פנינו מספר פעים לשכנים מעלנו בבקשה לטפל במפגע אך נעננו בתירוצים שונים.
ברצוני לדעת האם ניתן חוקית לחייב אותם לטפל בפתחי ההדף שלהם כדי שהיונים לא יכנסו לתוכם. פנינו בענין גם לוועד הבית שלא מתפקד והוא שלח אותנו בחזרה לאותם שישה שכנים.
מאחר ודיבורים ומכתבים מנומסים לא הובילו לשום תגובה אפקטיבית מה צריך להיות השלב הבא?
עיין שם בעיקר בקישור שהביאה דינה
ובעיקר בסעיף 7 של אותו פס"ד.
יש כאן שני נושאים:
1. ממי לדרוש – ובזה ברור שלא את הוועד כי זה לא עניין ברכוש המשותף.
2. האם יש עילה.
לפי מה שהבנתי מהפסק דין – אין עילה כי הוא מגדיר זאת כתופעת טבע.
[דעתי האישית שונה, אך אין זה משנה].
אשמח לשמוע דעות נוספות.
אני ממליץ לקחת הצעת מחיר ולכתוב לועד שעקב הבעיה הדחופה שגורמת ללכלוך וגם לבעיות תברואה הדבר מחייב טיפול מצ"ב הצעת מחיר והיה והועד לא יטפל בכך מיידי ולא יואחר משבוע תאלצו אתם לקחת את הטיפול במקום או אז תאלצו לקזז את ההוצאה מדמי הועד. איום שכזה עשוי לעורר את הועד לפעולה.
1. שם רוב הדיירים כבר התקינו רשתות הגנה כל אחד לעצמו ומכיסו.
2. לאותו דייר גינה פרטית ואין מדובר ברכוש משותף (כך לפחות ניתן להבין)
3. הדייר התובע אינו משלם מיסי ועד.
4. הפתרון המוצע מכער את החזית.
בעקרון:
אין ספק שמדובר בתוספת לקיים. אבל אם העלות במקרה המסויים אינה גבוהה ואם אכן הלכלוך וכל התופעות שנגרמות הן על רכוש משותף זה יכול בנקל לעבור במסגרת תחזוקת ושימור רכוש משותף.
מסתורי כבסה הם לא דוגמה מתאימה, כי יש מעלינו כאלה ואין איתם בעיה כי היונים דוגרות ומלכלכות בפנים לכל דייר ולא אצלנו בגינה. וחלק עשו רשתות וחלק לא. מה גם שהטיפול בבעיה לא מעורר שום הפרעה או אי נוחות כזאת או אחרת מלבד הפרעה לכיס.
2. הוועד רואה את הנושא כעניין פרטי ביננו לבין הדיירים המסויימים שמעלנו. בבנין 17 דיירים ומעלנו נמצאים רק שש.
3. המצב חמור עד כדי כך שהוא מונע מאיתנו להשתמש בכלל בגינה שלא נדבר על סוכה. ופרגולה שקנינו במייטב כספנו מתלכלכת ומתקלקלת. מאחר ופתחי ההדף הם רכושו של הדייר, אין כאן פתח לתביעת נזיקין אפשרית? או קבלת סעד תחת חוק הגנת הדייר בגלל שאין לנו אפשרות לשימוש סביר בגינה? שלא נדבר על חיידקים .
לכן, לא עניתי על השאלה עצמה שכן לפי מיעוט הבנתי, אין לתקוף אותה מהכיוון של חוק בתים משותפים (תוספת לקיים וכו´) אלא מ"פקודת הנזיקין" בסעיף של מטרד ליחיד. ומכיוון שאני לא בקי בתחום זה נמנעתי מלענות.
עובדתית מדובר במטרד לאנשים רבים שאינם יכולים למנוע אותו משטחם הם אלא נדרשים לעשות זאת משטח של אנשים אחרים, שם מקננות היונים.
הפתרון של גגון הוא בדיחה לא מוצלחת של השופט שכנראה מעולם לא נתקל בתופעה. זה מטרד נוראי של ריח ומחלות שאף גגון לא ימנע אותו.
מה שעוד מוזר לי בפס"ד הזה היא הגדרת מטרד היונים כמטרד מתופעת טבע. האם גשם או עצים אינם תופעת טבע?? אתמהה.
במקרה של השואל, "תופעת הטבע" חילחלה לתוך הבית דרך פיתחי האיוורור של הממ"דים. האם אין חובה על בעלי הממ"דים האלו למנוע את המטרד?
שאלה נוספת [והיא מרכזית למקרה של השואל כאן] היא מה היה פסה"ד אילו לא היה תובע את וועד הבית, שבאמת אינו הכתובת לזה אלא את בעלי הדירות עצמן.
המטרד מגיע מהבתים שלהם אם כי לא הם גרמו לו (וכאמור לעיל גם לגשם ולעצים הם לא גרמו ובכל זאת המחוקק התייחס לזה).
לתשובתך המחכימה אודה
מטרד ליחיד זה מסלול לא אפשרי במקרה זה. התנאים של העוולה לא מתקיימים ואין נתבע ….
יש כאן מצב דברים וכל השאלה היא האם בפתרון הבעיה צריכה לשאת הקופה המשותפת. לטעמי כן.
