השאלה היא מה עושים כאשר יש חילוקי דעות לגבי מה זה "תחזוקה תקינה". למשל, בבניין ישן נופלים גושי טיח מהתקרה, יש סדקים בקירות וחודרת רטיבות לחלק מהדירות. חלק מבעלי הדירות רוצים לתקן את הליקויים האלו בעוד שאחרים מסרבים.
איך מכריעים בשאלה כזו ? האם אפשר לכפות שיפוץ שיחזיר את הבניין המוזנח למצב תקין.
2. אם נבקש מהמפקח למנות נציגות חיצונית לבניין (שבו הועד הנבחר לא מצליח לאסוף כסף לשיפוץ ) האם הנציג הממונה יהיה מוסמך להכריע בשאלות האלו ולהחליט מה חובה לעשות בבניין ומה לא? ואיזה כלים עומדים לרשותו כדי להוציא את החלטתו אל הפועל?
"בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחוייבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, …לענין זה, "החזקה תקינה" – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות."
מצד שני, סעיף 12 בתקנון המצוי קובע:
"החלטות באסיפה הכללית יתקבלו ברוב דעות."
עולה השאלה:
מה קורה אם רוב בעלי הדירות מחליט (לפי סעיף 12 בתקנון) שלא להשתתף בהוצאות הדרושות לתחזוקה תקינה של הבניין, כמתבקש מסעיף 58 הנ"ל? ומי מוסמך לקבוע מה זה בדיוק "תקין" במקרה של בניין ספציפי בן 75 שנה?