מה הקשר בין דמי ועד לתחזוקת הבית לגודל הדירות ?

אם לי דירת 4 חדרים ולשכני 5 חדרים ושנינו משתמשים ונהנים לכאורה באופן שוטף ושוה מגינה,מעלית, נקיון חדר מדרגות, לובי וכו´,
מדוע שהוא ישלם יותר ממני ? מה הבסיס לסעיף 58 בחוק?

ולכן מנצלים יותר את המשאבים המשותפים.
לכן, תיאורטית, ובצדק, צריכים לשלם יותר.

שלמה

זה ויכוח שאין לו סוף ולא ברור מדוע החוק חוקק באופו שכזה. הרי במציאות קיימות דירות בנות חמישה חד´ עם דייר אחד ודירות בני 4 חד´ עם 7 דיירים. מה גם שיש הפרשי קומות – הרי דייר שגר בקומה 20, עלות החשמל להבאת המעלית לדירתו, או העלאת המתחזק לדירתו היא כנראה פי 20 יותר מאשר העלות להבאת השוהים לקומה ראשונה – אז האם זה נלקח כפרמטר בתחשיב הדיפרנציאלי? הרי אם כך היו צריכים לבנות לבניין מחירון כמו במקדונלדס או בבורגר ראנץ או אחר. מומלץ לשאוף שכולם ישלמו נמוך וישלמו אחיד – לחשב בדיוק מה עלויות המבנה לאחזקה תקינה, לחלק למספר הדיירים ותמיד להחזיק חודש עודף בקופה -לא צריך לחסוך פק"מים של מאות אלפי ש"ח ובמיוחד לא במבנים חדשים, מה גם שזה לא הוגן כלפי השוכרים וכלפי מי שימכור דירתו תוך שנתיים ולא יישאר עד לבלאי של המערכות.

המחוקק העדיף את השיטה הזו בגלל היבט הבעלות במקרקעין, זכות הקניין.
כלומר: מאחר ולדירה גדולה יותר יש חלק קנייני גדול יותר ברכוש המשותף (חלקו היחסי בכלל השטח המשותף גדול יותר) הוא משלם יותר. זה הגיוני.
יש לך נתח גדול יותר בחלקים המשותפים – שלם יותר.
זה גם נותן לך זכויות גדולות יותר: יש סוגי החלטות שהרוב בהן נקבע גם עפ"י החלק ברכוש המשותף. זה יתרון של בעלי דירות גדולות.
כנ"ל לגבי ניצול זכויות בניה.

יש גם אולי הנחה שמי שיש לו דירה גדולה מנצל יותר את הרכוש המשותף.
אנו יודעים שזו הנחה מפוקפקת למדי ואין קשר ישיר בין גודל הדירה לניצול הרכוש המשותף.

אבל המחוקק לא כפה את דעתו, אלא רק המליץ עליה.
מותר לבית ברוב מיוחד ובתקנון לקבוע שיטת חלוקה אחרת – דמי ועד שווים לכולם; לפי חדרים; קומות; וכו´ –
ולכל שיטה יש גם חסרונות משלה.

תודה לתשובתך המורחבת והגלויה ואענה אחד לאחד.

א. כאזרחים אנו כבר משלמים ארנונה על בעלות במקרקעין לפי שטח הדירה . אין הגיון ואין הצדקה לשלם גם לועד הבית !

ב. כל החלקים המשותפים בבנין שייכים ועומדים לרשות כל הדיירים באופן שווה. (גינה, מעלית,חדר זבל, לובי,תיבות דואר וכו´) להזכירכך, דירות קטנות קיימות גם בקומות הגבוהות והם צרכני מעלית/חשמל וכו´).

ג. יתרון "הזכויות" שיש לבעלי הדירות הגדולות בהחלטות עפ"י רוב הן לעג לרש כי ברובן תיאורטיות וברבי קומות הזכויות מתפוגגות. רוב ההחלטות בחיי בית משותף – רוב רגיל.

