לאחרונה התחלנו לעשות חוג התעמלות בחדר המשותף לבניין.
כרגע החוג פתוח לדיירי הבניין בלבד.
אנחנו רוצים לאפשר למשתתפות החוג להכניס גם חברה שלהם (בתשלום נוסף).
האם יש איזו שהיא בעיה עם זה (בהנחה שמבחינת הדיירים ומשתתפות החוג יש לזה רוב)?
אני רק מדגישה, שהכוונה לא לפתוח את זה לקהל הרחב מבחוץ אלא רק לחברות של בנות המתחם שמשתתפות בחוג.
תודה רבה,
ענבר
2. כיוון שמדובר בשימוש גם עבור מי שאינו גר בבניין, הדבר מהווה שימוש לקהל הרחב, כי לא קיימת הגדרה שונה – בין – מי שהיא "חברה" של מי שגרה בבניין – לבין – מי שאינה חברה של מי שגרה בבניין – שתיהן מוגדרות בתור "קהל רחב"
לכן, יתכן שיש צורך לקבל רישיון עסק, שהרי מדובר בפעילות עסקית בתשלום. יתכן שדרוש רשיון עסק גם אם רק דיירי הבניין מנהלים – פעילות בתשלום – שלא קשורה לייעוד המקום.
3. יש לבדוק אם יש צורך במדריך כושר בעל רישיון לפעילות הזו, ואם משתתפים בה קטינים מתחת לגיל 18.
4. יש לבדוק אם קיים צורך בביטוח מיוחד המכסה פגיעת גוף לפעילות הזו ושכיסויי ביטוחי כזה לא יחול על כלל הדיירים.
לכן שאלתך הפרובוקטיבית אלי "האם אתה מציע לפעול נגד החוק" אינה אלא דמגוגיה זולה. היתממות. כאילו אין שקול דעת והתאמה בין חוק לבין מקרה נתון וכאילו תמיד ובכל מקרה נטיל את כל המגבלות מכל חוק ותקנה שנמצא כדי לקבל תשואות על ידענות.
למצוא חוקים ואיסורים זה הכי קל. הרבה יותר קשה זה להפעיל שקול דעת ולומר מתי לא הכרחי להטיל את כל המגבלות שניתן למצוא. השאלה הקשה תמיד היא לא אם אנו ידענים ונצליח לגרד מספר החוקים הוראות (ולמה לעצור בחוקים בוא נלך לתקנות והנחיות ופסיקה ונבלום כל דבר בכל מקרה). השאלה היא האם נדרש ומתי נדרש לנקוט בגישה פורמליסטית יבשה ונוקשה ומתי ניתן להפעיל שקול דעת. ויש מרחב גדול לשקול דעת בדרך בה מפעילים הוראות חוק, כמעט בכל מקרה. למשל בנושא רישוי עסק קטן מהבית. ובעבר בנושא חדרי כושר בבית. וגם למשל בנוגע לפעילות בחדר משותף בבית משותף. אין שום סיבה להטיל אינספור דרישות על המקרה הזה, זה א עסק מסחרי, ואין סכנה ממשית שכל העולם יחדור אליו ואין באמת חשש שחבר יהפוך לזר וכו´
ברי כי לו תשובתך תנחה אותם חלילה, תגמר בכך הפעילות התמימה והברוכה שלהם והצלחת לקפד להם את הראש.
