הגשת ערעור – לרוב ערעורים נדחים.
תקראי את כל התגובות שהגבתי לגוני 5.
פסק דין ע´´א 003245/04 טל בננסון נ´ עמנואל פלד- משמש תקדים לפסיקות בנושא הוצאת לשון הרע במסדרון בית המשפט עד היום.
להלן פסק דין בו עלתה טענת הגנה 13(5) בתאריך: 28/2/2011 – ת´´א 20625-01-10 דרזנר נ´ אריאל. ציטוט:
´´משהוברר כי השיחה החלה רק מחוץ לאולם ביהמ´´ש אין כל מקום לקבוע כי הדברים נאמרו ´´תוך כדי דיון´´ והגנת סעיף 13
(5) לחוק לא חלה במקרה דנן, ומימלא גם לא הגנת סעיף
13(7) לחוק´´ – עו´´ד דרזנר זכה בתביעה.
מובן וברי הוא שבית המשפט השלום לא ידע כלל על קיומה של פסיקת העליון כי היא ניתנה חצי שנה לאחר מכן.
אם היית טורחת לחפש פסק דין שניתן – לאחר – פסיקת העליון מיום 28.8.2011, היית מוצאת את פסק הדין של בית המשפט המחוזי ת"א 20528-01-12 שניתן ביום 27.4.2012, המסתמך במפורש על פסיקת העליון (בתיק רע"א 43/11), ובו נמחקה על הסף תביעה בשל הגנת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, והמרכז את כל פסקי הדין הרלוונטיים.
מחיקת התביעה על הסף נתקבלה למרות שלא מדובר על "משהו" שהתרחש בתוך אולם בית המשפט.
לנוחיותך מצורף כאן קישור לפסק הדין האמור:
´´בית המשפט המחוזי קבע כי הדברים שנאמרו במכתב הם ´´פרסום מותר´´ לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ´´ה-1965 (פרסום תוך כדי הליך משפטי).
בית המשפט עמד על כך שהפסיקה פירשה את המושג ´´דיון´´ כמשתרע גם מעבר לדיון הפיזי בפני בית המשפט, ועל כך שכבר נקבע כי ´´החיסוי משתרע על כל צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים, לרבות כל פניה בכתב ומסמך הנדרש במהלך הרגיל של המשפט והמשמשו כהלכה´´ (ע´´פ 364/73 זיידמן נ´ מדינת ישראל, פ´´ד כח(2) 620, 624 (1974)), בית המשפט המחוזי קבע כי יש מקום להחיל את אותה חסינות גם על מכתבי התראה הקשורים להליך משפטי או שנשלחו לקראת פתיחתו, ובלבד שמתקיימים כל התנאים שנקבעו בעניין זיידמן.´´
ההחלטה של בית משפט העליון נסמכת על פסק דין שניתן ב- 1974. אין שום חידוש – זו חזרה על הנאמר כבר ב- 1974.
2. בתגובה הראשונה שאת העלית בפורום את השמטת את הגרשיים של הציטוט מפסק דין ע´´פ364/73 , כפי שמופיע במקור. זאת ועוד לא ציינת את מקור הציטוט. וטענת שבית משפט העליון קבע זאת.
.
2. בסעיף 3 להחלטה רע´´א 43/11 טוען המבקש :
´´3. המבקש טוען כי בפסק- דינו של בית המשפט המחוזי נקבע לראשונה כי החסינות הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע תחול גם מכתב שקדם להליך משפטי, אפילו אם, בסופו של יום, לא נפתח הליך בעקבותיו או שהטיעונים שנטענו בהליך המשפטי שנ] פתח שונים מאלה שהופיעו במכתב…´´
על זה ענה בית המשפט העליון – ´´5. דין הבקשה להידחות. פסיקתו של בית המשפט המחוזי אינה חורגת מגדרי הפרשנות המרחיבה שנתקבלה בפסיקה לגבי החסינות הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרי. עוד בעניין זיידמן נקבע כימ אפשר שחסינות זו תחול גם על ´´סיפור המעשה לעורך-דין לשם הכנת עדות שתוגש במשפט עתיד לבןא´´ (שם, בעמ´ 624:ההדגשה הוספה). משמע – גם בעבר לא הוגבלה תחולתו של סעיף 13(5) לפרסומים שהם מאוחרים לפתיחת ההליך. המבחן המתאים אינו מבחן הזמן, כי אם מבחן מהותי הבוחן אם הפרסום הוא בגדר ´´צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים, לרבות כל פניה בכתב ומסמך הנדרש במהלך הרגיל של המשפט והמשמשו כהלכה´´ (עניין זיידמן), בית המשפט המחוזי יישם מבחן זה על נסיבות המקרה שבא לפניו, והגיע למסקנה כי המכתב נשלח במסגרת הליך משפטי. בכך אין כדי להקים עילה לדון בערעור ´´גלגול שלישי´´.
