השימוש בדישון

האגרונומית איריס גלזמן, משתלות וונדי, האיגוד הישראלי למשתלות למה לדשן? הדישון מכיל מינרלים שהם אבני היסוד לבניית חלקי הצמח השונים.מאגר המינרלים בקרקע קטן באופן מתמיד בשל קליטתם על ידי הצמח, התנדפות לאוויר, שטיפה לעומק הקרקע. האם מחסור בדשן מזיק לצמח? כאשר ישנו מחסור במינרל/ים נפגע הצימוח. הפגיעה יכולה להתבטא בהאטה בגידול של העלים, גבעולים, שורשים ופריחה. וכן בעמידות למחלות ומזיקים. איך מזהים סימני מחסור בצמח? למחסור במינרלים יש ביטוי מורפולוגי ופיזיולוגי אשר משתנה בין צמח לצמח. ביטוי למחסור אפשר לראות בעלה, עורקים כהים או בהירים במיוחד, כתמים ועוד. האבחנה איננה תמיד פשוטה. יש להיעזר באיש מקצוע לאבחן את סימני המחסור. לאבחנה מדויקת יש לבצע בדיקות מעבדה בעלה ובקרקע. אילו מינרלים הצמח צריך? מבחינים בין מינרלים להם זקוק הצמח בכמויות גדולות יחסית לבין מינרלים שהוא זקוק להם בכמויות קטנות יחסית. יחד עם זאת מחסור הוא קריטי בכל מקרה ולמרות שהצמח זקוק להם בכמויות קטנות הם חיוניים לא פחות מהמינרלים האחרים. לגורמים שונים כמו חומציות הקרקע, נוכחות מינרלים אחרים, רטיבות הקרקע, טמפרטורה ועוד יש השפעה על קליטת המינרלים. צריך תמיד לזכור כי הגורם שבחסר הוא שיקבע את חוסנו של הצמח וגידולו. המינרלים להם הצמח זקוק בכמויות גדולות נקראים מקרואלמנטים ובהם ניתן למצוא את: אשלגן (K) זרחן (P) חנקן (N). הסימול בסוגרים מציין את הסימול הכימי של היסודות והוא מופיע פעמים רבות על גבי האריזה לציון היחס בין המרכיבים המינרלים בדישון. מינרלים אחרים כמו סידן, מגנזיום וגופרית הצמח צריך בכמויות מעט יותר קטנות. מינרלים להם הצמח זקוק בכמויות קטנות נקראים מיקרואלמנטים, בהם: ברזל, מנגן, בורון, נחושת, אבץ, מוליבדן. אילו סוגי דישון קיימים? דשנים להגברת הצימוח של החלקים הירוקים ינתנו בעיקר למדשאות. הרכבו של הדשן יתבסס על אחוז גבוה של חנקן ביחס לאשלגן וזרחן. דישון שנועד בעיקרו להגביר את הפריחה והיבול יינתן בעיקר לפרחים, שיחים ועצים מניבים. דשנים כאילו מכילים אחוז גבוה של זרחן ביחס לחנקן. יש דשנים שנועדו לשנות את רמת החומציות (HP) בקרקע. לחומציות הקרקע השפעה על זמינות חומרי הדשן לשורשים. הם מתאימים לצמחים כמו אזילאות, הורטנזיות, קמליות ואחרים שאוהבים אדמה חמוצה. ישנם דשנים שעשירים בברזל והם נועדו לפתור בעיות הצהבת עלווה הנגרמת כתוצאה ממחסור בברזל. צמחים הרגישים למחסור בברזל בקרקע הם הלימון, גרברה, הורטנזיה ועוד. חלק מהדשנים מכילים בנוסף למיקרואלמנטים (חנקן, זרחן, אשלגן) גם מיקרואלמנטים כמו גופרית, ברזל, נחושת, אבץ. יש גם תערובות קרקע וקומפוסט המעושר במינרלי דשן. איך לדשן? דשנים אפשר לפזר באמצעות פיזור על פני הקרקע, הצנעה בתוך הקרקע, תוספת למי ההשקיה או כתרסיס לפיזור על העלווה. מהו דשן בשחרור איטי? דשנים בשיחרור איטי הם דשנים אשר הבנויים מתלכידים קטנים בהם נמצא הדשן. הדשן משחרר את תלכידים לפי פרמטרים שונים אותם קבע היצרן. הפרמטרים יכולים להיות טמפרטורה, רטיבות הקרקע או פירוק ביולוגי של קליפת התלכיד על ידי חיידקי קרקע. קיימים סוגים שונים של דשנים בשחרור איטי הנבדלים לא רק בתכולת המינרלים אלה גם בקצב השחרור של תמיסת הדשן הנע משלושה חודשים ועד לשנה. בדרך כלל הקצב מושפע מטמפרטורת הקרקע ורטיבותה או מפעילות חיידקים בקרקע. השימוש בדשנים בשחרור איטי "סולח" לנו על הפרזה בדישון ומאפשר לדשן אחת לתקופה ארוכה. יחד עם זאת, גם כאן מתן דישון עודף יגרום לאחר זמן נזק לצמח. שימוש מבוקר בדישון בשחרור איטי מונע עודפי דישון בקרקע ומאפשר ניצול מאוזן יותר של הדשן. מתי לדשן? כדאי לדשן במינון הנכון לפני הופעת סימני מחסור. הדישון יינתן בעיקר בתקופת הצמיחה/הפריחה ולא בתקופה בה הצמח נמצא בתרדמה. יש דשנים שבהם החנקן ניתן בצורה זמינה יותר לצמח, כאמוניה למשל, ואז התגובה של הצמח לדישון תהיה מהירה ביותר אבל לפרק זמן קצר יותר. האם יש סכנה בדישון יתר? דישון עודף מסוכן לצמחים, למבנה הקרקע וגם עלול לזהם את מי התהום שלנו. באשר לצמח, מתן דישון בריכוזים גבוהים מעבר למומלץ יגרמו במקרים הקלים לצריבות בקצוות העלים כתוצאה מהמלחה. במקרים קיצוניים קיימת סכנת של תמותת הצמח. במקרה של דישון עודף יש ל"הדיח" את הדשן מהקרקע על ידי מתן השקיות רצופות בעודף. גם כשיגרה, בהשקיית העציצים בבית, מומלץ להשקות באופן תדיר עד נגירת עודפי המים מהעציץ. מומלץ שלא להשאיר מים עומדים בתחתית העציץ על מנת למנוע ספיגת מלחים חזרה לעציץ. ©ארגון לגננות ונוף בישראל רח' אבא אחימאיר 22 פתח-תקוה 07394 ~ טל:5320809-30 , פקס:4320809-30, info@gardening.org.il באי מייל.