לא משאירים פתח לנפילות

לא משאירים פתח לנפילות

נפילות מגובה הן מן הגורמים השכיחים לפגיעה בקרב ילדים. התנהגות בטוחה והתאמת הסביבה יכולים למנוע נפילות אלה. נפילות מגובה אופייניות באזורים עירוניים בהם יש בניינים רבי קומות – באוכלוסיה היהודית בישראל ובעולם המערבי; נפילות מגובה אופייניות ביישובים כפריים בהם יש בנייה של בתים פרטיים עם מדרגות, מרפסות וגגות מחוץ או מעל לבית – באוכלוסייה הערבית בישראל; נפילות מתרחשות כאשר החלונות פתוחים, לרוב בעונת הקיץ. במדינות בהן חם מאד בקיץ ורוב הבתים ממוזגים, נפילות מתרחשות בעיקר בחודשי הסתיו והאביב; מבין הנפילות מגובה, נפילה מחלונות היא השכיחה ביותר; רבים מהילדים נופלים מגובה במהלך משחק.

סביבה בטוחה למניעת נפילות  התקינו סורגים המונעים נפילה או השתמשו באביזרים להגבלת פתיחת החלונות ל-10 ס"מ בכל חדרי הבית. דאגו לפתח אחד בבית בו לא יהיה סורג קבוע שיאפשר מילוט בשעת חירום. שימו לב! רשתות בחלונות למניעת כניסת חרקים לבית אינן מגנות מפני נפילות ילדים! התקינו מעקה תקני בצד כל גרם מדרגות. רכשו עגלה, מיטת תינוק, מיטת קומותיים וכסא אוכל בעלי תו תקן בלבד

התנהגות בטוחה למניעת נפילות הרחיקו מחלונות רהיטים כגון מיטות ושידות. אל תאפשרו לילדים לשחק על אדן החלון ועל המדרגות. משחק במרפסות ועל גגות בעלי מעקות – בהשגחת מבוגר בלבד. שימוש בקומה העליונה במיטת קומותיים מומלצת לילדים מעל גיל 6

מניעת נפילות של פעוטות אין להשאיר תינוק לבדו, אף לרגע, במקום שממנו הוא עלול ליפול, כגון שידת החתלה או מיטת הורים. יש להתקין שערים בראשו ובתחתיתו של גרם המדרגות בבית שבו יש ילדים עד גיל 3. דאגו שהשער יהיה סגור תמיד. בכסא אוכל, בעגלה ובטרמפולינה יש להקפיד על חגירת התינוק. סל-קל יש להניח על הרצפה ולא על רהיטים. יש להקפיד תמיד לחגור את הילד ברצועות הסל-קל. אין להשתמש בהליכון! לא זו בלבד שאינו מסייע בהתפתחות הילד, אלא שהוא עלול לגרום לפגיעות

מידע כללי על נפילות ילדים קבוצות בסיכון ילדים הצעירים מגיל 5 שנים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר להיפגעות מנפילות. עם זאת, גם בקרב ילדים גדולים יותר, עד גיל 10 שנים, ישנה שכיחות גבוהה יחסית של היפגעות מנפילות. שני שליש מהנפגעים מנפילות הם בנים, ושליש הן בנות.

מאפייני הפגיעה כתוצאה מהנפילה נפילות הן פגיעה בעלת מדד קטלניות נמוך – שיעורי הפניות לחדרי מיון והאשפוזים גבוהים, אך שיעורי התמותה כתוצאה מנפילות נמוכים. חומרת הפגיעה נקבעת בהתאם לשילוב של מספר מרכיבים: גובה – רוב הפגיעות המצריכות אשפוז מתרחשות לרוב בנפילה מקומה שנייה ומעלה. הפגיעות הקטלניות מתרחשות לרוב בנפילה מקומה שלישית ומעלה. האיבר עליו נפל הילד – שברים בגפיים ופגיעות ראש הן סוגי הפגיעות הנפוצים ביותר עקב נפילות. המשטח עליו נפל הילד – לרוב משטח קשה, כגון בטון, גורם לפגיעות החמורות כתוצאה מנפילה. אם הילד נעצר במהלך הנפילה בעצמים שונים שהאטו את נפילתו, הפגיעה תהיה קלה יותר. מרכיבים התפתחותיים – ראה פירוט בהמשך