3. רע´´א43/11 אין בו קביעה חדשה מזה שנקבע כבר בע´´פ 364/73 כל ההחלטה נסמכת על פסק דין זה. כך שאין הוא משנה דבר לגבי הוצאת לשון הרע במסדרונות בית המשפט.
4. את לא עושה הבחנה בין ´´תוך כדי דיון´´ לבין הוצאת לשון הרע במסדרון בית המשפט, שלא נכלל בהגדרה זו.
5. קראתי את ת´´א 20528-01-12 שצירפת במלואו [כולל את פסק הדין הראשון + הערעור שצירפת}
מדובר בתביעה נגד חוות דעת של עד שהעיד בדיון בבית משפט. זה בהחלט חוסה במונח ´´תוך כדי דיון´´. אין על כך וויכוח, אבל זו לא דוגמא רלוונטית ל- איסור לשון הרע במסדרון בית המשפט.
ציטוט מפסק הדין:
´´33. הוחלט כאמור לעיל כי ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, המעניקה חסינות מוחלטת לדברים שנאמרו או נכתבו על ידי עד תוך כדי דיון משפטי, חלה בתביעה הנוכחית, הגם שעילתה הינה עילת הרשלנות, ולפיכך נדחית התביעה זו על הסף´´
6. אבל זה בדיוק מה שאני טוענת – זה נכלל ´´בתוך כדי דיון´´.
7. המחלוקת ביננו היא מה נכנס בתוך ´´תוך כדי דיון´´
כל ההחלטות ופסקי הדין שנתת – נכנסים ל´´תוך כדי דיון´´ ולכן התביעות נדחו ע´´י סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע.
8. בפסק דין החדש שצירפת – נעשה ניסיון של תובע לעקוף את סעיף 13(5) ע´´י הגשת תביעה בגין רשלנות מקצועית של עד מומחה – ובית משפט העמיד אותו במקומו.
אז דינה אני חושבת שאת חייבת לי התנצלות – גם אם יש אי הסכמה, ניתן לברר זאת בצורה מכובדת והבהרה וללא האשמות קשות, אין לי שום סיבה להוליך שולל תמימים – הרצון היחיד שלי הוא לעזור.
ולאור כל הנטען כאן – הוצאת לשון הרע במסדרונות בית המשפט אינה נכנסת ל´´תוך כדי דיון´´.
פואד חיר נ´ עודד גיל – התביעה עוסקת בלשון הרע בדיון בבית משפט ובלקון הרע בכתבי הטענות.
התביעה נדחתה בבית משפט השלום – הוגש ערעור ובית משפט המחוזי קיבל את הערעור.
הוגש ערעור לבית משפט העליון – ובית משפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי החיסיון המוענק לפרסומי לשון הרע תוך כדי דיון שיפוטי, לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע הוא חיסיון מוחלט.
