בעירית חיפה הסבירו לי ש"הועדה המקומית לתכנון ובניה" היא וועדה תכנונית ולא קניינית, כלומר, היא אינה מתייחסת לכך האם לשכן שיוזם בנייה (ממ"ד למשל) יש את הרוב הדרוש (60% במקרה זה) והיא מאשרת לו בניה במקרה שאין בעיה תכנונית.
אם זה כך אז למי פונים כאשר יש רוב של שכנים מתנגדים לבניה.
בתודה
אהרון
הועדה המקומית דנה על ענייניים תכנוניים ובמידה ויש מתנגדים הם מוזמנים להשמיע דברם ואם הנימוק אינו תכנוני הועדה מקבלת החלטה ונותנת להן זמן להשיג צו מניעה
המונח המשפטי לרוב הקנייני הוא "תימוכין קנייניים".
המקרה שהיה כך היה – וועדת התכנון המקומית אישרה היתר למרות שלא היה למבקש ההיתר "תימוכין קנייניים" לכל ההיתר המבוקש, ולכן הוגש ערר לוועדת הערר המחוזית, וזו ביטלה את ההיתר שניתן ללא הרוב הקנייני הדרוש.
המסקנה – הועדה המקומית לתכנון ובניה חייבת לבדוק כתנאי מקדמי אם יש למבקש ההיתר את הרוב הקינייני הדרוש.
הכלל היה ונשאר: ועדה מקומית לא דנה ולא מכריעה בשאלות קנייניות. זה לא בסמכותה. אפילו כשיש מחלוקת בענין קנייני עדיין על הועדה לדון בבקשה להיתר כי עיסוקה במישור התכנוני גרידא .
זה היה וזה נשאר וכך יהיה.
כך היית צריכה לפתוח בתשובתך.
זה הכלל.
כעת לחריג: במקרים בהם אין למבקש תימוכין קנייניים רשאית הועדה שלא לדון בבקשה. רשאית. ולא חייבת שלא לדון.
העברית פשוטה, חבל להטעות.
אני אפילו לא הזכרתי את המילים הללו.
בסוף דבריי חזרתי על הדברים פעם נוספת – ציטוט:
"הועדה המקומית לתכנון ובניה חייבת לבדוק כתנאי מקדמי אם יש למבקש ההיתר את הרוב הקינייני הדרוש"
לבדוק – הא ותו לא ! ! !
לא כתבתי מילה אחת לגבי מה הועדה תעשה לאחר הבדיקה, ולצורך כך הפניתי אל החלטת ועדת הערר.
ובאשר להלכה הפסוקה על ידי בית המשפט העליון, הסמכות של הוועדה לדון בבקשת היתר הבניה היא רק אם יש תימוכין קנייניים.
ציטוט מפסק הדין:
"בפסק דין מפורט, שניתן מפי השופט א´ רובינשטיין ובהסכמת השופטים מ´ נאור וס´ ג´ובראן, קיבל בית המשפט את ערעורה של הוועדה המקומית, והורה להשיב אליה את הדיון בשאלת היתר הבניה של העותרת. נקבע, כי הוועדה המקומית רשאית אמנם לדון בשאלה תכנונית אף במצב בו בעלי הזכויות בנכס מתנגדים להיתר המבוקש מטעמים תכנוניים כאלה ואחרים. אלא שסמכות זו מסורה למוסדות התכנון, אך במקום בו נמצאים "תימוכין קנייניים" באשר לזכויותיו של מבקש ההיתר בחלקי הנכס בהם הוא מבקש לערוך שינוי."
[דנ"מ 668/11 בני אליעזר בע"מ נ´ הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גבעתיים].
במקרה של בית משותף צריך להציג הסכמה של שותפים לחלקה ולא מתוקף זכויות קנייניות.
על בית משותף לא חל פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975.
אם האיש שלח להם את ההתר ולא הצליח להשיג הסכמת השכנים הועדה תזמן אותם לדיון, יבואו או לא יבואו והועדה תחליט עניינית תכנונית לגבי הבקשה.
הועדה לא תפסול על הסף כי תפקידה אינו לשמור על זכויות קניין. זו הכוונה שהוועדה אינה קניינית מה שנאמר למעלה בשפה פשוטה.
היא תחליט ותודיע לאחרים על ההחלטה ותיתן להזם זמן להגיב באמצעות צו בית משפט.
לא הגיבו- ההיתר יוצא.
אני השואל ואני רוצה לחדד את הבעיה:
למעשה הועדה העירונית אישרה את הבניה בתנאי שיבוצע שינוי תכנוני שיקטין את הנזק שיגרם לי. ציפינו לשינוי גדול יותר , אבל, נניח שנסכים להתפשר. אבל השכן היזם אינו רוצה לכלול אותנו כי הוא כועס והוא מצליח בזאת מכיוון שהוועדה לא חייבה אותו לרוב (הם 3 דיירים כלומר 50%).
בתודה
אהרון
ערר יש להגיש תוך 30 יום, אם לא חלף המועד הזה להגיש ערר לוועדה המחוזית, תגיש אותו בהקדם.
אם כן חלף המועד להגשת הערר, יש באפשרותך להגיש ליו"ר ועדת הערר המחוזית בקשה להארכת מועד להגשת הערר – כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון בפסק דין בר"ם 2340/02 הועדה לתכנון ולבנייה רמת השרון נ´ אגא וכט ואח´.