מרכיבים התפתחותיים המשפיעים על חומרת הפגיעה תינוקות ופעוטות עד גיל שלוש לערך נפגעים לרוב בראשם. זאת מכיוון שכובד הראש יחסית לגוף גדול יותר וכמו-כן, מנגנוני ההגנה בגיל זה אינם מפותחים ותינוקות בגיל זה אינם מנסים להביא את גופם למצב של נפילה על הידיים או על הרגליים. בקבוצת גיל זו קיים סיכון מופחת לשברים רבים בגוף כתוצאה מהנפילה מכיוון שהשלד עדיין גמיש ולא מפותח, ומסת עצם-שריר נמוכה ביחס למסת הסחוס והשומן שבגוף. גורם נוסף קשור בעובדה שכמות האנרגיה המשתחררת בעת הנפילה תלויה גם במסת העצם הנופל. מכיוון שמשקלם של תינוקות ופעוטות קטן יותר, ממילא האנרגיה המשתחררת נמוכה יותר. ילדים בגיל ארבע עד אחת עשרה שנים בעלי סיכון גדול יותר לשברים בגפיים. בגיל זה הילדים מהווים קבוצת ביניים מבחינה התפתחותית: השלד עדיין אינו מפותח לגמרי וכך גם מנגנוני ההגנה על הגוף. בגיל זה ילדים מתחילים לפתח מנגנון של הגנה על הראש בעת הנפילה, אך עדיין לא מגיעים לשכלולו המלא. לכן הם נופלים על "ארבע" כשהידיים והרגליים נוגעות במשטח הנפילה. בני נוער בגיל אחת-עשרה ומבוגרים בעלי סיכון למספר רב יותר של שברים בגוף ככלל, זאת מכיוון שהשלד בגיל זה מפותח, מסת הגוף גדולה, וכאשר יש מגע בעוצמה חזקה עם הגוף – העצמות נשברות. הפגיעה האופיינית הינה בחוליות עמוד השדרה ובצלעות בגלל מנגנון ההגנה על הראש שכבר מפותח במלואו. וכך, בעת הנפילה בני נוער ומבוגרים מנסים "לנחות" על הרגליים

תרחישים לנפילה – מה בדיוק קורה שם? במחקר שנערך בדאלאס , נאספו רישומים של שלוש שנים בחדרי מיון בבתי חולים באזור (1.1.1997 ועד 31.12.1999). המידע שנאסף הכיל פרטים על ילדים בגיל לידה עד 15 שהגיעו לבית החולים בגלל נפילה מדירות בבניינים. המחקר התמקד במשפחות שילדיהן נפלו מחלונות ומרפסות בלבד: ברוב המקרים של נפילה מחלונות, דיווחו ההורים על השגחה של מבוגר על הילד לפני הנפילה. אך תשומת לבו הוסטה רגעים ספורים לפני הנפילה. בביקורי בית שערכו החוקרים אצל כרבע מהמשפחות שילדיהן נפלו נמצא כי

חלונות: – הנפילות התרחשו בחלונות חדר השינה והסלון. – בכל המקרים החלון היה פתוח בזמן הנפילה. – ברוב מהמקרים הייתה רשת מפני חרקים, אך כולן נקרעו / נפלו כשהילד נפל החוצה. – באף אחד מהחלונות לא היו מגיני חלונות. – ברוב המקרים הילד נפל ישירות מהחלון שהיה נמוך מדי. במקרים אלו אדן החלון היה נמוך מ-61 ס"מ או בגובה זה. – במיעוט המקרים הילד נפל מהחלון לאחר שטיפס על רהיט

מרפסות: – ברוב המקרים הילד נפל בין סורגי המעקה שבמרפסת, ובחלק קטן יותר של מקרים הילד טיפס על המעקה. – רק במקרה אחד היה חסר סורג במעקה. – הרווח בין הסורגים היה 13 ס"מ לפחות, הרווח הממוצע היה 19 ס"מ. כל המרפסות הללו נבנו לפני שנת 1984, אז התיר החוק מרווח של עד 23 ס"מ במעקה המרפסת. מאפיינים ייחודיים לנפילות בצפון ישראל במחקר שנערך בביה"ח רמב"ם, נאספו נתונים על אשפוזים של ילדים עקב נפילה, במחלקות האשפוז וביחידה לטיפול נמרץ. נאספו רישומים של אשפוז במהלך שלוש שנים (1.1.1993 עד 31.12.1995). סך-הכל אושפזו במהלך תקופה זו 978 ילדים עד גיל 18 עקב נפילות (כולל ביחידה לטיפול נמרץ). 67% מהילדים היו צעירים מגיל חמש שנים. 65% מהילדים היו ממוצא ערבי.

מאפייני הילדים שאושפזו בטיפול נמרץ (פגיעות חמורות יותר): סך-הכל 123 ילדים אושפזו בטיפול נמרץ. 68% מהילדים היו בגיל 1-5 שנים. 76% מהילדים היו בנים. 88% מהילדים היו ערבים. 80 מהילדים נפלו מבניינים, 76 מתוכם היו ילדים ערבים. כל מקרי הנפילה של הילדים הערבים התרחשו בבתים פרטיים. ב-35 מקרים הילד נפל ממדרגות בגובה של קומה אחת או שתיים.

נכתב ב 13/04/2005

המאמר באדיבות אירגון "בטרם" לבטיחות ילדים בכתובת