מה עלי לעשות?מה החוק אומר?
תקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 קובעת:
"97. נתבע שלא הגיש כתב הגנה [102]
(א) נתבע שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט או הרשם פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד; היתה התביעה שלא על סכום כסף קצוב, יהא בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק הדין; היתה התביעה לפני הרשם והיה הרשם סבור כי אין ליתן פסק דין ללא שמיעת עדות – יעביר את התביעה לבית המשפט.
(ב) הנתבע לא יוזמן לדיון, אף אם נדרש התובע להביא הוכחה, אלא אם כן בית המשפט הורה על כך מטעם מיוחד שרשם. "
אז מה עושים ?
אם אתה בטוח שראית את אישור המסירה מכל הנתבעים, וחלף המועד שנקבע להם להגיש כתב הגנה, אתה מגיש בקשה בכתב למפקח, בזו הלשון:
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
בפני המפקח על רישום המקרקעין ב (שם הישוב) תיק: (מס´ התיק)
התובע: (שם התובע)
נגד
הנתבעים: א. (שם הנתבע)
ב. (שם הנתבע)
בקשה למתן פסק-דין בהיעדר כתב הגנה
1. ביום (תאריך) הגיש התובע כתב תביעה בתיק.
2. ביום (תאריך) הומצא כתב התביעה לנתבעים. אישור המסירה נמצא בתיק.
3. על פי החלטת כב´ המפקח על הנתבעים היה להגיש כתב הגנה בתיק תוך 30 יום מיום קבלת כתב התביעה.
4. הנתבעים לא הגישו כתב הגנה בתיק תוך 30 יום כאמור, וגם לא עד עצם היום הזה.
אשר על כן, מתבקש כב´ המפקח ליתן פסק-דין בתיק בהסתמך על תקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, על פי כתב התביעה בלבד, ולחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הוצאותיו במשפט.
________________
(שם התובע), המבקש
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
*******************************************************************************************
האם המפקחת תקיים את הדיון?
תגיש מיד את הבקשה ללא קשר לדיון שנקבע, והמפקחת ככל הנראה תבטל בעצמה את המועד לדיון שנקבע.
בכל מקרה, אם הדיון לא בוטל, אתה חייב להופיע לדיון.
תנסה לקבל במקום (בזמן הגשת הבקשה) את החלטת המפקחת לבקשה שלך למתן פסק דין בהיעדר כתב ההגנה, ותשאל גם מה קורה עם הדיון שנקבע.
*******************************************************************************************
כאשר הסככות מהוות גם מקור לליכלוך(לשלשת של יונים)וגם מונע ממני ליתלות כביסה .
אם הסככות מיועדות לשמוש בלעדי של בעל דירה אחד, הרי שהוא גם תופס חזקה בלעדית ברכוש המשותף, וזה מחייב הסכמת כל 100% של בעלי הדירות.
אם הסככות – בנוסף – מפריעות ומהוות מפגע ומטרד, יש לך עוד סיבה טובה לדרוש את סילוקן.
יתכן, שהדייר שבנה את הסככות היה צריך לקבל רישיון בניה מהרשות המקומית, ואם אין לו רישיון, הרי שזה מהווה עבירה פלילית, וניתן להתלונן על כך במחלקת הפיקוח של הרשות המקומית, והם ידאגו לסלק את הבניה הלא חוקית הזו.
.
כמוכן לגבי סיפוח שטח ללא אישור הדיירים?
אם הסככות נבנו על שטח שהוא רכוש משותף, אז צריך לקבל את אישור הדיירים. ואולי גם לקבל רישיון בניה כחוק.
אם מדובר בסככות שנמצאות בתוך מרפסת, ולמעשה נמצאות בתוך שטח הדירה, אז השימוש איננו בדיוק של הרכוש המשותף.
אם הסככות פוגעות במראה החיצוני של הבניין, יתן שיש בהן כדי לפגוע במראה הכללי של הבית ובכך לפגוע בערכן של הדירות בבנין.
אינני יודע דבר וחצי דבר על הסככות הללו, מתי נבנו, היכן נבנו, מה שטחן, וכיוצא באלה. כל דבר חשוב בהליך משפטי, ולכן צריך לדעת כיצד לטעון את הטענות הנכונות בפני המפקחת.
אני יכול לתת לך רק רעיונות כלליים, בתקווה שיוכלו לעזור לך.
בהצלחה.
לכן הליכי ביניים כמעט לא קיימים ובקשות שמוגשות כגון בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, נידונות ממילא בדיון שנקבע מבעוד מועד.
ועוד הערה: גם אם נניח לא יוגשו כיתבי הגנה ותגיע לדיון מבלי שהצד השני יטרח להופיע (ולדבריך בוצעה לנתבעים מסירה של התביעה והזימון לדיון כדין) – עדיין אין זה אומר בהכרח שתזכה לקבל פס"ד לטובתך על סמך כתב התביעה שלך, שכן אם התביעה חסרת בסיס המפקח לא יעניק לך סעד רק בשל העובדה שהצד השני לא הגיב. גם זה הבדל מבית משפט רגיל. המפקח אינו כבול בסידרי הדין ואינו מאופיין בגישה האדברסרית שמקובלת בבתי המשפט.
לגבי הסככה: אני מציע שלדיון תביא תמונות של הסככות.
לא כל סוכך דורש היתר ויש הבדל בין מצללה/פרגולה לבין מרקיזה וכד´.
האם להסביר למה הכוונה?