יש לי 2 שאלות בבקשה:
1.הבנתי שאני כיו"ר ועד חשוף לתביעות אישיות?! האם יש בכך אמת? ואם כן באילו מצבים? (ואם כך למה להתנדב?!)
2. האם יש מאמר שעוסק בחובות וזכויות ועד בניין\פרוייקט?
אם יש תביעה נגד ועד הבית זה לא נגד האיש שכרגע מתפקד כועד הבית.
על ועד הבית תוכל לקרוא באתר זה בקטגוריית המאמרים. יש המון מידע חשוב.
כדאי לקרוא וללמוד איך לעבוד נכון.
האם תוכלו לכוון אותי בבקשה היכן המאמרים הרלוונטים?
האם היה שינוי בחקיקה מאז?
האם כדאי להיות ועד אם כך? זה התנדבות והתעסקות ועוד אני חשוף לתביעות אישיות?
בנוסף, האם ניתן לדעת במה אני חשוף לתביעות אישיות?
כדי שתוכל ל"הזיז" דברים בבנין (חלקם גם לטובתך האישית).
כדי שהבנין לא יהיה מוזנח וכדי להעלות את ערך הדירות בו.
כדי שישררו יחסי שכנות טובה בין הדיירים ויהיה לך נעים לגור בבניין.
אני מציע שתלמד את החוקים הקשורים לבתים המשותפים ותקבל את הכלים המתאימים (אם בעצמך ואם ע"י פניה לעו"ד מתאים או לאגודה לתרבות הדיור). ניתן להקציב סכום כסף מסויים מכספי הועד (כמובן שבהסכמת הדיירים האחרים) לתשלום עבור יעוץ משפטי.
אם תעבוד ותנהל את הבנין לפי החוק, לא תהיה כל בעיה.
גם אם דייר נקמן יחליט לתבוע אותך אישית, הרי שאם תצליח להראות שהכל נעשה באופן חוקי (קבלות, הצעות מחיר, אסיפות דיריים, מסירת דו"חות….) לא תהיה לך בעיה להוכיח את חפותך.
האופציה השניה היא שלא יהיה בבנין ועד בית, תהיו חשופים לכל מיני תביעות באופן אישי ולבסוף מישהו שיימאס לו יפנה למפקח על רישום מקרקעין, שימנה ועד לבנין בתשלום, וזה כבר יעלה לכם יותר.
האם יש לך בבקשה לינק למאמרים בנושא ללמוד אותם.
אצלי בבניין שקט, אך אני רוצה לדעת באופן כללי.
תודה.
ובתקנון הבית המשותף.
אם יש לכם תקנון מוסכם, ניתן לקבל אותו בטאבו.
אם יש לכם תקנון מצוי הלינק נמצא פה באתר:
בהצלחה!
ראשית בהתייחסות לפסה"ד שהוזכר כאן של בימ"ש השלום בת"א משנת 2002 (עידן פורת נ´ דיצה הדר ואח´).
לא הייתי לומד ממנו דבר ולא מסיק ממנו מסקנות.
לא מדובר בפס"ד שמנתח את הסוגיה, הוא לא מתיימר לכך. בסה"כ העירה השופטת הערת אגב וממנה לא ראוי לבנות תקדים או הסתמכות (כמובן מעבר לעובדה שפס"ד של בימ"ש השלום אינו תקדים אף פעם).
מעבר לכך ובכל הכבוד הראוי ההערה בפסה"ד הנ"ל היא מוטעית. חוק המקרקעין הסדיר זה מכבר את מעמד הועד (נציגות הבית המשותף) כאישיות משפטית נפרדת.
ככזו הנציגות יכולה לתבוע או להיתבע ואלה תהיינה תביעות לא אישיות.
לפיכך כל חבר ועד מוגן במסגרת תפקידו מפני תביעה אישית ואם כזו תוגש בכל זאת, היא תדחה וברוב המקרים בשאט נפש.
מפקחים מאוד לא אוהבים תביעות אישיות כאלה שנתפסות לא אחת כהצקה ונסיון להטיל מורא.
רק במקרים נדירים בהם חבר ועד התרשל בצורה קיצונית, חרג מסמכותו או עבר עבירה, הוא חשוף ובצדק לתביעה אישית.
למשל נטילת כספי הועד לכיסו – ברור שבמקרה כזה חלה האחריות והחבות על חבר הועד אישית.
רוב רובם של התביעות וההליכים נגד ועדים הן תביעות לא אישיות. התביעות מוגשות נגד הועד כאישיות משפטית נפרדת, כמו שמגישים תביעה נגד חברה. אם הועד מפסיד החבות מוטלת על הועד ולא אישית נגד דייר זה או אחר.
עדיין בישראל לא קיים ביטוח חברי ועד, בדומה לביטוח דירקטורים בחברה. לחב´ הביטוח נראה שזה סיכון יקר מדי לביטוח.
לכן את ההגנה נגד תביעות אישיות מספקים בתי המשפט והמפקחים.
במקרה שהובא כדוגמא שגתה השופטת הנכבדה (שהיא אגב שופטת מעולה, יעילה ומצוינת) וגם זה קורה. שם היא דווקא באה לקראת דייר ורצתה בצדק לדחות טענה של חברת נציגות בשכר (ולמעשה "מתחזקת") ל"העדר יריבות".
הטענה נדחתה בצדק אך מנימוק לא נכון כאמור.
