לא לכל בעלי הדירות יש מכונית לכן בסך הכל
אנחנו מסתדרים בסדר. (יש מבוגרים).
הבניין ממוקם בתל אביב, באחד מהמקומות עם מצוקת
החניה הגדולה ביותר. כל יום אנחנו זורקים לפח
מכתבים של אנשים שמחפשים לשכור חניה באזור.
לאחרונה נמכרה דירה בבניין למישהי שאין לה מכונית,
אולם היא מפרשת את הקניה כ"קניתי דירה עם חניה".
עקב פרשנותה, היא חושבת שאם אין לה מכונית, היא יכולה
להרשות לקרוב משפחתה שגר בסמוך לחנות דרך קבע בבניין
כאילו זאת חניה שלה או ב"מקומה".
כל נסיונותינו להסביר לה ולמשפחתה העניפה שהחניה מיועדת
רק לדיירי הבניין עלו בתוהו.
ניסינו להסביר לה שאם כל מי שאין לו מכונית יאפשר לחברים
שלו או לנכדים של החברים שלו או לחברים של הילדים שלו
לחנות בבניין באופן קבוע, תהיה אנרכיה מוחלטת.
לא עזר כלום, והאחיין שלה, בחור צעיר שגר בסמוך ממשיך
לחנות בבניין דרך קבע.
מה ניתן לעשות?
האם ידוע למישהו על פסק דין בנושא?
תודה רבה
איפוא היית לפני שבוע?? |h@|
הדירה, וחושבת שהיא קנתה דירה עם חניה צמודה.
דיברנו איתה, זה לא עזר.
הוצאנו לה מכתב רשום עם הסבר מפורט, אבל זה לא עוזר.
מכאן לאנרכיה מוחלטת המרחק קצר, כי כל אחד יתחיל לתת
לחברים שלו לחנות באופן קבוע.
מה ניתן לעשות?
האם המפקחת יכולה לאכוף כאן משהו?
האם יש פסק דין בנושא?
אתה לא יכול להציב עצמך כשופט, ולקבוע "שמכאן לאנרכיה מוחלטת המרחק קצר" – ואולי המרחק ארוך? ואולי אין שום חשש לאנרכיה? אתה מעלה מהירהורי ליבך על "אנרכיה" שבפועל כלל לא קיימת, ועל סמך ההשערה בעלמא הזו אתה כבר רץ לתבוע.
אתה גם מפנטז על כך כי "כל אחד יתחיל לתת לחברים שלו לחנות באופן קבוע" – ואולי לא? ועל סמך מה אתה מפנטז את זה?
תביעה משפטית ניתן להגיש רק על סמך עובדות אמיתיות שקיימות בפועל, ובדבריך אין ולו שמץ של עובדה המצביעה על פגיעה בדיירי הבית.
יתכן שבעלת הדירה הזו זקוקה לבן משפחה שיסעד אותה, או יקח אותה מביתה לטיפולים או סידורים, ואם כל מה שמפריע לך זה שטכנית הרכב של בן משפחתה לא רשום על שמה, אתה הולך להפסיד עוד פעם אצל המפקחת, ובגדול.
ומכאן ל"אנרכיה"; החשש שלו הוא שכל אלו שאין להם מכונית וממילא אינם מנצלים את זכותם להשתמש בחניה, ישכירו את החנייה לאנשים אינם גרים בבניין. זה לא חשש רחוק כל כך והבעיה בזה היא שלא ישארו מספיק חניות פנויות לדיירי הבניין עצמם.
ואם היא רק ´תצהיר´ שזה הרכב שלה, זה לא מספיק?
כל ההתפלפלות לגבי שמו של בעל הרכב ברישיון – זה הטפל.
אתה יוצר כפיפה אחת בין השכרת חניה משותפת לאדם זר תמורת כסף, לבין שימוש לגיטימי שעושה בעלת דירה לצרכיה האישיים, כאשר אין שום דימיון בין השניים. וזה העיקר.
כפי שהצעת בדבריך ישנם דרכים להלבין את המעשה ולעשותו חוקי אך זה מה שמכונה בלשון ההלכה היהודית "נבל ברשות התורה".
