בסעיף 1 מתייחסת המפקחת לפסק דין של המפקח אהרוני בת.ת. 93/80 המתייחס לסעיפים 58 ו- 12(ב) לפיו :
"אין סתירה בין שתי הקביעות. זו של סעיף 58 קובעת זכות וזו שבהחלטת אסיפה כללית נותנת אפשרות, אפשרות שתעמוד בתוקף עד לכינוסה כדין של אסיפה כללית שתקבל החלטה לשוב לקביעה על פי סעיף 58. החלטה לשוב לסעיף 58 תחייב גם אם לא יהיה לה רוב שכן החלטת הרוב לא לחזור לסעיף 58 תטיל על בעל דירה זה או אחר שיעור שונה, ושיעור שונה זו, ללא הסכמת בעל הדירה הנוגע בדבר, אין סעיף 12(ב) לתקנון המצוי מכיר בו"
למה התכוון המשורר? וכיצד ציטוט זה רלבנטי לטענת התובע כי די בהתנגדותו שלו לתשלום שווה כדי לבטל את החלטת הרוב?
תשלם לפי חלקה היחסי ברכוש המשותף.
כדי שקביעת החוק הזו לא תתקיים לגבי דירה פלונית,
אין זה משנה אם יש רוב, או אין רוב, הרוצה שיטת תשלום אחרת.
מה שקובע הוא – האם דירה פלונית מסכימה לשיטת
תשלום אחרת. והיה ודירה פלונית לא מסכימה, גם אם יש
רוב אי אפשר לכפות על אותה דירה פלונית שיטת תשלום
השונה מזו שנקבעה בסעיף 58 לחוק.
לפיכך, מה שאומר התובע, שיש לו זכות וטו, דהיינו, כדי
לשנות את שיטת התשלום יש צורך בהסכמת 100%
של בעלי הדירות (ולא ברוב), ודי בכך שרק הוא מתנגד כדי למנוע את שינוי השיטה.
אמירה זו נסמכת על סעיף 12(ב) לתקנון המצוי, שאומר שלא
ניתן לכפות על בעל דירה תשלום שלא פורש בחוק המקרקעין,
והדבר היחידי שפורש – הוא ס´ 58 לחוק שקובע תשלום לפי החלק
היחסי של הדירה ברכוש המשותף.
…………………………………………………………………………………………………………………………….
אז מה הועילו חכמים בתקנתם ?
והשאלה המעשית יותר – האם קיימים פסקי דין בעניין שכר לנציגות הבית ואם כן היכן ניתן למצוא אותם?
הממוחשבים של פסקי הדין.
השמות של המאגרים הללו הם "תקדין" – "פדאור" – "דינים"
ויש גם אתרי אינטרנט שנותנים פסקי דין, כגון
אבל אצלם צריך לשלם כמנוי, ולקבל סיסמא לכניסה.
איפה אפשר לעיין במאגרים ?
יש מקומות פתוחים לציבור, כמו ספריית משרד המשפטים
בירושלים, וספריית לשכת עורכי הדין ברחוב שופין, גם כן בירושלים,
בפקולטות למשפטים, ויתכן שגם בספריות (ספרית "אריאלה" ?)
באשר לפסק הדין שאתה צירפת, המפקחת שם קבעה שבעצם
התביעה מוצדקת מההיבט המשפטי, אלא שמכיוון שאין נתון
מוסמך ומדויק לגבי החלק היחסי של הרכוש המשותף שצמוד לכל דירה,
לא ניתן עדיין – טכנית – לחשב את התשלום של הדירות על פי
ס´ 58 לחוק, ויש לכן הצדקה בתשלום לפי חלוקה שווה של התשלום,
וכמו כן, מכיוון שמדובר שם ב-140 דירות בגדלים שונים,
הרי שעד לרישום הבניין כבית משותף, היא החליטה שהתשלום
יהיה שווה בשווה.
בעמוד 6 לפסק הדין של המפקחת נפלה טעות, פסק הדין של
בית המשפט המחוזי בחיפה שמוזכר שם – הוא: ע"א 1688/00 ולא: ע"א 1688/60
כפי שנרשם בטעות.
ולעניין תשלום שכר לועד הבית, בנוסף לשני הסעיפים שאתה ציינת,
בחוק המקרקעין יש התייחסות ספציפית לתשלום שכר לועד הבית,
אבל רק אם המפקח ממנה אותו, ולא אם ועד הבית נבחר באסיפת דיירים.
הסעיפים הם: 66, 67 ו-68 לחוק המקרקעין.
שים לב לסעיף 67(א) שבו כתוב שהמפקח "ממנה" נציגות,
וככזו, הוא רשאי לקבוע לה שכר, בעוד שבסעיף 67(ב)
נאמר שאם "נבחרה" נציגות – המפקח לא ישתמש בסמכותו
שבסעיף 67(א) – כלומר – תשלום שכר אפשרי רק לנציגות ממונה
ולא לנציגות נבחרת, ולמפקח אין סמכות חוקית לקבוע שכר לנציגות נבחרת.
כמו כן, שים לב לסעיף 62(א) לחוק המקרקעין, שקובע:
"אולם אין לקבוע או לשנות בתקנון זכויות של בעלי דירות
או להטיל עליהם חובות או תשלומים מסוג או בשיעור
שלא פורשו בחוק זה אלא בהסכמתם"
המסקנה מסעיף זה, שמכיוון שאין הוראה מפורשת בחוק
המאפשרת תשלום שכר לועד הבית, וגלגול התשלום הזה על בעלי הדירות,
הרי שלא ניתן להטיל תשלום כזה על בעלי הדירות – אלא בהסכמתם.
אם אני בכל זאת אמצא פסק דין שיש לו השלכה לנושא,
אני לא אהסס להביא אותו לידיעתך.
בהצלחה.
……………………………………………………………………………………………………………………………………
