קיים בבניין שטח סגור ששימש את הקבלן כמחסן.
החדר הזה נחשב כרכוש משותף. הועד מעוניין להשכיר החדר לדיירים ולקבל תמורה על כך.
מספר דיירים הביעו נכונות לשלם עבור הקצאת מקום עבורם בשטח הזה לצורך אחסון דברים.
אודה לתשובת עו"ד שחל לשאלות הבאות:
1. האם הועד רשאי לסרב להשכיר את החדר לדייר שהצעתו הכספית אינה עונה על ציפיות הועד?
2. במקרה כנ"ל, האם הדייר הזה יכול לכפות על הועד לאפשר לו להשתמש בשטח הזה למרות שהצעתו הכספית נמוכה?
החדר הזה נחשב כרכוש משותף. הועד מעוניין להשכיר החדר לדיירים ולקבל תמורה על כך.
מספר דיירים הביעו נכונות לשלם עבור הקצאת מקום עבורם בשטח הזה לצורך אחסון דברים.
אודה לתשובת עו"ד שחל לשאלות הבאות:
1. האם הועד רשאי לסרב להשכיר את החדר לדייר שהצעתו הכספית אינה עונה על ציפיות הועד?
2. במקרה כנ"ל, האם הדייר הזה יכול לכפות על הועד לאפשר לו להשתמש בשטח הזה למרות שהצעתו הכספית נמוכה?
יובהר כי התשלום שנקבע הינו סמלי – כמה עשרות ש"ח לחודש, אך הדייר מבקש שהסכום החודשי יהיה שנתי (היינו, עשרות ש"ח לשנה).
המצב כרגע הינו שבשל הדייר הזה, מתעכבת השכרת המקום לכל השאר כי לא הגיוני לגבות מכל דייר סכום שונה. או שזה כן אפשרי?
אודה לתשובה דחופה ובאם ניתן, בהסתמך על תקנות.
17-12-2011 13:22:00
עפר שחל
ת
השכרת שטח משותף אינה ענין שבסמכות הועד. הועד אינו עושה עסקים בבית. השכרה חורגת בהרבה מתחזוקת הרכוש המשותף וניהולו שהם שני העניינים בגדר סמכות הועד.
למעשה גם החלטת אסיפת דיירים אינה מספקת ולענין זה נדרשת הסכמה כללית.
למעשה גם החלטת אסיפת דיירים אינה מספקת ולענין זה נדרשת הסכמה כללית.
17-12-2011 13:45:00
usafun usafun
רק לחדד:
מדובר כאן על מתן הטבה לדיירים, ולא לקופת הועד!! ולכן "עסקים" היא לא הייעוד של העניין הזה!
התשלום הסמלי נועד לכך שלא יקפצו על העגלה דיירים הרוצים לאחסן ג´אנק במקןם הזה (במקום שייפטרו ממנו…), כי המקום אינו יכול להכיל את הדברים שמבקשים לאחסן שם כולם.
ודבר העניין הובא בפני כל הדיירים ומתי מעט נענו בחיוב, היינו, השאר כלל אינם מעוניינים (חלקם הגדול בעלי מחסנים).
אז למרות זאת נדרשת "הסכמה כללית"?
והאם "הסכמה כללית" משמעותה שמדובר על 100% מהדיירים? (הרי זו תמיד משימה בלתי אפשרית בבניין). אז "מה הואילו חכמים..", וגו´?
התשלום הסמלי נועד לכך שלא יקפצו על העגלה דיירים הרוצים לאחסן ג´אנק במקןם הזה (במקום שייפטרו ממנו…), כי המקום אינו יכול להכיל את הדברים שמבקשים לאחסן שם כולם.
ודבר העניין הובא בפני כל הדיירים ומתי מעט נענו בחיוב, היינו, השאר כלל אינם מעוניינים (חלקם הגדול בעלי מחסנים).
אז למרות זאת נדרשת "הסכמה כללית"?
והאם "הסכמה כללית" משמעותה שמדובר על 100% מהדיירים? (הרי זו תמיד משימה בלתי אפשרית בבניין). אז "מה הואילו חכמים..", וגו´?
22-12-2011 09:13:00
עפר שחל
ת
ההבהרה לא משנה את התשובה. נדרשת הסכמה מכולם ללא יוצא מהכלל. ואגב ללא קשר אם דיירים משתמשים ברכוש משותף שלא כדין יש לפעול בענין אבל אין זה שיקול לענין השכרת רכוש משותף.
"ההקלה" היחידה שאני יכול לתת לך היא זו: הסכמה פירושה גם בהתנהגות. כלומר אם ניתנת לכל הדיירים האפשרות להביע התנגדות אקטיבית והם לא מביעים אותה אלא פשוט לא מגיבים, אפילו אם אינם חותמים, אזי ניתן להסיק שאין התנגדות למהלך. כך למשל ניתן למסור לכל דייר וכן לפרסם על לוח המודעות הודעה לפיה היה ותוך שבועיים ימים לא תתקבל התנגדות יראה הועד את המהלך כמוסכם ויפעל בהתאם.
"ההקלה" היחידה שאני יכול לתת לך היא זו: הסכמה פירושה גם בהתנהגות. כלומר אם ניתנת לכל הדיירים האפשרות להביע התנגדות אקטיבית והם לא מביעים אותה אלא פשוט לא מגיבים, אפילו אם אינם חותמים, אזי ניתן להסיק שאין התנגדות למהלך. כך למשל ניתן למסור לכל דייר וכן לפרסם על לוח המודעות הודעה לפיה היה ותוך שבועיים ימים לא תתקבל התנגדות יראה הועד את המהלך כמוסכם ויפעל בהתאם.
