בעלי הדירות בקומה 7 לא הסכימו לשלם עבור שפוץ לפי חלקם ברכוש המשותף.
באספת דיירים שהחליטה על שיפוץ הבנין הוחלט שעבור השפוץ הם ישלמו % 150 ולא % 200 ומסי ועד ישלמו כולם
שווה . ההחלטה התקבלה ברוב של משתתפי האספה,
לא פה אחד וגם לא בהסכמה של % 100 של הדיירים.
אחרי שנגמר השפוץ יש תביעה של מספר דיירים לשלם מעתה מסי ועד וכן כל יתר התשלומים שנגבים לפי חקלם ברכוש המשותף.
האם אחרי ההחלטה שהתקבלה באספה הנ"ל יכולים דיירים
שהשתתפו בה והצביעו בעדה לדרוש לשלם לפי חלקם
ברכוש המשותף ולא בהתאם לאהחלטת האספה הנ"ל.
לחוק המקרקעין – בקישור הבא:
אם בעל דירה הסכים בעבר לשלם מעבר לחלקו על פי חלקו היחסי ברכוש המשותף, זו זכותו לתת "מתנה" לאחרים – אבל – זכותו להפסיק לחלק מתנות לאחרים אם הוא לא התחייב – בכתב – שהוא גם בעתיד ימשיך לחלק מתנות כאלה.
אסיפת הדיירים לא מוסמכת לקבוע שיעור השתתפות שונה מזה הקבוע בסעיף 58 לחוק הנ"ל. גם אם יש רוב באסיפת הדיירים של 99% בעד ודייר אחד מתנגד, זכותו של המתנגד לשלם על פי חלקו היחסי ברכוש המשותף. אסיפת הדיירים גם אינה מוסמכת לתת "הנחות" לדירה זו או אחרת, בשונה מהקבוע בחוק המקרקעין.
התשלום השוטף לועד הבית והתשלום לשיפוצים חייב להסתמך על אותה שיטה.
אם דייר מסוים שילם מעבר לחלקו על פי החוק, מה שהיה בעבר לא מחזירים. אבל אם רצונו בעתיד לשלם על פי הקבוע בחוק – זו זכותו (אלא אם התחייב בכתב להמשיך ולשלם בשיטה שונה).
התחייבות באסיפת דיירים לתשלום בעתיד מעבר לנדרש בחוק המקרקעין – שהיא בעל-פה – לא מחייבת, כי לעניין זה מסתמכים על סעיף 5(א) לחוק המתנה, שבקישור הבא:
שקובע שהתחייבות לתשלום בעתיד חייבת להיות – בכתב.
……………………………………………………………………………………………………………….