ד. לגבי זכויות בניה- אין הצדקה לגבות את התשלום בשוטף אם בעל דירה גדולה אינו מנצל את זכותו לבניה !! וגם מהטעם שכל עוד אין לבית זכויות בניה- אין גובים על מה שאין !!! בבוא העת ניתן לגבות את התשלום בחד פעמי.

ה. אם כל ההנחות מפוקפקות ואין קשר ישיר בין גודל הדירה לניצול משאבי הבית, מדוע בכל זאת מדגישים שאם אין תקנון מוסכם (שברובו אינו דן בתעריף לדמי ועד) אז משלמים לפי המצוי שיש לשלם לפי גודל הדירה.
מדוע בתשובות הרבות מציינים את החוק ולא מדגישים שזו המלצה ?

ו. בשנים האחרונות יש נטיה מואצת לקבע את החוק ולגבות לפי גודל. עושה רושם שזה גורם לאוירה עכורה בקרב הדיירים. ברוב הבניינים שעברו לתשלום עפ"י החוק – יש תחושה שהדיירים חיים על חשבון בעלי הדירות הגדולות ללא הצדקה .
וההיפך, בעלי הדירות הקטנות – אם לא משלמים לפי החוק אז הן חושבים שבעלי הדירות הגדולות חיות על חשבונן. הכיצד ?

מדוע אי אפשר לחיות עם תשלום שווה בעבור הוצאות שוות , ותשלום נפרד להוצאות לפי גודל (כגון הסקה )?

עדיין העדפת המחוקק לא ברורה לי.
אודה להבהרות.

הוא רק הסביר לך את המניעים מאחורי חקיקת סעיף 58 כנוסחו היום.התשלום לפי גודל דירה איננו רק "המלצה",זוהי "ברירת המחדל" על פי החוק,כאשר בעלי הדירות עצמם לא קבעו אחרת בתקנון מוסכם,הדבר כתוב במפורש בסעיף 58.

פה ושם קוראים שהחוק לתשלום לפי גודל הוא מעוות, שגוי,לא הוגן וכד´ אך מוזר שחלילה מלהזכיר זאת בפני השואלים כיצד יש לשלם לועד הבית.

נראה כי המחוקק עצמו אינו בטוח בחוק. מצד אחד הוא ממליץ על גודל ומצד שני הוא מאפשר לדיירים להחליט על נוסחה אחרת למען שכנות טובה ומצד שלישי הוא מאפשר לדייר הרוצה לשלם לפי החוק לשלם לפי החוק.
המחוקק סבך את כולנו במכלול האפשרויות.

המשפטנים הם המומחים לפרשנות החוק.
אם תשובת המומחים בפורום או האגודה שיש לשלם לפי ברירת המחדל (החוק-לפי גודל )אזי בודאי ובודאי שועד בית יציג את החוק ובזה הוא מראש חסם הסכם אחר. כי דיירים רוצים חוק ולא המלצה.
אך אם ועד בית היה מקבל בראש ובראשונה המלצה לשיוויון למען אוירת שכנות טובה והוגנת, אז הוא היה מציג זאת כעדיפות ראשונה ואת החוק כהמלצה בעדיפות שניה ורק הדיירים שמתעקשים לפי החוק היו משלמים לפי גודל . כל השאר היו משלמים לפי הסכם אחר שיתקבל ברוב.

כלומר, לפי "ההמלצה" זכאי דייר הרוצה (!!!!!) לשלם לפי החוק, לשלם לפי גודל דירתו. אך זה אינו גורף את כל שאר הדיירים. זאת לא דואגים לספר בפורום וכך שוועד הבית גם לא נוהג כך.
מן הראוי שהמומחים יתנו את מלוא ההסבר לכוונת המחוקק.
ולא רק את ברירת המחדל.

עדיין לא קבלתי טיעון מניח את הדעת לפשר החוק שאותו ודאי לא חוקק עו"ד שחל.
תודה.

