1. תיקון סדקים בקיר חיצוני – נכנסים מים לדירות
2. צביעת קירות חיצוניים בכדי שלא יהיו עוד סדקים בעוד שנה ואז שוב פעם צריך לבצע תיקון סדקים
3. האם ריצוף מלפני 40 שנה שלא יושב ישר / כולו טלאים – האם זה נקרא שיפור (ואז צריך הצבעה + רוב) או לפי סעיף 58א אני יכול פשוט לאכוף החלפה?
אני מניח שאם אני מפעיל סעיף 58 אני לא זקוק להצבעה – נכון?
גם אם מדובר בשימור, כגון החלפת מרצפות ישנות, צריך לקיים אסיפה בשביל להחליט מה ואיך לשים במקום, לבחון חלופות שונות ולהכריע בין שתי הצעות מחיר.
לא בשאלה "אם" לבצע את התיקון [שעל כך הכריע סעיף 58]
אלא בשאלה "איך וכמה" לעשות [שעל כך סעיף זה כלל לא מדבר!].
על כל אחד מהדברים שציינת יש לערוך דיון בו יוחלט מה יהיה התיקון ומי יבצע [כלומר, על הוועד להכין שתי הצעות מחיר לפחות כדי לאפשר לדיירים להכריע בדבר כל כך בסיסי בניהול הרכוש המשותף].
כמוכן עליהם להכריע על אופן גביית הכסף [ובזה אנו חוזרים למשפט האחרון בתשובת עו"ד שחל, שאני בטוח שיסכים עם כל מה שכתבתי כאן].
אני צריך לדעת אם אפשר לחייב על תיקון הכרחי אפילו אם הוא יקר
אין ברירה בתיקון נכנסים מים לדיירים לדירות מהקיר החיצוני
אבל
לפני שמחליטים על התיקון וסוגרים עם בעל המקצוע, צריך להציג את הדברים בפני הדיירים באסיפה ובפרט אם מדובר בגבייה מיוחדת ויקרה [כפי שכתב לך במפורש עו"ד שחל]. האסיפה תחליט על אופן הביצוע ועל אופן גביית הכספים.
וזה מחייב!
כלומר, כולם חייבים(!!) להשתתף בתיקון בין אם הם רוצים ובין אם לא ובפרט לאחר שהאסיפה אישרה את הדברים.
אני מבקש להדגיש; האסיפה אינה יכולה להחליט לא לבצע!!
זה לא עומד כלל לדיון!
גם אם רוב המשתתפים באסיפה ירצו לא לתקן – אין להם סמכות להחליט על כך שכן החוק(!) מחייב אותם לתקן.
לכן, עצם התיקון אינו הדיון אלא רק בחירה בין החלופות ואופן הגבייה המיוחדת במידה ואין את הסכום הנדרש בקופה.
אני מקווה שהייתי מספיק ברור.
תפריד בין שני דברים;
1. עצם התיקון שהוא חובה. על זה אין שום דיון באסיפה.
2. אופן התיקון, בחירת בעל המקצוע ואופן הגבייה שהם החלטות של ניהול הבית המשותף ומתקבלות באסיפה.