גם בפסק דין זה מוזכר ע´´פ 364/73 זיידמן נ´ מדינת ישראל. ציטוט:
´´י"ט.בשכבר הימים נדרש בית משפט זה לסעיף 13(5) בע"פ 364/73 זיידמן נ´ מדינת ישראל, פ"ד כח(2) 620. אמנם עיקרו של המשפט נסב על סעיף 131(א)(1) לפקודת החוק הפלילי דאז, שעניינו הוצאת שם רע על שופט; אך נדון היקף השתרעותו של ההיתר שבסעיף 13(5), ונקבע כי החיסוי חל על כל צעד בגדר ההליך, לרבות כל פניה בכתב ומסמך המוצא במהלך הרגיל של המשפט (מפי השופט ברנזון בעמ´ 624);
´´7.סעיף 13 קובע "הגנות מוחלטות" (ראו אורי שנהר דיני לשון הרע 191 (1997)). אחת מן ההגנות המוחלטות – זו הקבועה בסעיף 13(5) לחוק – מתירה פרסום הכולל לשון הרע שנעשה על-ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, "תוך כדי דיון" בפני גורם שיפוטי´´
הערעור התקבל.
אז דינה תסבירי לי ולכל הקוראים התמימים – איך ניתן ב- 28/2/2011 פסק דין בה זכה עו´´ד דרזנר בתביעה ת´´א 20625-01-10 דרזנר נ´ אריאל?
בה נקבע שהלשון הרע במסדרון בית המשפט אינו מוגן ע´´י סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע?
אולי השופט היה שיכור?
תשובת עו´´ד: ´´…דברים שנאמרו במסדרון אינם חלק מההליך המשפטי ולכן אינם חוסים בהגנה הקבועה בחוק…´´
ב-דנ´´א 7025/09 גיל עודד נ´ פואד חיר – ניתנה החלטה ע´´י נשיאת בית המשפט דורית בייניש:
´´4. דין העתירה לדיון נוסף להידחות. אכן, פסק הדין נשוא העתירה הכריע בשאלה המשפטית של היקף החיסיון המוענק לפי סעיף 13(5) לחוק טיסור לשון הרע לפרסומים שהם בגדר לשון הרע, הנעשים תוך כדי דיון שיפוטי. הכרעה זו, המבוססת על לשונו הברורה של סעיף 13(5) הנ´´ל ועל ההיסטוריה החקיקתית שלו היא הכרעה חשובה. אף כי ספק אם יש לראותה כהלכה חדשה, או שמא כפיתוח נוסף של פסיקה שהייתה קיימת בעבר (ראו והשוו: ע´´פ53/49 וייל נ´ היועץ המשפטי, פ´´ד ג 93 (1950). על´´א 7/70 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, תל-אביב-יפו נ´ סלומון, פ´´ד כה(2) 729 (1971). ע´´פ 364/73 זיידמן נ´ מדינת ישראל , פ´´ד כח(2) 620 (1974). ע´´א 6356/99 חטר-ישי נ´ ארבל, פ´´ד נו (5) 254 (2002)). מכל מקום, אף אם ישנו חידוש הלכתי מסוים בפסק הדין נשוא העתירה, אין בטענות העותר כדי להצדיק קיום דיון נוסף בפסק הדין. ההליך של דיון נוסף בפסק דין של בית משפט העליון הוא הליך נדיר וייחודי, ובמקרה שלפנינו איני סבורה כי מתקיימות אותן נסיבות מיוחדות המצדיקות עריכת הליך זה. זאת, במיוחד נוכח לשונו המפורשת של החוק, כפי שבאה לביטוי בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, והשאלה האם יש לשנות מהיקפה הרחב של הוראת חוק זו היא עניין למחוקק לדון בו. …אשר על כן, העתירה נדחית.
ניתנה היום, כ´´ג בחשוון התש´´ע (10.11.2009)´´
דינה, לרע´´א 43/11 אין שום חידוש. והעובדה ששופטים מסתמכים על פסק דין זה, לא מייחס לו חידוש.
אבל עורך הדין שענה לך שם אמר בפתח דבריו – ציטוט:
"זו שאלה שיש לתת עליה את הדעת היטב ולפי מיטב ידיעתי אין פסיקה ספציפית שמכריעה בעניין…"
את המשפט הפותח הזה את מעלימה מאיתנו…
אבל לא רק את זה. את מעלימה מאיתנו גם שלא סיפרת בשאלה ששאלת בפורום האחר שהמפקחת היתה נוכחת ושמעה את הדברים…
את גם מעלימה בשאלה ששאלת שם, שהדברים נאמרו "בשעת כעס במסגרת סכסוך בין שכנים"…
בנוסף את ממשיכה ומעלימה בשאלה ששאלת בפורום האחר שהנוכחים היו דיירים בבית משותף, לרבות בעלי הדין.
