חניה משותפת

שאלתי היא בעינין חניה משותפת לכל הדיירים.במשך שנים , בהסכמה שבעל פה בין הדיירים, חונה כל דייר במקום משלו בחניה המשותפת , אולם החניה היא רכוש משותף .
כיום , אחד הדיירים טוען שיש לו חזקה על מקום החניה בגלל עשרות השנים שהוא חונה במקום , וכך המצב על פי החוק.
האם זה נכון ?
תודה
ענבל

הסיטואציה של קניית בעלות או חזקה מכוח שנים מוכרת בדין אך היא נדירה מאוד וכפופה לסייגים מהותיים כגון העדר חזקה נוגדת וכד´.
למרות שאין בפני את ההסכם שנערך ביניכם בעניין הסדר החניה (וחשוב לעיין בהסכם ולקבל עוד פרטים כדי לקבוע דיעה נחרצת) הייתי בכל זאת קובע, בזהירות, שאין לטענת הדייר על מה לסמוך.
הסטטוס של השטח כרכוש משותף לא השתנה מכוח קיום הסדר החניה.

עו"ד שחל , תודה על תשובתך .
אין הסכם בכתב בין הדיירים , אלא הסכמה שבשתיקה לגבי מקומות חניה , שכובדה במשך שנים .
הדייר שטוען לחזקה מדבר גם על " זיקת הנאה " , בשל המקום שחנה בו עשרות שנים . האם יש סטטוס כזה בחניה משותפת ?
שוב תודה
ענבל

זיקת הנאה כן. זה עושה הגיון.
זיקת הנאה או זיקת מעבר הן זכויות קנייניות והן יכולות בהחלט להתגבש מכוח שנים וניתן עקרונית לרושמן בטאבו.
אלא שזיקת הנאה לא תקנה לו בהכרח את מבוקשו: קרי זכות קניינית למקום חניה מסויים דווקא.
זיקת הנאה רלבנטית אם מישהו מבקש למנוע ממנו להחנות את ריכבו במקום החניה. האם מישהו חוסם לו את מקום החניה?
לא ניתן דרך זיקת הנאה לקנות בעקיפין בעלות על שטח ספציפי שהוא בגדר רכוש משותף.
ביניכם יש הסכם לפיו יעוד השטח הוא חניה. מיקום החניות נקבע במישור החוזי, לפי הגרלה או הסכמה.
מה שניתן אולי לבדוק זה את האפשרות לרשום על כל דייר ודייר את החניה על שמו. זה שווה בדיקה כי חניה בטאבו ערכה רב.

שלום

מהי "זיקת הנאה" ?

גם אצלנו יש דיירת שאומרת שהחניה הייתה "שייכת" לדירה מזה 20 שנה. היא אמנם גרה שם רק כ-7 שנים, אולם, הדיירים הקודמים שגרו שם למעלה מ-10 שנים השתמשו באותה חניה.
אחרי כמה שנים ניתן להגדיר שזו חניה "שלה" ?
כמו כן, מה אפשר לעשות בשביל למנוע מצב זה ?
כמה זמן אני צריך לחנות במקום שלה כדי למנוע מצב אבסורדי זה?

מה ניתן לעשות כדי למנוע מצב זה או טענות ל"בעלות" על המקום?

בתודה
שלמה

לא ניתן לטעון לזיקת הנאה בהסתמך על כך שבעל דירה חונה בחניה מסוימת במשך שנים. אתה כנראה לא הבנת את תשובתו הברורה של עו"ד שחל, שאמר:

"אלא שזיקת הנאה לא תקנה לו בהכרח את מבוקשו: קרי זכות קניינית למקום חניה מסויים דווקא"

צריך להבהיר את העניין. ברכוש משותף המשמש לחניה חופשית (לא מוצמדת) לא יכול בעל דירה פלונית לטעון לזיקת הנאה בחניה מסוימת. הסיבה נעוצה בכך שהוא חונה מכוח "זכות" של בעלים (בעלות משותפת ברכוש המשותף) בהיותו אחד הבעלים. זיקת הנאה חייבת להיות בקרקע של אדם זר, שנמצאת בבעלותו של מישהו – אחר – ולא בקרקע שאתה חלק מהבעלים.

מי שהוא אחד מבעלי הקרקע, זכאי לחנות מכוח "זכות בעלים", ואינו יכול לטעון לזיקת הנאה במקרקעין שהוא אחד מהבעליה.

לעניין זיקת הנאה – ראה פסק דין זה:

……………………………………………………………………………………………………………………………………………….

חיפשתי אח"כ באינטרנט וראיתי שניתן לבטל זיקת הנאה פשוט ע"י שליחת מכתב לתופס החזקה, וע"י הודה בציבור, ואז לתת לו לחכות שוב 30 שנה.
האמנם?

ניתן לקרוא על עניין זה בלינק הבא, ואף להוריד את כל
דיני ממונות. יש שם פרקים נרחבים על מקרקעין.
/

ולאיתן, תודה רבה על העזרה.

הבנתי שהדייר לא יכול לטעון ל"זיקת הנאה" בחניה המשותפת. האם הוא יכול לדרוש בעלות או פיצוי בגין עילה אחרת ? הרגל, אהבת המקום, נוחות כתוצאה ממגבלות גופניות וכו.?

בתודה
שלמה

השאלה אם הוא צודק בתביעתו.
אתה מסתמך על "חוק דיני ממונות" או מה שקרוי "הקודקס".
מדובר בהצעת חוק בלבד – ולא בחוק קיים. זה רק רעיון להחליף 24 חוקים קיימים בחוק אחד גדול. כאמור זה רק רעיון בלבד.
הדבר גם נאמר במפורש באתר של משרד המשפטים:

"באתר נמצאת הצעה לנוסח חוק דיני ממונות. ההצעה משלבת עשרים וארבעה חוקים קיימים בתחום האזרחי לחוק אחד, שיהיה הקודקס של המשפט האזרחי הישראלי"

מדובר לכן ב- הצעה לנוסח חוק דיני ממונות. זה לא חוק !

אין לאף אחד זכות לתבוע לעצמו סתם כך חניה פרטית, או זכות אחרת הנותנת לו עדיפות בחניה המשותפת, אם מדובר בחניה המשותפת לכל בעלי הדירות. לאנשים עם מוגבלויות יש זכויות מיוחדות על פי סעיף 59ג לחוק המקרקעין, ובתוספת לסעיף הזה שקרויה: חלק ג´ (שנמצאת בסוף החוק) נאמר שניתן לקבוע יחוד או הקצאה של מקום חניה מיוחד לאנשים עם מוגבלות על פי רוב של 60% מבעלי הדירות.

לחוק המקרקעין (לרבות התוספת הנ"ל) בקישור הזה:

………………………………………………………………………………………………………………………………………………

אם הבנתי נכון, דייר בבניין משותף, לא יכול בשום אופן להכריז או לטעון לזכויות יתר על מקום חניה או איזשוא חלק ברכוש המשותף, אם מתוקף היותו בעל דירה בבניין המשותף, אם מתוקף "זיקת הנאה", וגם אם הוא משתמש באותה חניה או חלק מהרכוש המשותף 1000 שנה (אני בכוונה מקצין), או מכל סיבה או עילה כלשהיא אחרת ?
האם לא כדאי, רק כדי להיות בטוח, לשלוח לו מכתב אודות הפסקת זיקת ההנאה כפי שמציין ה"קודקס" ?
יש דיירת שמשתמשת כבר 20 שנה באותה חניה ואני לא רוצה שתתפוס בעלות עליה ותדרוש זכויות אח"כ או פיצוי.

תודה
שלמה