מאת: ד'ר יוסי אברהם.
שאלה: יש לנו שכנים יחסית חדשים, שהם זוג צעיר + 2 , ובזמן האחרון אנו שומעים מדי לילה מריבות, צעקות ואלימות פיזית ומילולית ביניהם. לא בטוח שאם נזמין משטרה זה יעזור, וכנראה שיביא לסכסוך איתנו. מה עושים?
תשובה : הפסיכולוגיה החברתית עוסקת ביחסי הפרט עם סביבתו האנושית, ושכנים הם חלק מהעניין. התהיות שאת שואלת עליהן: (א) על מידת המעורבות והחדירה טריטוריה הפרטית של הזולת. (ב) על העמדה המוסרית וההתנהגותית שנפתח כלפי מה שקורה אצל הזולת. הנושאים האלו בהחלט קשורים לאופן בו אנחנו מארגנים את חיינו במסגרות קהילתיות (ובית משותף הנו ´קהילה´ לכל דבר). עניינים שכאלו נותנים לנו הזדמנות לתהות על עצמנו, על הערכים שלנו, על דרכי קבלת החלטות, על התנהגות במצבי לחץ וכו´ – וזה מה שנקרא: להביט על עצמנו במראה.
ד'ר יוסי אברהם. פסיכולוג חברתי ותעסוקתי מומחה.
מידי שבוע הרצאות בת"א ובפרדס חנה . פרטים באתר www.dr-yosi.com
ובטל' 03-7514235 04-6230937
ולעניננו: ניתן לראות כאן מספר תגובות, ש"יושבות" על הרצף של יצירת קירבה, לעומת ריחוק, מהמשפחה הזו. זה גם תלוי במה את יותר מתעניינת: בהפסקת הרעש, או במניעת דברים קשים אצלם. טוב יהיה לערב עוד שכנים, ולטכס יחד עיצה. אם תרצו להדק את הקשרים ביניכם, כמו שלפעמים מקובל בין שכנים סמוכים, הרי לא חסרות פעילויות למציאת מכנה משותף, ביניכם כמבוגרים, או בין הילדים. תוך כדי קירבה, ניתן בהחלט לדבר ולהשאיר דברים פתוחים ע"י שאלות ישירות או עקיפות. קירבה גם יוצרת התיחסות, וזו בלבד יכולה למתן את הקולות המפריעים: הזכרי באלו שמדברים בקול רם בסלולרי באוטובוס. זה אפשרי, כל עוד אין קירבה בין האנשים. אפילו להעיר שהקולות מפחידים את הילדים – יכול להיות משהו סביר.
אם הריחוק הוא מה שנוח לכם, בהחלט אפשר לערב גורמי רווחה, ואפשר גם להשאיר מכתב אנונימי כאילו מכמה דיירי הבית שמתריע על הרעש אבל גם מציע למשפחה לפנות לגורמי הרווחה בעצמם, ואפשר להגיע להצבת שלטים מטעם ועד הבית על ´הקפדה על השקט´ בשעות כאלו וכאלו, וכו´. ד"ר יוסי אברהם, פסיכולוג חברתי ותעסוקתי מומחה, יענה לפניות בתחומי המשפחה, הזוגיות והמיניות, ההסתגלות החברתית בכלל – ובמצבי משבר בפרט, ובנושאי תעסוקה ולחץ ניהולי.
תואר ראשון: יעוץ חינוכי ופסיכולוגיה, אונ´ ת´א, 1975
תואר שני: פסיכולוגיה (התפתחותית-קלינית), סטייט יוניברסיטי של קליפורניה בפרסנו, קליפורניה, ארה´ב, 1977 השלמת התמחות בפסיכולוגיה חברתית-תעסוקתית-ארגונית, 1990
תואר שלישי: מדעי ההתנהגות בניהול, הפקולטה לניהול, הטכניון, 1993 רישום מס´ 489 בפנקס הפסיכולוגים, במשרד הבריאות הסמכה כמומחה בפסיכולוגיה חברתית-תעסוקתית לד"ר אברהם פרקטיקה ייעוצית פרטית בת"א, פרדס חנה, חיפה וכרמיאל (הסדר תעריפים מוזל לחברי 'כללית מושלם').
ההוראה האקדמית היא בתחום הפסיכולוגיה החברתית, טיפול משפחתי, התנהגות ארגונית, ויזמות עסקית. סדנאות: לפנויים/ות, לשינוי בקריירה, לתקשורת בינאישית, להכחדת חרדות חברתיות ולהתייעלות שיווקית וארגונית.