מהו המושג גזוזטראות ?
במקרה זה לא הגדרת המונח גזוזטרה במילון כלשהו היא שרלבנטית אלא מה שקובע הוא השימוש היומיומי, המקובל, התדיר, שעושים מפקחי המקרקעין, בתי המשפט, ובכלל אלפי בתים משותפים במונח, כלומר: מרפסת.
מן הסתם החלוקה הצודקת וההגיונית ביותר של תשלומי אחזקת הבניין היא לפי תרומתה של כל דירה להוצאות, הקריטריון שמשפיע יותר מכל על ההוצאות הוא מספר הנפשות בדירה (יותר נפשות = יותר לכלוך, יותר שמוש במעלית, יותר אנשים נהנים מהגינה וכו…)
היות ולא מעשי להכניס מספר נפשות בנוסחה (מסובך, לא קבוע ,פתח למחלוקות ואולי גם לא ראוי מבחינת צדק חברתי) קבע המחוקק קריטריון ברור של שטח הדירה שיכול לשמש למגורים, קריטריון זה נגזר מן המבנה עצמו והוא קבוע ויש קשר מסוים בינו לבין מספר הנפשות בדירה (או יותר נכון בינו לבין מספר הנפשות שיכולות לגור בדירה)
במרפסת אי אפשר לגור וכמו כן היא לכשעצמה לא תורמת להוצאות הבניין, אז למה נראה לך הגיוני לחייב עליה?
גם ככה משפחה עם שני ילדים בדירת פנטהאוז משלמת יותר ממשפחה עם שלשה ילדים בדירה רגילה (כי הפנטהאוז גם ללא מרפסות יותר גדול), אז למה אתה חושב שגם המרפסת צריכה להכנס לחישוב?
מה דין המרפסת במיקרה של פשיטת רגל של הקבלן?
לכן גובה העיריה ארנונה גם על המרפסות ומאותה נקודת השקפה גם מיסי הוועד צריכים להיות מושטים על המרפסות .
ולעצם העניין, השתתפות התשלום בהוצאות המשותפות איננה מס על שווי דירה. זו ללא ספק לא הכוונה שעומדת מאחורי התשלום. מדובר בהשתתפות יחסית בהוצאות משותפות לבניין, וכבר היו פסיקות שקבעו כי שטח מרפסת כמו גם שטח גינה אינו נחשב לצורך החישוב מאחר והם אינם משמשים למגורים.
ואם אצטרך פסיקה לשם כך אגיע גם לזה.
החוק קובע בפירוש מדידה אחרת שאינה כוללת מרפסות.
הרציונל אומר שמספר הנפשות משתקף במספר החדרים ובגודל הדירה המשמש למגורים. זה אמנם לא משקף תוצאה מדויקת, אבל זה גם לא מנותק מהמציאות. סביר מאד להניח שדירה גדולה, בעלת 5 חדרים משרתת ברוב המקרים משפחה בעלת כמה וכמה נפשות, בעוד דירה קטנה בת 2 חדרים משרתת יחיד או זוג.
קיומה של מרפסת או גינה גדולה אינו קשור לנושא כלל, ואינו מעיד על שימוש רב יותר ברכוש משותף המצדיק גביה מוגדלת.
למעשה כל דרך חלוקת הוצאות אינה צודקת במאה אחוז ויש מקופחים ממנה. זה נכון בדיני מיסים, היטלים ואגרות בכל וגם בתחום מיסי הועד אין דרך צודקת אלא רק מדרג של צודק יותר ופחות.
כך למשל נראה שתשלום שוויוני בבית דירות אשר הדירות בו אינן שוות היא הדרך הפחות צודקת מול שיטת החישוב לפי יחס שטח דירה לעומת שטח יתר הדירות – השיטה המועדפת על המחוקק בישראל.
לגבי מרפסות – לטעמי החוק הקיים מחייב תיקון מסויים בעניין. לטעמי העובדה שמרפסות היום (מקורות או לא מקורות) אינם חלק משטח הדירה פוגמת קצת בצדק שיש לשיטת חלוקת ההוצאות לפי גודל דירה. התעלמות מחלטת ממרפסת או ממרפסת גג יוצרת תחושת אי צדק ולכן צריך לחשוב על נוסחא שמכניסה את המרפסת לשטח הדירה באופן חלקי. נניח שליש מרפסת יכלל בחישוב ואז גם פנטהאוז שהוא בהגדרה דירה עם מרפסת גדולה ישלם קצת יותר בגין המרפסת, לא על כולה אלא על חלקה. זה האיזון הראוי.
לפי שיטת השווי, מי בדיוק "הנהנה" מהמס? השכנים? נראה לך הגיוני שבעלים של דירת פנטהאוז ישלם מדי חודש מס לשכניו באופן ישיר, רק משום שערך דירתו גבוה יותר?
ומי בדיוק קובע את ערך הדירה? הרי באותו בניין יכולות להיות שתי דירות בעלות שטח זהה, אחת מוזנחת ואילו השניה מכילה מרצפות שיש, מערכות ג´קוזי, חימום תת רצפתי, מערכות חשמל חכמות, ושאר מפרטים יקרים אשר יכולים להקפיץ את ערכה של הדירה במאות אלפי שקלים. מה אז? איפה נעצור? ומה לגבי 2 דירות זהות בשטחן, אחת בקומת ראשונה, שניה בקומה עשירית. הרי יש פער שווי של עשרות אלפי דולרים בין הדירות. האם גם פה על הקומה הגבוהה לשלם מס לשכנים בקומות הנמוכות יותר?
אינני מצליח למצוא כל הגיון בכך…
גם אני חושבת שהשיטה לפי שטח דירה צודקת יותר או גרועה פחות.