שלום, בבניין בו אנו גרים, השלתט השכן מקומת הקרקע על הגינה שנמצאת בשטח המשותף באמצעות תיחום הגינה עם בד יוטה, ריצוף השטח, הוספת מבנה ארעי על שטח זה. בנוסף, אותו דייר סגר עם דלת את החלל שנוצר בגרם המדרגות המשותף ויצר לו מחסן פרטי.
מהמסמכים שבידינו מתברר שבעבר תיחום הגינה היה עם קיר בטון שנהרס בהוראת פקחי העריה. דירה זו הועברה אלינו בירושה וככל הידוע לנו המצב המתואר קיים כבר שנים רבות וזאת בהתנגדות של דייר אחד מתוך חמש הדירות. שאלתי היא האם חלה התיישנות על המצב ומכאן שלא נוכל לדרוש סעד של פינוי?
מהמסמכים שבידינו מתברר שבעבר תיחום הגינה היה עם קיר בטון שנהרס בהוראת פקחי העריה. דירה זו הועברה אלינו בירושה וככל הידוע לנו המצב המתואר קיים כבר שנים רבות וזאת בהתנגדות של דייר אחד מתוך חמש הדירות. שאלתי היא האם חלה התיישנות על המצב ומכאן שלא נוכל לדרוש סעד של פינוי?
תודה על זמנכם
25-09-2005 19:00:00
עפר שחל
תשובה
לפי הפרטים הלא רבים בשאלה אין לכאורה התיישנות. כלומר
השכן לא רכש בעלות על רכוש המשותף מפאת אוזלת ידם של שכניו או מפאת העובדה שרק דייר אחד התנגד למעשיו.
השכן לא רכש בעלות על רכוש המשותף מפאת אוזלת ידם של שכניו או מפאת העובדה שרק דייר אחד התנגד למעשיו.
נכון הדבר שזמן ארוך הוא לעיתים (נדירות) מתכון לרכישת זכויות קנייניות. כך למשל קובע חוק המקרקעין שמי שהשתמש בזכות הראויה להוות זיקת הנאה במשך תקופה של שלושים שנים רצופות רכש את הזיקה והוא זכאי לדרוש רישומה.
אלא ששאלתך אינה מכוונת לזיקת הנאה (כגון מעבר בשטח) אלא של השתלטות ממש וכן ציינת כי היתה התנגדות להשתלטות.
במצב שלכם אין הלמתין עוד אלא לדרוש סילוק יד והשבת המצב לקדמותו ובמידת הצורך הגשת הליך משפטי מתאים.
חוק ה מקרקעין תשכ"ט 1969