החוק איננו מתיר לכל אחד לשלם לפי רצונו.המצב החוקי בכל בית "מתחיל" הוא של תשלום לפי גודל הדירה,וכולם צריכים לשלם על פי נוסחה זו.יכולים בעלי הדירות להחליט בתקנון מוסכם משלהם על אופן תשלום אחר (יש הסבורים כי להחלטה כזו דרוש רוב של שני שלישים ויש הסבורים כי דרוש לכך רוב של 100%,מכלל בעלי הדירות),ואם קיימת החלטה כזאת לשינוי התקנון,שוב כולם מחויבים אליה וצריכים לשלם לפי התקנון המוסכם(תיאורטית,החלטה כזאת יכולה להתקבל עוד לפני אכלוס הבית,כך שמלכתחילה ישלמו לפי נוסחה אחרת).תקנון ניתן לרישום,ואז יחייב גם רוכשי דירות עתידיים.

כל הפרק בחוק המקרקעין העוסק בבתים משותפים צריך שינוי ועדכון, לא רק בנקודה זו.

מכל מקום אין שיטת חלוקת דמי ועד שהיא מושלמת ועושה צדק אבסולוטי. השיטה שאת מעדיפה, דמי ועד שווים לכולם ללא קשר לגודל דירה, גם היא לא צודקת.
למה דייר בודד או דירה ריקה משלמת אותו דבר כמו דירה בה 6 נפשות למשל.
תני לי שיטה, כל שיטה, ואני מוצא לה חסרונות.

דעתי האישית היא שהשיטה לפי גודל דירה היא הכי פחות גרועה.

שנינו בודאי נסכים שתשלום לפי מספר נפשות בדירה הוא אולי הוגן כי כך יש שויון מההנאה במשאבים המשותפים,
אך אינו ריאלי. כי מספר הנפשות משתנה.

בהפוך הייתי טוענת, שלפי גודל זה אינו הוגן כי בדירה גדולה יש מעט נפשות (לרוב זוג שבוגריו עזבו את הבית לטובת צבא/טיול בחו"ל/לימודים/נישואין)
ובדירה קטנה לרוב מתגוררת משפחה עם ממוצע של 3 ילדים ובלאי הרבה יותר גדול לבנין (עגלות/אופניים וכד´).

ועכשיו לנוסחה שהייתי מציעה:
ברוב הביניינים היה נוהג הוגן שבו משלמים תעריף בסיסי ומדורג .
לדוגמא: בבניין שבו יש 3, 4 ,5 ו- 6 חדרים ויש הוצאות סטנדרטיות שוות לכל אחד ,אזי דירת 3 חד´ משלמת תעריף בסיסי X ש"ח (=100%) ודירות האחרות מוסיפות לכל חדר נוסף תעריף סמלי עד שהדירה הגדולה משלמת מקסימום 140% מתעריף הדירה הכי קטנה.

מה רע בתעריף כזה ?

לפי גודל דירה,רק ביחס רנדומלי.את יכולה,כאמור,לנסות לישם את השיטה בביתך על ידי שינוי תקנון.

בין אם דירה מאוכלסת ברובה ובין אם לאו,גם אם משפחה נעדרת בגלל נסיעות, התחזוקה השוטפת צריכה להעשות.
התחזוקה היא אחת וקבועה ואינה לפי גודל הדירות.
ולכן התשלום צריך להעשות שווה.

אין קשר בין הגודל להוצאות השוטפות !!

מה לא צודק כאן ?

1. אם יש בבניין דירות של 150 מ"ר (חמישה חדרים) ודירות של 30 מ"ר (חדר או חדר וחצי) גם אז לדעתך התשלום צריך להיות שווה?
2. ואם יש בבניין דירה מחולקת לשתי יחידות דיור, מה דינה לפי שיטתך?
3. נניח בניין עם מעלית, כשבאותו בניין יש גם שתי דירה צמודת קרקע עם כניסה נפרדת (לא משתמשת במעלית, בלובי המשותף, בחצר המשותפת), מה דינה לפי שיטתך?

אגב, כל הדוגמאות האלה הן משאלות שעלו בעבר בפורום.

