"אני מעדיפה את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעים על פני חוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעת, אשר הקל ראש בליקויים, לא הציע פתרונות לתיקונם, והציע פיצוי סמלי בגינם"
השופטת דיאנה סלע
גם מומחה המתמנה על ידי גורם המעוניין להפחית ככל שניתן בערך הליקויים המתגלים בדירה, צריך להתעלות על עצמו ולחוות דעה מקצועית באופן אובייקטיבי מבלי להיגרר לייצוג עמדות הצד שמינהו. משנתגלה ליקוי, השאלה העומדת על הפרק היא מהי העלות הדרושה כדי לבטל ליקוי זה, או – במקרה שהמומחה הוא שמאי מקרקעין – יכולה להיות שאלה נוספת/אחרת, והיא, מהו שיעור ירידת הערך של הדירה בגלל קיומו של הליקוי.
שתי שאלות אלו הן הערכת נזק ממוני. יובהר ויודגש שוב: הן קביעת עלות התיקון, והן הערכת שיעור ירידת הערך של הדירה בגלל קיומו של ליקוי מסוים, הם בבחינת נזקים ממוניים הניתנים להערכה על ידי מומחים.
להבדיל מזה, הפיצוי שמגיע לדיירים כתוצאה מקיום הליקויים ואי ההתאמות בדירה, יכול לכלול גם נזק ממוני כאמור, וגם נזק לא ממוני שייקבע במקום הנזק הממוני או בנוסף לו, לפי שיקול דעת משפטי של בית המשפט.
אלא שיש נטייה למומחים שונים לחרוג מתחום מומחיותם וממרחב מינויים, ולנסות להשפיע או אף להכתיב לבית המשפט את דעתם המשפטית, להבדיל מדעתם המקצועית. נאמר כאן "להכתיב", כי בית המשפט לא יוצר ראיות ובדרך כלל אינו קשוב לבאי כוח הצדדים בנסותם לכלול ראיות בטענותיהם.
כוחו של מומחה, על ידי התעלמות מחלק מהראיות או על ידי צמצומן או ביטולן, ומניעת מידע מבית המשפט – הוא רב במיוחד כאשר בית המשפט שואף לקצר הליכים ולסיים תיק.
שמאי מקרקעין, מהנדס או אדריכל, לא מוסמכים ולא מוכשרים להעריך שוויו של פיצוי – ולהלן דברי השופט מאיר שנהב בת"א 19207/97 דיין רפאל ותמר נגד דנגור בע"מ, בית משפט השלום בתל אביב, לא פורסם.
"באשר להמלצותיו האחרונות של המומחה, בגין שיעורי הפיצוי בעבור אי התאמות במידות בדירה ובגין שטחה של המרפסת, המלצות אלה נבחנו על ידי לנוכח התשתית הראייתית שבפני, והחלטתי שלא לקבלן כמות שהן. המלצות אלה, בניגודלהמלצותיו של המומחה הנוגעות למומחיותו המקצועית צריכותלהיבחן באמות מידה משפטיות וראוי כי סבירותן תיבחן על ידי בית המשפט".
המומחה שזכה לביקורת זו הוא מהנדס הבניין ושמאי המקרקעין אלפרד אירני, אשר מונה על ידי בית המשפט, וכאמור בפסק הדין, חרג מתחום מינויו ומתחום מומחיותו.
הגדיל לעשות המומחה י' דימנט, בקבעו פיצויים ממש במקום עלות ביצוע התיקונים, דבר שכמובן לא התקבל על ידי בית המשפט.
להלן ציטוט מתוך ת"א 5343/96 לייבוביץ נגד מילבר בע"מ, בית משפט השלום בחדרה, שופטת: דיאנה סלע, לא פורסם:
"ככלל, אני מעדיפה את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעים על פני חוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעת, אשר הקל ראש בליקויים, לא הציע פתרונות לתיקונם, והציע פיצוי סמלי בגינם".
דוגמא אופיינית בדבר הפיצוי הסמלי שהציע מהנדס הקבלן מר דימנט, משמצא ואישר קיומה של אי התאמה בהתקנת ארגזי התריסים בדירה – פיצוי כספי בגובה שקל אחד , זהו שיעורו של הפיצוי הראוי לפי דעתו… מיותר לציין כי הדבר נדחה על ידי בית המשפט. בית המשפט פסק לזכות התובעים סך של 34,866 ₪ בגין הליקויים בצירוף הצמדה וריבית, סכום הקרוב לחוות דעתו של מומחה התביעה המהנדס אלוני עזרא בניכוי עלויות התיקונים שבוצעו בפועל בדירה לאחר מתן חוות דעתו, ועוד סכומים נוספים בגין החזרים, נזק לא ממוני והוצאות.
מורה נבוכים:
כמומחה רב לך התחום ההנדסי שבגדר מומחיותך – אל נא תגלוש לתחום השיפוטי והשאר לשופט לשפוט.
20 ספטמבר 2013