עובדה זו חשובה, ואף קריטית, לאור פסיקה שקובעת שבין בעלי דירות בבית משותף קשה מאוד להוכיח עוולת לשון הרע, כפי שנקבע בפסק דין ת"א 16294/08 גולדרינג נ´ תמרי (קישור מצורף):
ציטוט מפסק הדין:
"ביטויים אלה, בהם כינה הנתבע את התובעת אינם עולים כדי לשון הרע על פי החוק, שכן, לגישתי, מדובר בגידופים ובשפת רחוב, אשר אינם מחמיאים, בוודאי, למושאם, אך אין בהם, כמובן, משום אמת עובדתית, וכך אף יובנו ע"י "האדם הסביר". לפיכך, מילים אלה אינן עולות כדי לשון הרע …"
ואז שוב בתגובה בתאריך 2/2/14 כתבתי לגוני5:
´´נראה לי שלא קראת בעיון את התגובות שכתבתי. במהלך משפטי כל הנאמר הן בכתבי בי דין, בדיונים, בכל התכתבות יש הגנה מפני לשון הרע. תבדקי היטב האם הנאמר לאחר קריאת פסק הדין חוסה תחת ההנה הזו.´´
ואז גוני שוב חוזרת על עצמה ואומרת המפקחת שמעה – אז אני מבינה שהיא לא מבינה את המצב המשפטי.
המחלוקת ביננו לא הייתה בעניין גוני5 – כי הסכמתי איתך שזה מוגן בסעיף 13(5).
את טענת שפסק דין טל בננסון נ´ עמנואל פלד לא רלוונטי כי רע´´א 43/11 קבע שגם דברים שנאמרו מחוץ לאולם בית המשפט מוגנים מפני לשון הרע והוספת ציטוט מרע´´א 43/11.
זאת ועוד טענת: ´´את מביאה לנו פסק דין ´´חדש´´ (20625-01-10) שניתן ביום 28.2.2011, בעוד שפסיקת בית המשפט העליון (רע´´א43/11) ניתנה ביום 28.8.2011, חצי שנה מאוחר יותר. מובן וברי הוא שבית המשפט השלום לא ידע כלל על קיומה של פסיקת העליון כי היא ניתנה חצי שנה לאחר מכן…´´
דינה – אל תסטי מהנושא – המחלוקת בינינו הייתה – האם הוצאת לשון הרע במסדרון בית המשפט מוגן ע´´י סעיף 13(5).
וזה מה ששאלתי בפורום. מה זה קשור לשכנים ולכל יתר הטענות שהעלית בתגובה שלך?
אני העלתי בעוד 3 פורומים משפטיים את השאלה: האם הוצאת לשון הרע במסדרון בבית משפט חסוי תחת 13(5) – ותשובת עו´´ד נוסף ענה: ´´לדעתי לא´´ – תבדקי.
דינה תעני לגופו של עניין, אין לך מה להגיד. אז את תוקפת בהאשמות. תעני לגופו של עניין הנאמר בכל התגובות שהעליתי בפורום.
אחרי דנ´´א 7025/09 גיל עודד נ´ פואד חיר – החלטה של נשיאת בית משפט העליון שניתן ב- 10/11/2009 אין לרע´´א43/11 שום חידוש על מה שכבר נאמר על הגנה ע´´י 13(5) בהליך משפטי.
ואני ציינתי במפורש בפורום הזה מצטטת: ´´אני שאלתי בפורומים לשון הרע – האם 13(5) חל על הוצאת לשון הרע במסדרון?´´ – תקראי.
לטעות זה אנושי. אומרים סליחה טעיתי. זו גדולה.