הוא נתון מדיד וידוע ואין הרבה מה להתוכח עליו.
לעומת זאת, מס´ הדיירים שגרים בדירה זה דבר משתנה וקשה להגדרה (האם הבן החייל/סטודנט נחשב למתגורר בדירה?).
השאלה היא האם להעדיף את מה שקל (קרי: תשלום לפי גודל) או לנסות להתמודד עם הגדרות מורכבות יותר לצורך חלוקת התשלום…
אגב, להזכירכם גם תשלום הארנונה נגזר מגודל הדירה.

הנחות העבודה שלי הן כדלהלן:
בכל דירה בישראל בד"כ מתגוררת משפחה ממוצעת .
גודל הדירה לא משנה את העובדה שהיא נהנית מהוצאות שוטפות שזה עיקר התשלום. גם אם כל הדירות בבנין בנות 30 מ"ר או כולן 150 מ"ר, ההוצאות תהיינה אותן הוצאות. לא יפחתו ולא יעלו .
כל דירה תשלם אך ורק בעבור השרותים שהיא צורכת. בהמשך תבין מה כוונתי.

ועכשיו תשובותי לקושיות.
1. דירה של 30 מ"ר עדיין נהנית כמו דירת 150 מ"ר מכל השרותים המשותפים . אף אחד לא מצמצם לה את השרותים ולכן היא צריכה לשלם כמו כולם.

2. דירה המחולקת ל-2 יחידות ולכל אחת מהן כניסה נפרדת מחדר המדרגות ובכל יחידה גרה משפחה אחרת – כל אחת מהדירות תשלם כמו כל דירה ודירה. מהות השימוש שמשפיע על השרותים ברכוש המשותף והשוה שעומד לפני כל אחד ואחד. (סתימת פרצות והתחכמויות)

3. דירת קרקע נפרדת שאין לה צורך ותלות שימוש ברכוש המשותף שהזכרת . אכן תשלם באופן שונה . יש לחייב אותה אך ורק בסעיפים שהיא צורכת מהרכוש המשותף .

אוסיף קושיה : כמה ישלמו אם יש הסקה מרכזית לדירות בגדלים שונים?
ותשובתי: התשלום יהיה בנוסף (לתשלום השוה) אך לפי גודל הדירה לא כולל מרפסות פתוחות.

ואם הזכרתי הסקה, מישהו מוכן להסביר לי : למה פנטהאוסים צריכים לשלם בעבור כל רצפת דירתם כולל מרפסות גם אם אין שם הסקה ?

אני לא דיברתי על מצב שכל הדירות בבניין הן 150 מ"ר לעומת מצב שכל הדירות הן 30 מ"ר (בכזה מצב אין בעיה איך לחלק), אני מדבר על המצב שבאותו בניין יש את שני סוגי הדירות.
יש לי בעיה עם הנחתך שבכל דירה בד"כ מתגוררת משפחה ממוצעת.
בכוונה הבאתי בדוגמא שלי דוגמאות קיצוניות, האם לא נכון יותר להניח שבדירת 30 מ"ר יתגורר בד"כ אדם אחד (או מקסימום זוג בלי ילדים) ובדירת 150 מ"ר תתגורר בד"כ משפחה ?

לגבי תשובתך לסעיף 2
מה ההבדל מבחינת צריכת השירותים המשותפים בין שני שותפים בוגרים החולקים דירה של 80 מ"ר לבין המקרה שאותה דירה מחולקת לשתי יחידות של 40 מ"ר ואותם שני שותפים גרים כל אחד ביחידה שלו?

ההנחה שלך לפיה בכל דירה גרה משפחה ממוצעת היא בעייתית היות וישנם מקרים (ואפילו רבים) בהם הנחה זאת לא מתקיימת וייגרם עוול לא פחות מן העוול שיש בשיטה הקיימת.
מה שאני כאן טוען (כפי טען עו"ד שחל) זה שגודל השטח המקורה הוא המדד הטוב ביותר שיש להערכת השירותים שהדירה צורכת, זאת בהנחה שאין אפשרות מעשית לחשב לפי מספר הדיירים בפועל ושהנוסחה צריכה להיות פשוטה ומתאימה לאחוז גדול ככל האפשר מהבניינים המשותפים, ועם זאת יכול כל בניין לקבוע שיטה אחרת שמתאימה יותר לנתוניו הספציפיים.

