מי אחראי להוצאות חריגות (לא תשלומי וועד) ברכוש המשותף מיום חתימת חוזה מכירת דירה ועד העברת החזקה לרוכש. הקונה או הרוכש.
במקרה וחוזה מכר שותק בעניין – יתכן שניתן לטעון כי דווקא העדרו של הסעיף המקובל מלמדת על כוונת הצדדים להחריג את המקובל ולקבוע הסדר אחר ביניהם. מסקנה כזו חייבת להיבחן לאור מכלול נסיבות כריתת ההסכם, כוונת הצדדים וכו´.
שורה תחתונה: סביר שהמוכר צריך לשאת בכך. הוא עדיין יכול לפנות לועד ולברר מה גרם לחריגה.
וועד בית עד ליום מסירת החזקה יחולו על המוכר וישולמו על ידו ומיום זה ואילך יחולו על הקונה וישולמו על ידו".
במקרה הנדון מדובר בשיפוץ מעלית שתחילתו אחרי חתימת חוזה המכירה וסיומו לאחר מסירת החזקה, התשלום ניגבה ב 12 תשלומים שווים האם כל התשלומים חלים על המוכר?
לגבי שיפוץ המעלית: האם בעת עריכת החוזה ידעתם על הכוונה לשפצה? אם כן – הייתם חייבים להכניס בהסכם סעיף בעניין הפוטר אתכם מהתשלומים או חלקם.
האם הייתם שותפים להחלטת השיפוץ? כמה זמן אחרי חתימת ההסכם הוחלט על השיפוץ? יש מקרים בהם חולף זמן ניכר בין החתימה למסירת הדירה ויש מקרים בהם יש סמכיות זמנים בין שני המועדים.
מכל מקום הפתרון שלי הכי נראה – והוא אינו מחייב כמובן: אתם תישאו בכל התשלומים שעד למסירת החזקה והקונה ישא בכל התשלומים שלאחר המסירה.
שנית – אם את החוזה ניסח עוה"ד של המוכר יחול גם הכלל של פרשנות נגד המנסח.
שלישית – אין הבדל עקרוני או מהותי בין הוצאות שיפוץ לבין הוצאות ועד שוטפות.
סך של 2401 ש"ח (עלות השיפוץ המקורית היתה 1944 ש"ח) ולחסוך את ההדינות.
או שניתן לפי המלצתך הלא מחייבת להגיע לפסיקה של תשלום החלק עד למסירת החזקה במקרה זה סך של 3X162 ש"ח.
אני חוזר ואומר שניתן לכאורה להגן על עמדה לפיה החל ממועד המסירה ואילך יחול התשלום על הקונה. אין כל וודאות שעמדה זו תתקבל בסופו של דבר אבל היא ראוייה להיטען.
האם שווה לנהל את הדיון או לא – זו כבר החלטה שלכם.
אבל הרשו לי לתאר מצב מהזמן בו קניתי את דירתי.
כשחתמתי את החוזה היה ידוע לי זה מכבר על כוונת הוועד לאטום את הגג ביריעות ביטמניות. ההחלטה עברה כבר באסיפת דיירים, ונשארה הגבייה.
היות ונאמר לי שאני, כרוכש, הינו הנהנה היחידי מהשיפוץ, ללא קשר לתאריכים פורמלים של חתימה על החוזה, עלי לשאת בהוצאה.
האם כך אומר החוק ?
בתודה
שלמה
התפר הזה בין דייר ישן לחדש מעורר הרבה שאלות שרובן ככולן נפתרות במישור החוזי ולא החוקי. לא בכל דבר יש הוראת חוק. בנושא זה שולט החוזה: לעיתים הוא חוזה את הדברים – כלומר עוסק בהם במפורש – ולעיתים הוא שותק או מגמגם. אז מנסים להתחקות אחר הכוונה והתכלית, כלומר להשלים את החוזה מכוח יתר הנסיבות.
עלתה כאן בזמנו שאלה באותו הקשר:
שאל השואל האם כאשר הוא עוזב דירה – מוכר אותה – הוא זכאי לקבל מהועד החזר כספי בגין כספים ששולמו על ידו ולא הוצאו. באותו מקרה היה נוהג של גבייה חודשית אשר חלק ממנה נשאר כקופה לשיפוצים.
השאלה עוררה בזמנו תגובות ערות – רבים חלקו אז על עמדתי, לפיה (בשורה התחתונה) לא מגיע החזר.
כדי לחדד ולהיות פראקטי עצתי היא זו:
להתייחס לנושאים אלה בחוזה המכר. לא להשאיר זאת פתוח. הבעיה בעיקרה היא בצד המסחרי בין הקונה למוכר, חלק מעיסקת המכר.
