לשון הרע ןתביעת דיבה

שכנה מתוסכלת שבמקרה היא גם יו"ר הוועד, תבעה אותנו משום מה על גדר שאינה מקובעת לקרקע שהינחנו לפני 20 שנה. ובדרך היא גם תבעה אותנו להסרת ריצוף שביצענו לאחרונה בשטח שאיננו כלל משתמשים בו. שטח שהוועד מסרב לקחת על עצמו לדאוג לנקיונו. ריצפנו אותו כדי להקל עלינו בנקיון. מעולם לא הישתמשנו בו ואין לנו קשר עין איתו. נימצא מאחורי דירתינו. תביעה זו באה כהמשך לשרשרת התנכלויות מצידה מתוך תיסכול וקינאה. אשה מובטלת ורוויה בבעיות אישיות. אותה אשה בעצמה הקימה גדר צמחיה עבותה החוצצת בין שתי דירותינו. כאשר היא הגישה את התביעה נגדינו היא כנראה לא לקחה בחשבון שייתכן שהמפקח יורה על הסרת כל הגדרות כולל את הגדר שהיא הקימה, ואז היא נכנסה לפחד. והחלה לחפש דרכים כיצד לגרום להסרת הגדר שלנו ולהשאיר את הגדר שלה.בבניינינו גר שופט בדימוס המשתמש בה ככלי לנקמה בנו מסיבות אישיות. היא ביקשה ממנו לבוא להעיד בפני המפקח ולאמר שיש בינינו "סכסוך מר" במשך שנים. כן היא ביקשה מאדם נוסף שאימו גרה בבניין שיבוא להעיד ולאמר שהוא יודע שיש בינינו סכסוך מר, הגם שאין לו מושג מה הולך בינינו. השלב הבא שהיה, היה בדיון האחרון שבו היא טענה שאני מרביצה לה ושהיא מאוד מפחדת ממני. או אז נפל לי האסימון והיבנתי שזו היתה טקטיקה שפלה, בתיקוה שהמפקח יורה שלא להסיר את הגדר שהיא עצמה הקימה ע"מ כביכול לשמור על שלום בית ולדאוג שלא יהיו "מכות" בינינו. לציין שאין לי כל קשר איתה ואין לנו כל מגע. אני, תודה לאל אשה מאוד עסוקה, בעלת משפחה ניפלאה ואין לי זמן להיתעסק בשטויות שלה. אני מרחמת עליה אך אין לי כל עניין להיתיחס אליה, וזה כנראה מוציא אותה מדעתה.כעת אני מנסה לבדוק דרכים להגיש נגדה תביעת דיבה, שכן אין מדובר בלשון הרע שבא בשעת כעס והתרגשות, אלא דברים מתוכננים ושקולים. שאלה אחרת עולה ,והיא האם המפקח יכול לפסוק שהיא תשאיר את הגדר שלה ושאנחנו נוריד את הגדר שלנו רק מפני שהיא העלילה עלי שאני מכה אותה? הרי כל אחד יכול לעשות את הטריק המלוכלך הזה?

עד אז הכל ספקולציות והשערות בעלמא.
את כל טענותייך הללו תעלי בפני המפקח בסיכומים של המשפט.
גם אם פסק הדין יהיה לטובתך, ספק רב אם תהיה לך עילת לשון הרע, כי יש הגנות בחוק נגד תביעת לשון הרע על דברים הנטענים והנאמרים במהלך המשפט.
מצד אחד את אומרת שאת "אישה מאוד עסוקה, בעלת משפחה נפלאה ואין לך זמן להתעסק בשטויות" ומצד שני את לא מפסיקה לחרחר ריב ומדון ומחפשת להגיש נגדה עוד תביעה על לשון הרע כמי שמשתוקקת להוסיף ולבחוש ב-"שטויות" הללו.

מאוד מאוד עסוקה תודה לאל. כל יום אני עובדת עד השעה שמונה בערב(!!) וגם זה מוציא את שכנתי המובטלת והאומללה מדעתה. כרגע סיימתי עבודתי ולאחר שעות רבות של עבודה ברצף, רק כעת יש לי זמן לשתות את כוס הקפה שלי. דבר שני, ידוע לי ששקר בין כותלי בית המשפט לצערי הוא עניין שבשיגרה. אך לאמר דברים מטורפים כמו "היא מרביצה לי ואני מאוד פוחדת ממנה", כאשר אין כל קשר בין זה לבין המציאות, לא ניראה לי שיש לעבור על כך לסדר היום. זה כבר עבר כל גבול, וכן, אני מרגישה חובה להגיש נגדה תביעת דיבה. זו לא היתה פליטת פה אלא דברים מאוד מאוד מחושבים שזכו לעזרת שופט בדימוס "דתי". אני אפילו שוקלת להעביר הטיפול בעניין זה לידי אמצעי התיקשורת. ולא, דינה, אין לי זמן מיותר. ישנן תופעות שאנו, אזרחי מדינת ישראל, חייבים להילחם בהן בכל האמצעים העומדים לרשותינו. ומקרה זה הוא דוגמא לכך. ידוע לי שאי אפשר להגיש תביעת דיבה בגין דברים שנאמרו במסגרת משפטית וברור לי גם מדוע. אך מקרה זה הוא אינו התפרצות של רגשות או כעס בלתי נשלט, כאן היה פשוט שיקול קר שהיתנהל במשך מספר דיונים, בזהירות ובמחשבה "שקולה" תוך כדי קבלת יעוץ משפטי אינטנסיבי.ולכן אני חושבת לבדוק האפשרות, כן להגיש נגדה תביעת דיבה.