החניה מיועדת לדיירים ולא לקרוביהם. זו לא חניה פרטית!
תחילה אומר שלא הפסדתי אצל המפקחת.
אינני יודע למה את חושבת כך, אולי בגלל הביקורת
שיש לי על התנהלותה והתנהלות ההליך, אבל לא הפסדתי.
אמנם לא היה זה ניצחון בנוק-אאוט אלא בנקודות,
ואולי בערעור תתברר סוף סוף האמת, אם בדין ישב שופט צדק שבאמת אכפת לו ורוצה לדעת את האמת וגם להראותה, אבל למדתי לא לצפות ליותר מידי מבתי המשפט בישראל.
לגופו של עניין:
את משום מה לא לוקחת את כל התמונה בחשבון, וזאת בגלל
שלא ציינתי את כל העובדות כדי לא לעייף את הקורא בפרטים
לא רלוונטים.
למשל, כשמישהו השכיר את דירתו בבניין, הוא ציין לשוכרים
כי הדירה עם חניה.
אוטו שוכר, איש הי-טק שחזר מחו"ל, לא מצא מייד עבודה,
ונתן לחבר שלו שהבן שלו והבן של השוכר באותו גן יחד, ושבכלל גר ברחוב אחר ולא בבניין, להשתמש דרך קבע
בחניה "הכאילו שלו" בבניין.
הערנו למשכיר שהחניה היא לדיירי הבניין בלבד והוא הבין עניין, וההוא הפסיק לחנות בבניין שלנו.
יש לנו בעלת דירה צעירה יחסית, שעברה המון ניתוחים
ברגליים, חברים באו לעזור לה להתקלח, אולם זה לא אומר
שהם יכולים לחנות דרך קבע בבניין שלנו.
למה אני אומר "אנרכיה" ?!
בדיוק בגלל שציינתי שהיות ויש כאן תקדים מסוכן,
מחר כל המבוגרים יתחילו להשכיר את זכותם לחניה בבניין,
ותהיה כאן בדיוק אנרכיה והעניין יצא מכלל שליטה.
כי אם לאחת מותר, למה להם אסור?!
את מותחת את העניין לגבולות הלא נכונים לדעתי.
שימי בבקשה את עצמך במקומנו, ואמרי לי כעת מה דעתך?
כבר אתמול אמרה בעלת דירה שאימה גרה בבניין ואין לה
מכונית שהיא תשכיר את הזכות שלה בחניה.
אז איך תקראי למצב שפתאום יחנו בבניין אנשים שלא גרים
בבניין כלל, אף אחד לא מכיר אותם, ואם הם משכירים חניה,
אז למה החברים שלהם לא יכולים לחנות במקומם אם הם לא
משתמשים באותו רגע בחניה ?!
ואז יתחילו להידפק מכוניות, כמו שלי קרה 3 פעמים, ולך תדע
של מי המכונית שפגעה? והאם מותר לו או אסור לו לחנות בבניין?
אנרכיה כבר אמרתי?
מה דעתך עכשיו? ותחשבי כאילו זה בניין שלך בבקשה …
תודה על התייחסותך
דרך קבע בבניין.
אתה גם שוגה בהבנת החוק. אם בעל דירה נעזר בבן משפחתו המחנה בחניה המשותפת, הוא עושה שימוש רגיל וסביר בחניה המשותפת, ולכן, לא עובר על שום חוק.
אתה מבחין בין מכוניות של בעלי דירות – למכוניות שאינן כאלה. וזו טעות.
הזכויות אינן נגזרות מרישום הבעלות ברישיון הרכב. כפי שכבר ציינתי בתשובתי הקודמת, לרבים יש מכוניות מליסינג שכלל אינן רשומות על שמם.
השאלה הנכונה שצריכה להישאל היא, האם בעל דירה עושה שימוש רגיל וסביר ברכוש המשותך שקרוי "חניה משותפת".
אם השכנה עם הבעיות ברגליים נעזרה באחר לצורך רחצה וקיום יומיומי, והאחר הזה חנה בחניה המשותפת במקומה, הרי שהיא עשתה שימוש רגיל וסביר בחניה המשותפת לצרכיה.
