התחשבנות עם הקבלן שהתקן החדש היטיב עמו

חקיקת המשנה בתחום הבנייה בישראל עוברת שינויים; שיפורים – בצד הקלות וגריעה בבטיחות ובאיכות הבנייה, ונתונה ברציפות ללחצים של ארגונים בעלי שיקולים זרים, שכל מעייניהם – טובתם הפרטית של חברי אותו ארגון ולא דאגה לאיכות המגורים בישראל.
הלחצים הללו ניכרים בשינויים, כמטוטלת, להקלה ולהחמרה, בפריטי בניין רבים ושונים, וכדי להבין זאת מוצע למעיין לבדוק את תהפוכות תקן ישראלי 1142 הדן במבנה המעקה, מאז 1995 ועד היום, ולבדוק את הוראות התקנות בתקופה הנ"ל בנושאים הבאים:
מדרגה בודדה [סעיף 3.39 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970, התוספת השנייה],
אוורור [סעיפים 2.20 והלאה לתקנות הנ"ל].

בע"א 1208/96 אלברט אוחיון ועוד 120 בעלי דירות אחרים נגד עזרא חממי ואחרים, בית המשפט המחוזי בתל אביב, שופט: מ' טלגם, ניתן פסק דין בנושאים רבים ושונים של ליקויי תכנון ובנייה בבנייני מגורים גבוהים בעיר רמלה.
בין היתר, נקבע בפסק הדין כי מעקי הגגות של הבתים נבנו בניגוד לתקן ישראלי 1142 כפי שהיה בתוקף בתקופה הרלוונטית של רכישת הדירות מהקבלן.
תיק מורכב זה טרם נסתיים בעת כתיבת הדברים למרות הזמן הרב שחלף, ויש גם ערעורים בבית המשפט העליון שטרם התבהרו. במקביל, בית המשפט המחוזי בתל אביב ניסה [כה ללא הצלחה יתירה] לארגן ביצוע התיקונים בדירות התובעים, ובכללם גם בנושא המעקה.
בתקופה הרלוונטית, הדרישה למעקה הגג של בניין גבוה הייתה מחמירה – נדרש כי גובהו יהיה לכל הפחות 130 ס"מ, וכי במישורו העליון יהיה משטח אופקי ברוחב של 50 ס"מ לפחות. התיקון היה צריך להתבצע כעבור זמן, והסתבר כי המעקה בהתאם לתקן המעודכן – נדרש בגובה של 105 ס"מ בלבד, וללא משטח אופקי בן 50 ס"מ כפי שנדרש בעבר.
והשאלה שעלתה על הפרק היא ברורה – כיצד לתקן?
האינטרס של הדיירים, הוא, כמובן, כי המעקה של גגות הבניינים יבוצע כפי שהיה צריך להתבצע ביום קבלת הדירות, כי הרי כך היה מגיע להם מלכתחילה, ואם יתקינו מעקה יותר נמוך, הדבר יגרום להתעשרות הקבלן ללא דין, ולאספקת מוצר נחות ביחס למה שהיו אמורים לקבל.
עמדת הקבלן כמובן שונה – ובפיו טענה – מה הטעם לבצע מעקה שאינו נדרש כלל על פי התקן בר התוקף במועד התיקון? מאימתי בונים על פי תקנים ישנים שכבר אבד עליהם הכלח?
אמנם, יש פסיקה ברורה והלכה פסוקה כי מגיע לדיירים פריטי בניין בהתאמה לתקנים ולתקנות כפי שהיו במועד קבלת הדירות, אלא שאין כל היגיון לבנות פריטים שאינם בהתאמה לתקן התקף – אלא הם בהתאמה לתקן מחמיר מן העבר, ועוד, הרי לו המצב היה הפוך, האמנם היו הדיירים מסתפקים בתקן הקודם, הפחות מחמיר? והאם היה ניתן גיבוי של בית המשפט לבנייה של פריט שאינו עומד בסטנדרד החדש?

סוגיה זו בדיוק הועלתה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, ולהלן היא מובאת בשלמות:
בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב יפו 29/12/2004

בש"א 26870/04

[א' 1208/96]

מבקש: אלברט אוחיון ואחרים ע"י ב"כ גולן ששי

נגד

משיב: עזרא חממי ע"י ב"כ איבצן אמיר

החלטה

בעניין: הליך ביניים בתביעה אזרחית מיום: 28/12/2004

אין צורך בתגובת המשיבים, הדין עם המבקשים, יש לבחון הן את התקן במועד כריתת ההסכם והן את התקן העדכני, בין לצורך ביצוע תיקון עדכני ובין לצורך תשלום פיצוי במקרה של הקלה, בשל תימחור העלויות כפי שנקבע בעניין כדורי ע"א 6092/00. המומחה מתבקש להשיב על שאלה 20 ולהודיע עלות שכרו בקשר עם כך. תשובת המומחה מתבקשת בתוך 30 יום.

אלטוביה מגן, שופט

משמעות ההחלטה היא כי התיקון יתבצע לפי התקן העדכני הפחות מחמיר, המהווה הקלה ביחס לדרישה שהייתה בעבר בעת העסקות בין הדיירים לבין הקבלן, אלא שההפרש הכספי ישולם לדיירים כפיצוי כספי שיתווסף לתיקון בפועל.

הבעיה הגיעה אל פתרונה.

לא ברור, כיצד היה פוסק בית המשפט במקרה הפוך – כאשר התקן החדש מחמיר את הדרישה; האמנם במקרה כזה ייפסק כי המעקה יבוצע בניגוד לתקן העדכני? ואם יבוצע לפי התקן העדכני – האמנם יחויבו הדיירים בתשלומי פיצויים לקבלן?
ראוי כי מי שיצר את אי ההתאמה יישא בתוצאות ואם הוכחו ליקויי בנייה ואי התאמות, הרי מי שהיה אחראי לליקויים יישא בהוצאות שנגרמו בעטיים.

לחצו כאן ל קבלני שיפוצים לבתים משותפים באינדקס וועדי הבתים של הפורטל