נניח שיש 3 בניינים של אותו קבלן זה ליד זה, לשלשתם מספר קומות זהה , מס´ דירות זהה , והרכוש המשותף זהה בגודלו וברמתו (גינה, חדר מדרגות, מעלית, לובי,מקלט וכו´ ).
בבניין אחד גודל כל הדירות זהה 30 מ"ר .
בשני גודל כל הדירות זהה 150 מ"ר .
בשלישי גדלים שונים 30, 80, 150 .

הוצאות הועד בעבור התחזוקה השוטפת בכל אחד מהם יהיה שווה . כלומר, ההוצאות השוטפות אינן נגזרות מגודל הדירה !!

איזה משפחה גרה באיזה גודל – זאת השאלה.
ובכן,
משפחה צעירה לרוב מתגוררת בדירות קטנות של 3,4 חדרים ובממוצע 2 ילדים קטנים חולקים חדר משותף.
בד"כ כשהילדים מגיעים לבגרות ,נכון להיום, יש נטיה להעניק לבוגר חדר נפרד. ואז המשפחה עוברת לדירה גדולה 5 חד´ או יותר.
אך בכרונולוגיה של מדינת ישראל, ה"משפחה הגדולה" מתחילה להיות קטנה תוך זמן קצר (!!) כי הבוגר שלה מתגייס ואח"כ נוסע לחו"ל ואח"כ לומד באוניברסיטה ,שוכר דירה ובעצם עוזב את הקן והזוג נותר בדירתו הגדולה עד שמזדקן . בד"כ הורים אלו לא יחזרו לדירה קטנה בגלל שילדיה עזבו מסיבה טבעית את הבית.
מכאן שברוב הדירות הגדולות יש זוג או זוג+1 או זוג+2 לסוף שבוע בלבד.

אני טוענת : גודל לא קובע ואינו נכון !!
אם לא הבהרתי די, תציב את הקושיה התורנית ואשיב לך.

(שהוא כנראה הארוך ביותר אי פעם בפורום,הנה לך שיא שהצלחת לשבור),את אינך צריכה לדאוג לכל הבתים המשותפים בישראל.תפקידך לשכנע את בעלי הדירות בבנין שלך לשנות את שיטת התשלום.את יכולה לעשות זאת גם על ידי מכפלה של מספר הנפשות בכל דירה בגילן,להוסיף את מספר הדירה ולחלק ב-פאי בריבוע.העיקר שתהיו מרוצים מהתוצאה הסופית.

העניין הוא, עד שכמה שבדקתי או חוויתי תהליכים שעוברים דיירים במבנים רבי-קומות, ואיני משפטנית, שהחוק עומד לצד הדייר הבודד שדורש שכל הציר של מספר הדירות הנמוך ישלם מיסי ועד נמוכים, כלומר זה לא עניין של רוב. מספיק ש-1 מתוך 80 בעלי דירות ימציא דרישה כזו לועד הבית והמס חייב לרדת. הוא לא צריך להשיג רוב. מי שצריך להשיג רוב כדי לשלם אחיד זה 75% מהדיירים. בדרך כלל כאשר יש דייר נתמך בעורך דין והוא עושה טיפה פומביות לנושא בבניין, המס הדיפרנציאלי מיושם. עכשיו – אם נלך רגע אחורה. יש בזה הוגנות מסוימת כלפי בעלי הנכסים הקטנים, למרות שעקרונית אני בבניין שלי צריכה לשלם יותר. מה ההוגנות? לפעמים בבניינים מתפתחת,סליחה על הביטוי אווירה ´חרה´ ולא אווירת ´מסטינג´ או ´באנו להתגבש ולמצוא משפחה וחברים בקרב הדיירים. הדייר שקנה נכס קטן [ כמו רכב קטן] מראש עשה שיקול כלכלי ובין אחד השיקולים שלו היה שהוא ישלם מס ועד מופחת לאורך שנים, כמו בין חדר לסוויטה במלון, או צופה לנוף או לא. מצד שני, כל דייר בעל חזקה גדולה, אם בדק, או אם העורך דין שלו טרום הרכישה לימד אותו – ידע שישלם יותר. מה שכן נתקלתי בבעלי פנטהאוזים שלהם בדרך כלל דירות על שטח של שתי דירות, חצי קומה, והם דורשים גם זכות הצבעה בהתאם. אולם מה שיהפוך את החוק למושלם הוא לא הביטול שלו אלא חלקוה עד הסוף, ושוב זה מנוגד לאינטרסים האישיים שלי, קרי: אם יש גבייה מיוחדת שהיא לא מס וועד גם יש לגבות אותה דיפרנציאלי.