לעומת זאת, אם מישהו משכיר לאדם זר "זכות" לחנות בחניה המשותפת הוא עושה שימוש פסול לחלוטין שאינו רגיל ואינו סביר. בעל דירה אינו יכול להשכיר זכות לחנות בחניה משותפת, שהינה בבעלותם של כלל הדיירים, בלא שהסכימו לכך.
לכן, עזוב את ההגדרות הישנות של מי רשום ברישיון הרכב, ועבור למבחן השימוש הרגיל והסביר, ובא לציון גואל.
נכון שאם מישהו בא לבקר או לעזור לאחד הדיירים אז הוא יכול לחנות בחניה שלו, במידה והנ"ל אינו חונה עם ריכבו. זה שימוש סביר(!) ברכוש המשותף.
אך לתת באופן קבוע לקרוב משפחה לחנות ברכוש המשותף זה לא שימוש סביר. שימי לב שכדי להצדיק את זה את ממציאה כאן מקרה שאולי כלל לא קורה. אילו אכן כך היה הרי שדיירת זו יכלה להגיד זאת לפונים אליה. אלא שהיא חיפשה את טובת הנאתה מתוך הבנה מוטעית של משמעות קניית דירה עם חניה.
בדרך כלל את חדה כמו תער עם יכולת הבחנה מהירה
של פרטי הפרטים עד הפרט האחרון.
העלית את המונח ששכחתי "שימוש סביר ברכוש המשותף".
אני לא נתפסתי לשמו של מי רשום ברשיון הרכב.
לי עצמי יש רכב ליסינג מהעבודה, אז מישהו יכול להגיד
שאני לא עושה שימוש נכון ברכוש המשותף?
כל מה שאמרתי זה שהיא "מעבירה", "מרשה" , "מאפשרת",
"מתירה" למישהו אחר, שבכלל לא גר בבניין, שלא בא לעזור
לה בכלום, לחנות בבניין דרך קבע כאילו זאת הייתה חניה פרטית שלה.
אם אני נוסע לחו"ל במסגרת העבודה לחודשיים, האם מותר לי לתת לחבר שגר ליד לחנות במהלך החודשיים האלו באופן
קבוע במקומי?
בוודאי שלא !!!
כמו כן, נתתי את הדוגמא של בעלת הדירה עם הניתוחים ברגליים דווקא כדוגמא למישהי שלא מנצלת לרעה את עניין החנייה המשותפת, בזה, שהעוזרים לה לא נשארים לחנות בבניין בלילות אלא יוצאים מהחניה, ובטח לא חונים שבועות
שלמים דרך קבע בבניין, כאילו באים לעזור כל הזמן לנזקקת.
בעלת הדירה שמנצלת את ההסדר פשוט נותנת לקרוב משפחה צעיר שגר באזור לחנות כל הזמן כאילו זאת חניה בטאבו.
האם זהו שימוש סביר בעינייך?
אם הבנת את הסיטואציה, מה לפי דעתך תחשוב המפקחת
כעת על כל העניין?
בידידות
אילן
כאשר תגיעו למצב המשברי ויהיה צורך לקבוע עדיפויות, אסיפת הדיירים תדרש לעניין ותחליט.
כמו כן, הסברתי את מה שבעלת הדירה אומרת,
היא אומרת שהיא "קנתה דירה עם חניה".
המצב הוא פשוט מאוד:
1)
לבעלת הדירה אין מכונית והיא נותנת לקרוב משפחה שגר
בסמוך לחנות דרך קבע בבניין.
2)
הוא לא מגיע לעזור ולא כלום, הוא פשוט חונה בבניין כי אפשרו לו כך.
באסיפת הדיירים יתחילו לשקר "הוא כן גר שם – הוא בא לעזור" וכל מיני קשקושים.
יראו כולם שאין עם מי לדבר, יתחילו להרשות לכל העולם
ואישתו על כל חבריהם וחברי חבריהם וקרוביהם וקרובי
קרוביהם לחנות שם והקטסטרופה תחגוג.
איזה סעדים ניתן לדרוש מהמפקחת?
איך אפשר יהיה לאכוף סעדים אלו?
צו מניעה?
