החשש העיקרי הוא לאו דווקא מתביעה מצד העובד/ת לחופשה, או פיצויי פיטורין, שמסתכמים בסכום נמוך יחסית, אלא מתביעה בגין פציעה במהלך העבודה, דבר שיכול להסתיים בנכות, ובטיפולים רפואיים יקרים להפליא.
במקרה של נכות הנובעת מביצוע העבודה, נוטים בתי המשפט כמעט תמיד ללכת לטובת הנפגע. ולפסוק לו סכומים אסטרונומיים.
הכי טוב זה שיהיה חוזה חתום בין הצדדים, שקובע בדיוק מה חייב כל אחד כלפי השני. בהיעדר חוזה כזה, יהיה העובד הנפגע במעמד עדיף בהליכים המשפטיים.
אני נוהג להחתים עובד על תצהיר, שהוא פחות טוב מהסכם עבודה, אבל טוב יותר מלא כלום. מה גם, שיתכן ויסתבר בבית המשפט שועד הבית צריך היה לעשות ביטוח לאומי לעובד, ובפועל לא נעשה.
נוסח התצהיר:
*******************************************************
ת צ ה י ר
אני החתומה מטה, YYY YYYY, הנושאת ת"ז מס´ ______________, מרחוב XXX מס´ XX, תל-אביב, לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת כולה ואת האמת בלבד, וכי אם לא אעשה כן אהיה צפויה לעונשים הקבועים בחוק, מצהירה בזה בכתב כלהלן:
1. העבודה שתיעשה על ידי ברכוש המשותף של בניין XX ברחוב XXX בתל אביב (להלן: "העבודה") תהא כעובד עצמאי, ועל בסיס קבלני בלבד, ואין ולא תהיה ביני ובין דיירי רח´ XXX מס´ XX, ביחד ולחוד, ו/או הנציגות שלהם (להלן: "הדיירים"), קשר של עובד ומעביד, ולא תהיה על הדיירים חבות מעביד כלפי.
2. התשלום החודשי השוטף והמוסכם שישולם לי עבור העבודה יהווה תשלום מלא, כולל, סופי ומוחלט, ולא תהיה לי מעבר לכך, ובשום מקרה, דרישה לתשלום נוסף כלשהו.
3. מבלי לצמצם את הצהרתי הנ"ל, אני מצהירה כי ידוע לי שהעבודה כרוכה בסיכון, ולכן אני משחררת בזה את הדיירים מחובת הזהירות ו/או מאחריות כלפי, ובשום מקרה לא תהיה לי תביעה ו/או דרישה כספית כלשהי מהדיירים אם אפגע פיזית ו/או יגרם לי נזק אחר כלשהו במהלך ביצוע העבודה או כתוצאה ממנה, בין אם הייתה רשלנות, מצד הדיירים ו/או מצד אחר כלשהו, ובין אם לאו.
4. למען הסר ספק, אני מצהירה כמו כן כי אין ולא תהיה לי דרישה ו/או תביעה כספית כלשהי מהדיירים בגין פיצויי פיטורין ו/או חופשה ו/או פנסיה ו/או תשלום לביטוח הלאומי ו/או זכויות סוציאליות מכל סוג שהן.
5. הנציגות תהא רשאית להפסיק באופן מיידי את ההתקשרות איתי על ידי מתן הודעה בעל פה, ובלא צורך בהודעה נוטריונית ו/או בהודעה בכתב ו/או בהודעה מקדימה כלשהי, ולי לא תהיה שום טענה ו/או תביעה בעקבות זאת.
6. כן הנני מצהירה כי זה שמי זו חתימתי ותוכן תצהירי זה אמת.
___________
חתימה
(+אישור התצהיר ע"י עו"ד).
*******************************************************
אז אתה יכול להחתים עליו את העובדים שלך ולישון בשקט, אבל בבוא היום אתה עלול לעמוד בפני תביעות נזקים שלא ביטחת את עצמך מפניהן, ואז התצהיר לא יהיה שווה את הנייר שעליו הוא רשום.
יואיל נא כבודו לנמק גם את טענתו לחוסר "התוקף המשפטי" אפילו לסעיף 1 – כטענתו.
סתם בלזרוק מילים לחלל האוויר אין ממש טעם.
ובינינו, מה לעשות, אני מהנדס ולא עורך-דין.