עו"ד שחל כבר כתב כמה פעמים שהחוק טעון תיקון .
לצערי הוא לא כתב מה טעון תיקון אלא זכור לי שכתב שאופן הניסוח של החוק אינו ברור. אשמח אם יגיב בהמשך באופן מפורט.
האוירה העכורה היא בגלל שיש אנשים צרי עין (קנאים)בינינו.
הם שמחפשים היכן לשלם הכי פחות ולא מעניין אותם אוירת שכנות . גם אם החוק היה שווה הם היו מוצאים על מה לסחוט ולהנות מההפקר.
בבניין שלי בהפרש קטן מאוד נצחו הטוענים לפי הגודל.

גם בין בעלי הדירות הקטנות היו שחשבו שאין לשלם לפי גודל.
2 מבעלי הדירות הגדולות הצביעו בעד החוק בגלל שהם שומרי חוק ובדיעבד התחרטו כשראו כיצד מתנהגים הקנאים).
כלומר יש שכנים שבהחלט מבינים שאין זה צודק לשלם לפי גודל בגלל ההוצאות השוטפות שוות לכל אחד.

התעמולה לתשלום לפי הגודל עושה בלאגנים ויוצר סכסוכים מרובים בבנינים רבים.

החוק נוטה לרעת מי שנחשב כעשיר יותר ושלא בצדק.
בדירות הקטנות יש גם בעלי הכנסה יפה, עצמאים שלא זקוקים כלל לתשלום לפי הגודל….
אני ממתינה לקושיות של עו"ד שחל.

את שהיה לי לומר בנושא הרי כבר אמרתי.
איני רואה טעם לדוש בכך שוב. אותי לא שיכנעת.
אבל אם את רוצה שאסכם אומר כך:
דווקא בנקודה זו אני מסכים עם המחוקק. השיטה הכי פחות גרועה לחלוקת דמי ועד היא לפי גודל דירה (שטח ולא חדרים) כ"ברירת מחדל" שדיירים ברוב מיוחד יכולים לשנות.
את כל הסעיפים בחוק שעוסקים בבתים משותפים הייתי משנה חוץ מהסעיף הזה.

ראשית, סליחה שאני גוזלת מזמנך. כשחוקים לא ברורים דיים , אין מנוס מלדוש בהם.
שנית, אודה לך אם תתן פידבק לגבי השגותי בנוגע לסעיפי "ההגיון מאחורי דמי ועד לפי גודל.."
ו…סליחה נוספת מהקוראים שאין זה לרוחם .
תודה.

