ועד הבית בבניין שבו אנו גרים לקח לעצמו משכורת מבלי אישורם של כל דיירי הבניין ו/או ידיעתם. כשגילנו זאת הודענו לו שבאם ימשיך לעשות כן אנו ננקוט נגדו בצעדים משפטיים. פנינו בעבר לפורום בעניין והומלץ לנו לפנות למפקח על הבתים המשותפים. שאלותינו הן :
1. מה ההבדל בין פניה למפקח על בתים משותפים לבין הגשת תביעה בתביעות קטנות ?
2. האם כדאי להגיש לפני כן תלונה במשטרה על הונאה ו/או מעילה כנגד אותו חבר ועד ?
1. מה ההבדל בין פניה למפקח על בתים משותפים לבין הגשת תביעה בתביעות קטנות ?
2. האם כדאי להגיש לפני כן תלונה במשטרה על הונאה ו/או מעילה כנגד אותו חבר ועד ?
21-10-2004 15:20:00
עפר שחל
תשובה
תביעה קטנה מוגבלת בסכום, עד כ- 17,000 ש"ח, רק אדם פרטי ולא חברה יכולים להגישה, והיא מוגבלת מבחינת היכולת להביא ראיות, עדים וכד´. כמו כן אין אפשרות להיות מיוצג ע"י עו"ד.
בעקרון מדובר בהליך שאמור להיות לא מורכב ולהסתיים במהירות.
לי נראה שכאן מתאים יותר הליך אצל המפקח ולמפקח יש ממילא סמכויות של שופט שלום והוא יכול לצוות על החזרת כסף וכד´. זה גם הליך מתאים מבחינת העניין שכן המפקח מומחה בתחום זה.
לגבי תלונה במשטרה אני מותיר זאת לשיקולכם. תלונה היא דבר מרתיע, היא מתאימה כאשר מדובר אכן בנסיבות חמורות של מרמה מכוונת. מנגד כאשר מדובר ביחסי שכנות בבניין הגשת תלונות שכאלה מעכירות ומדרדרות עוד יותר את היחסים הטעונים ממילא.
לטעמי המשטרה ממילא לא תביא תועלת פראקטית לפתרון – אם בכלל תטפל בעניין, ולכן הגשת התלונה תהווה רק צעד מאיים אך לא מקדם פתרון.
הייתי מסתפק במפקח.
בעקרון מדובר בהליך שאמור להיות לא מורכב ולהסתיים במהירות.
לי נראה שכאן מתאים יותר הליך אצל המפקח ולמפקח יש ממילא סמכויות של שופט שלום והוא יכול לצוות על החזרת כסף וכד´. זה גם הליך מתאים מבחינת העניין שכן המפקח מומחה בתחום זה.
לגבי תלונה במשטרה אני מותיר זאת לשיקולכם. תלונה היא דבר מרתיע, היא מתאימה כאשר מדובר אכן בנסיבות חמורות של מרמה מכוונת. מנגד כאשר מדובר ביחסי שכנות בבניין הגשת תלונות שכאלה מעכירות ומדרדרות עוד יותר את היחסים הטעונים ממילא.
לטעמי המשטרה ממילא לא תביא תועלת פראקטית לפתרון – אם בכלל תטפל בעניין, ולכן הגשת התלונה תהווה רק צעד מאיים אך לא מקדם פתרון.
הייתי מסתפק במפקח.