וזה שהוא לא נתן לך חשבוניות או שאתה לא שילמת עליו ביטוח לאומי לא יהיה רלוונטי.
לגבי סעיף 4, בחוק יש מה שנקרא הוראות קוגנטיות, כלומר- הוראות שאין להתנות עליהן, והחובה של מעביד לשלם ביטוח לאומי או זכויות סוציאליות שונות היא בדיוק הוראה כזאת.
אז אם ביהמ"ש יקבע שהאדם היה עובד שלך ולא ספק, מובן שההתחייבות הזאת תבוטל על-ידו לאלתר.
גם סעיף 3 הוא בדיוק כזה, וכל אדם שנפצע בתחום החצרים שלך רשאי לתבוע אותך, ואין לך אפשרות להסיר ממך את האחריות.
לגבי סעיף 2, כל אדם זכאי לתבוע ממך פיצויים בגין הפרת חוזה או בגין תשלומים שאתה חייב לו, עפ"י חוק, ולהתחייבות כזו לא יהיה תוקף אם יוכח שאתה אכן חייב לו כסף.
2. תמיד יכול כל אחד לתבוע כל אחד. אין ויכוח.
3. בית משפט יכול להפעיל שיקול דעת ולבחון את מידת הסבירות אם קיים קשר של "עובד-מעביד" – אם ובמידה שלא נעשה שום סיכום (תצהיר או חוזה) בין הצדדים, ואחד הצדדים טוען לקיומו של קשר כזה – מכוח הנסיבות. ואז ביה"מ בוחן את הנסיבות הללו – ומחליט.
4. אם – תמיד – בית המשפט הוא זה שקובע אם היה קשר "עובד-מעביד", אזי אין טעם בהסכמי עבודה, ובכל פעם שאני מזמין אינסטלטור, או חותם הסכם עם קבלן בניה, אני יכול להיות נתבע על כך ש"בעצם" היה בינינו קשר "עובד-מעביד".
5. מוסכם עלי שאם בית משפט קובע שאכן היה קשר "עובד-מעביד", אז חלות אוטומוטית כל המחויבויות (הקוגנטיות) הנובעות מכך.
6. מקום שבעל מקצוע מצהיר בתצהיר שהוא "קבלן", לא נראה לי שבית משפט יתערב ויגיד לו שהוא בעצם לא "קבלן".
7. נכון שכל אחד יכול לתבוע אותי על פציעה בתוך החצרים שלי, אבל זה לא נכון שאני תמיד חייב לפצות אותו. לא דין עובד "שכיר" (שלגביו יש לי אחריות) כדין קבלן שיכול לשחרר אותי מאחריות.
אשמח כמוך לקבל את פסק דינו של עו"ד שחל בנושא החשוב הזה.
אצלנו יש חבר ועד, שהינו אחד מדיירי הבית, הלוקח לו שכר בהסכמה של כשני שליש מבעלי הדירות.
1. האם לקיחת השכר מחייבת יחסי עובד מעביד גם בין בעלי הדירות שמתנגדים למתן השכר לאותו חבר?
2. האם ביטוח צד ג´ יכול לפטור אותנו מלשלם עבורו ביטוח לאומי למקרה של פציעה ?
2. צד ג´ גם לא מכסה עובד קבלן, שצריך להיות מכוסה ע"י הביטוח העצמי שלו.
3. עבור עובד, בועד הבית, רצוי לשלם ביטוח לאומי.
יש בהסבר לפוליסה שמצויה לפני (של חב´ הביטוח "איילון") פיסקה בולטת בצבע אדום האומרת במפורש שהפוליסה לביטוח צד ג´ לא חלה על מי שצריך היה להיות מכוסה ע"י הביטוח הלאומי, בין אם שולם עבורו לביטוח הלאומי ובין אם לאו.
4. דייר "רגיל" שגר בבניין (ולא עובד ו/או מקבל שכר) כן מכוסה ע"י ביטוח צד ג´.
5. אין הבדל אם אתה התנגדת לתשלום השכר לחבר ועד הבית אם לאו. בסופו של דבר משולם שכר.
6. על פי קביעה עקרונית של עו"ד שחל, דרושה הסכמה של 100% של בעלי הדירות לתשלום שכר לחבר "רגיל" בועד הבית שהוא אחד מבעלי הדירות.