גדולות שוות יותר. עם ערך הבנין ייפגע, בעלי הדירות יפסידו יותר מבעלי דירות קטנות. יוצא שהוצאת אחזקת הרכוש המשותף שומרת על ערך הבנין, ובשל כל כך, כמו כל ביטוח נכס, הביטוח יותר יקר כאשר הנכס שווה יותר

אורלנדו, תודה רבה להתיחסותך.
ראשית, ביטוח דירה כל אחד מחליט ועושה לעצמו .
שנית, ערך של דירה נקבע גם לפי מיקומה (צד/ קומה/ נוף ..)
דירה קטנה בקומה גבוהה עם נוף ערכה בד"כ רב מדירה גדולה בקומה נמוכה באותו הבנין.
אם כל הנושא הוא הביטוח לרכוש המשותף, אז דמי ועד יחושב לפי תשלום הביטוח לפי גודל דירה + תשלום שווה לכל התצרוכת והתחזוקה השווה.
ביננו, למה ששוכר ישלם ביטוח במסגרת ועד הבית לפי גודל ?
למה דירת גג (ברובן היא 5 חדרים ומרפסת גדולה) עם 4 נפשות תשלם דמי ועד ל-8 חד´ , בעוד שדירת 4 חד´ ובה 4-5 נפשות משלמת מחצית ? גם בעבור השיפוץ וכל פסיק קטן היא תשלם כפול. זה נשמע לך הגיוני ?
כמו ששמת לב, אני מקבלת את טיעונך בעינין הביטוח אך
מדוע המחוקק בחר לפסוק שכל (!!!) התשלומים גורפים ?

הוצאות שוטפות לבין הוצאות לא שוטפות. נדמה לי שהוצאות השוטפות מתחלקות באופן שווה וההוצאות הלא שוטפות מתחלקות באופן יחסי בהתאם לענין.

נדמה לי שמתאים לך יותר ההלכה היהודית לעומת המשפט הישראלי.

ואינו לפי ההלכה למרות שהמשפט הישראלי ברובו נסמך על ההלכתי.
החוק הנדון תמוה. יתכן והיה נכון לתקופת העליות הראשונות.
לא נכון להיום כי החוק נותן גיבוי לטיפוח העלוקות שיותר מתמיד וממובן מאליו קופצים על המציאה ודורשים תשלום לפי גודל ובנחרצות כאילו שמגיע להם.
לאחרונה הנושא תוקן במעט ולמרות שהמשגה הגדול הועלה בדיון, סעיף חלקי תוקן. למה לא טיפלו בעיקר ? העיקר היה פותר במילא את החלקי!
רוב הטיעונים שקבלתי בשרשור אינם מוצקים ואינם משכנעים. נראה שהם מומצאים כדי להצדיק את השיטה לפיה מי שחיי בדירה גדולה יש לו יותר גם בשביל אחרים . רק חסר בחוק שנשלם במכולת לפי גודל דירה (הגזמתי בכוונה) וזה יהיה סבבה לצרי העין.
בהסתמך על תשובתך הקודמת, האם לדעתך שוכר צריך לשלם ועד הבית לפי גודל בגלל שמירת ערך הדירה ?

התוכל להביא סימוכין לדבריך?

לי זה לא מוכר.

יכול להיות שזו שיטה "הכי פחות גרועה" ביחס למרבית הבניינים. הבעיה היא שהחוק מיושן ומתייחס לבתי "שיכון" סטנדרטיים, עם חדר מדרגות משותף.
היום יש צורות בנייה חדשות ושונות, שהחוק לא מתייחס אליהן, כמו בתים מדורגים עם כניסות נפרדות ומעליהם בניין גבוה "רגיל". מה שיוצא הוא שהדיירים עם הכניסה הנפרדת (שלא נכנסים בכלל לבניין) ובד"כ יש להם דירות גדולות יותר, צריכים לשלם את הסכום הגדול ביותר למרות שהם בכלל לא משתמשים במעלית ולא נהנים משירותי ניקיון….

אין לי זמן כרגע לחפש את המקור.
בפרוטוקול יש את דברי כל הנוכחים עד לפסיקה. דנו בעיקר בהשמטת שטחי גזוזטרה וכו´ מדמי הועד.
אשמח ואודה למי שיצרף את הקישור.

אם התכוונת לעיניין אחר.. תסביר ואגיב.

הגבתי לדברי רונלדו.
ראה איך בנוי השירשור.