אבל לכתוב: ´´את מוליכה שולל קוראים תמימים´´ – זה הוצאת לשון הרע וזה לא חוסה תחת 13(5).
אז דינה תתנצלי.
ואת לא מספרת שאני פניתי אלייך בתגובה אישית, ובקשתי ממך שתבדקי את נכונות דברייך ותתקני בפורום, לפני שאני העלתי את התגובה שאת טועה.
את לא היית מספיק ישרה להודיע בפורום שטעית. ורק אחרי שראיתי שאין לך כוונה לתקן את דברייך [בעניין רע´´א43/11 ופסק דין טל בננסון נ´ עמנואל פלד] – רק אז אני כתבתי בפורום – ´´דינה את טועה…´´
כי לי היה חשוב שאנשי הפורום לא ייפגעו ע´´י הדברים השגויים שכתבת.
אם יש לך טענות לגופו של עניין תגיבי – אם לא תחסכי מאיתנו עוד האשמות שלך.
חבל, כשכתבתי לך בתגובה האישית: ´´תודה על כל התשובות החכמות שלך ביותר בפורום´´ – התכוונתי לזה. עכשיו כל תשובה שלך אי אדלג עליה – כי אין לי זמן לבדוק האם היא נכונה.
אני מודה לכל אחד/ת על כל הערה/הארה או פס"ד שיכולים לעזור לי.
בברכה,
גוני5
שאלה: האם אין/יש הבדל בדין איסור על לשון הרע" כאשר הנתקף הוא הנתבע, ולא התובע?
2) כדי לקיים את המשפט הנדון, נזקקה המתחזקת, מטבע הדברים, להסכמת דיירי הבניין. היא כינסה אותם, והודיעה להם כי המשפט יעסוק ב"גנבת כספים ע"י אותה דיירת", משום שהיא לא שילמה את מיסי הבית במשך כשנתיים.
שאלה: האם ניתן לראות בדברים אלה הוצאת לשון הרע על הדיירת בפורום של כל הדיירים (למעט אותה דיירת) שנכחו באותה אספה?
3) מטבע הדברים, ההאשמה השקרית הנ"ל נגד הדיירת, מופיעה שחור על גבי לבן בתביעתה נגד אותה דיירת.
שאלה: האם אין בכך כדי להוכיח שחור על גבי לבן שמדובר בלשון הרע, באיומים מוסווים ואולי אף בהסתה או ברדיפה?
4) זמן קצר לאחר המשפט כינסה המתחזקת אספת דיירים (ללא הדיירת, כמובן), ושכנעה אותם, שהמפקחת פסקה לה כל מה שהיא דרשה בתביעתה עד הגרוש האחרון, על אף שהדברים הללו, איך נאמר? – הם בבחינת Wishfull Thinkink של המתחזקת הזאת, או במילה אחת – להד"ם.
שאלה: האם דברי בלע אלה של המתחזקת לדיירים יכולים להיחשב לשון הרע? אולי הסתה?
5) מאז החלה הפרשה ועד היום "זוכה" הדיירת בקיטונות של צעקות כלפיה, על כך שהיא כביכול לא שילמה את מיסי הבית, ומשום כך, נאמר לה ע"י התוקפים/ות, עשו לה משפט, היא מקבלת מכתבי שטנה ולשון הרע שאינם חתומים, אך הם מתפרסמים ע"י המלעיזים/ות במקומות בולטים בבניין, ובמיוחד כאלה שהדיירת תוכל לשים לב אליהם.
דיירים לשעבר בבניין אומרים לדיירת, כשהם פוגשים אותה במקרה ברחוב, שהם שמעו שהיא עשתה דברים איומים, והדיירת אפילו לא יודעת על איזה דברים איומים מדברים אותם דיירים לשעבר.
וכשהדיירת הזאת מגיעה לביתה או יוצאת ממנו, כל מה שהיא מבקשת לעצמה, הוא לא להיפגש עם היצורים הרעים האלה. לפעמים היא מצליחה, אבל לא תמיד.
שאלה: האם כל אלה נחשבים/לא נחשבים נזקים שנוצרו בעקבות לשון הרע?
בברכה,
גוני5
