ניתן לחלק ליקויי בניה במבנים לשניים: ליקויים ברכוש הפרטי וליקויים ברכוש המשותף.
באשר לליקויים ברכוש הפרטי, ידוע לכל כי לבעל הדירה הזכות לתבוע תיקון הליקויים ו/או פיצוי בגין נזקיו השונים.
שונה הדבר בכל הקשור בליקויים ברכוש המשותף, כאשר לעיתים לא ברור מיהו המוסמך לתבוע בגין ליקויי בניה ואיזה סעד רשאי הוא לתבוע.
הפסיקה קבעה כי במידה ומכלול בעלי הדירות בבניין בוחרים לתבוע את הקבלן בגין ליקויי הבנייה, הרי שניתן לתבוע סעד של תיקונים ו/או סעד של פיצוי כספי. דומה הדבר כאשר מכלול בעלי הדירה ייפה כוחם של חלקם לתבוע הסעדים בשמם. מאידך, נקבע כי במידה ויהיו בעלי דירה אשר יבחרו שלא להצטרף לתביעה כנגד הקבלן, יוכלו התובעים לתבוע אך ורק סעד של תיקונים. כלומר- תביעת דיירים אשר אינם מהווים את מכלול בעלי הדירה בבניין, או לפחות אינם מהווים את הרוב המוחלט, יהיו רשאים לתבוע, אך לא יהיו זכאים לסעד כספי.
ומה באשר לסמכותה של נציגות הדיירים ו/או ועד הבית לתבוע בגין הליקויים ברכוש המשותף ? מגמת הפסיקה היא כי לנציגות הדיירים הסמכות המלאה לתבוע בגין הנזקים, הן סעד של תיקונים והן סעד של פיצויים. סמכות זו שאובה הן מהחקיקה הרלוונטית והן מפסיקה עדכנית וחוזרת. נראה אם כן, כי בכדי לשמור לבעלי הדירות מלוא האפשרויות, עובר להגשת תביעה כנגד הקבלן, יהא עליהם לתבוע בעזרת נציגות הבית המשותף ו/או על ידי צירוף כל בעלי הדירות בבניין כתובעים ו/או מתן ייפוי כוח (על ידי מכלול בעלי הדירות בבניין) לנציג מוסמך מטעמם.
אין באמור במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ו/או ייצוג משפטי על ידי עורך דין ואין לראות באמור בו ייעוץ או ייצוג משפטי מכל סוג. שי האוזמן, עו"ד האוזמן-בינו, עורכי דין רח' העצמאות 89, ת.ד. 14717, אשדוד 77044 טל. 08-8642400, פקס. 08-8642700. דואר אלקטרוני hb_hausmann@bezeqint.net