האם בסיכסוך שכנים של רטיבות שהיגיע למפקחת על רישום המקרקעין שהטילה על מומחה לתת לה דיאגנוזה , קבעה לבסוף המפקחת שעל וועד הבניין לתקן את מקור הנזילה .
לא ידענו ולא היינו צד במשפט ולפתע זורקים לפיתחנו הוראת המפקחת לשאת בהוצאות . אילו ידענו היינו מתחקרים את הבודק . כי יש לנו חשד סביר שבמסגרת שיפוץ הדירה באופן עצמוני , פגע בעל הדירה העליונה בצינור המשותף וגרם לרטיבות . האם עלינו לבצע את התיקון בגזר דין שלא הוזמנו אליו ושלא ניתן לפנינו ?
לא ידענו ולא היינו צד במשפט ולפתע זורקים לפיתחנו הוראת המפקחת לשאת בהוצאות . אילו ידענו היינו מתחקרים את הבודק . כי יש לנו חשד סביר שבמסגרת שיפוץ הדירה באופן עצמוני , פגע בעל הדירה העליונה בצינור המשותף וגרם לרטיבות . האם עלינו לבצע את התיקון בגזר דין שלא הוזמנו אליו ושלא ניתן לפנינו ?
04-06-2015 14:44:00
זמי זילברמן
מסמכי המשפט
מי שרוצה שתשלם- שיביא לך את כל המסמכים ואת פסק הדין. תבדוק ותראה מה המדובר.
לגופו של עניין- אם החליט המפקח שזה משותף ואין לך בסיס לסתור זאת- חובה עליך לתקן.
ולגבי החשד- תצטרך להוכיח. תמיד תוכל לפנות בכתב למפקח ולבקש דיוןן מחדש, בתנאי שיש לך מה להציג.
לגופו של עניין- אם החליט המפקח שזה משותף ואין לך בסיס לסתור זאת- חובה עליך לתקן.
ולגבי החשד- תצטרך להוכיח. תמיד תוכל לפנות בכתב למפקח ולבקש דיוןן מחדש, בתנאי שיש לך מה להציג.
06-06-2015 21:59:00
מתן חנס
ועד הבית מייצג את בעלי הדירות בבימ"ש
אם התביעה היתה נגד ועד הבית – ועד הבית נתבע בשם כל בעלי הדירות, והפסיקה נגדו מחייבת את בעלי הדירות בבית. ועד הבית לא בסדר שהוא לא יידע את בעלי הדירות אודות התביעה, אבל גם אם היה מיידע – אני לא בטוח שלבעלי דירות פרטניים הייתה זכות עמידה בבימ"ש.
07-06-2015 00:21:00
דני קריו
קרא שוב מה נכתב בהודעה של השואל
07-06-2015 01:11:00
מתן חנס
הוא לא כותב אם הוא "הוועד" או "הדיירים"
איך היו יכולים לתת פס"ד שהוועד ישלם אם הועד כלל לא היה מיוצג במשפט? לפי השאלה יוצא שהועד נתבע אבל הדיירים לא ידעו על התביעה. ואת מי בכלל תבעו במשפט אם לא את הוועד? מי היה הנתבע במשפט? גם זה לא כתוב!
08-06-2015 00:26:00
נחמיה פלוטקין
הדברים די ברורים [והוא אכן הוסיף עכשיו גם הבהרה]
הוא כתב במפורש שהם לא היו צד בדיון.
אז ברור שדייר אחד תבע את השני.
אז ברור שדייר אחד תבע את השני.
והשאלה ששאלת; "איך היו יכולים לתת פס"ד שהוועד ישלם אם הועד כלל לא היה מיוצג במשפט?" – היא בדיוק השאלה שהוא שואל [רק בניסוח עממי יותר].
אני משער שהמפקחת עשתה זאת בשל העובדה הפשוטה שמדו"ח המומחה עולה שהליקוי הוא ברכוש המשותף, אך טענתו של השואל [שהוא הוועד] היא שהם טוענים שהדייר אשם שכן הוא גרם לנזק הרכוש המשותף ואת זה המפקחת לא נתנה להם לטעון כי לא זימנה אותם כלל לדיון.
נסכם:
השאלה היא האם בסמכות המפקחת לחייב את נציגות הדיירים [כ´צד שלישי´!] לתקן ליקוי ברכוש המשותף בלי ש;
1. היא הופכת את הנציגות לנתבע במשפט.
2. היא מזמנת את הנציגות לטעון את טענותיה [הגנה] ??
במידה והמפקחת טעתה, כיצד על הנציגות להתנהל עכשיו??
11-06-2015 14:15:00
אילן חנינה
לאחר קבלת פסק דין אין אפשרות לבקש דיון נוסף
אם נתקבל פסק דין הדרך היחידה לשנות אותו היא להגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי וזאת תוך 45 יום מקבלת פסק הדין.
אם לא מוגש ערעור בפרק הזמן המוקצב פסק הדין הופך לחלוט (פסק דין סופי) ואין אפשרות לערער עליו .
על כן הצעתו של "זמי" לא מדויקת בלשון המעטה.
בברכה.
אם לא מוגש ערעור בפרק הזמן המוקצב פסק הדין הופך לחלוט (פסק דין סופי) ואין אפשרות לערער עליו .
על כן הצעתו של "זמי" לא מדויקת בלשון המעטה.
בברכה.