7. לכן, או שיבוטל הסדר התשלום לחבר ועד הבית, או שתחתמו על הסכם עבודה מפורט איתו שמגדיר את מעמדו וחובותיכם כלפיו, או שתשלמו עבורו ביטוח לאומי.
לגבי מי שנפצע אצלך בחצרים- יש לך אחריות כלפי כל אחד כזה בלי קשר אם הוא שכיר או קבלן. זה הרי יכול להיות גם אורח שלך או חבר של הילד שהם כמובן לא באו בכלל לצורך עבודה.
הקטע הקובע מבחינתי בכתבה אומר את הדברים הבאים:
"גם אם הוועד סבור שבעל המקצוע הוא קבלן עצמאי, אומר דורני, מומלץ לעגן את היחסים עמו בכתב בצורה חד-משמעית, רצוי בנוכחות עדים (למשל, באסיפת דיירים). הסכם עם קבלן עצמאי צריך לכלול אלמנטים שמאפיינים עבודת קבלן, כמו הוצאת חשבונית והגדרות מפורשות שאין יחסי עובד-מעביד. כך יקטן הסיכוי שביהמ"ש יקבע בעתיד כי התקיימו יחסי עובד-מעביד. חשוב לזכור: אפילו אם תעגנו את היחסים עם קבלן עצמאי בחוזה, בית הדין עלול לקבוע כי התקיימו יחסי עובד-מעביד עמו ולחייב אתכם בתשלומים הרלוונטיים. בית הדין משקלל את כלל הנסיבות של מערכת היחסים, אבל עיגונם בחוזה מקטין את הסיכוי שיפסוק לרעתכם. "
הקישור לכתבה מצורף:
הדיירים שהסכימו למתן שכר, חתמו על רשימת דרישות של חבר הועד (שכר, הוצ´ טלפון, שיתוף פעולה בנושאים שונים וכדומה), אך לא חתמו על הסכם אחר כלשהו לגבי זכויותיהם כדיירים.
קראתי את הכתבה בעניין יחסי עובד מעביד ואני חושש כי מאחר וחבר ועד זה, המבצע כמה מטלות קבועות בענייני הכספים, מתוקף תפקידו כגזבר, יחשב כעובד.
חבר ועד זה אינו רשום כחברה, אינו עובד עצמאי ולא משולמים בעבורו דמי ביטוח לאומי.
שאלותי בנושא הן :
1. האם במצב כזה חבר הועד יכול לטעון כי מתקיימים בינו לבין הדיירים יחסי עובד מעביד?
2. אם כן, האם יחסי עובד מעביד אלו חלים גם על הדיירים שמסרבים לשלם לו שכר?
3. אם הדיירים שמתנגדים לשכר יטענו כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד מאחר וההחלטה על קבלת שכר אינה חוקית האם אז חבר הועד יוכל לטעון כי נבחר כמתחזק ?
התשובה הקצרה היא: לא תוכל למנוע.
אסביר: אם במהות הדברים מתקיימים יחסי עובד ומעביד הרי ששום מסמך עליו יחתום עובד מול הועד, לא ימנע מבית הדין לעבודה לקבוע – על אף המסמך – שביניכם נוצרו יחסי עובד ומעביד.
ולמרות זאת מסמך הוא דבר חשוב ביותר.
הדיון שהתנהל בשאלתך היה טוב וקיבלת תשובות ותמונה מדוייקת על הבעייתיות של הנושא וזהו לצערי נושא שאי אפשר לפשטו. רק להסביר את המבחן המשולב עפ"י הלכת בית הדין לעבודה שקובע קיומם של יחסי עובד ומעביד – זה מאמר לא קצר.
אם בכל זאת לנסות לעשות את הבלתי אפשרי ולסכם בקצרה נושא כזה:
מסמך (הסכם, תצהיר וכד´) הם חשובים למרות מוגבלותם. המסמך מעיד לכאורה על כוונה משותפת. לכן ראוי לחתום על הסכם שמצהיר על רצון הצדדים לשלול כל יחסי עובד ומעביד ביניהם – זה סעיף שהייתי מכניס במפורש להסכם.
מרבית סעיפי התצהיר של איתן גם הם טובים (אפילו טובים מדי) – ואם הקבלן הוא חברת נקיון (וזה הכי מומלץ) אזי באמת אין כל בעיה.
אפשרות נוספת היא לא לקיים התקשרות מעבר ל 10 – 11 חודש. לאחר תקופה זו להתקשר עם גורם אחר.