אך יש גם שכנים שרוצים לצאת במרפסות ששוברות את חזית הבנין וגם להוסיף קומות על הגג המשותף.
האם מספיק שיתנגד שכן אחד או רבע מהשכנים? האם יש הבדל במספר השכנים שצריך שיתנגדו בין הרחבת תב"ע לרוחב הבניין לעומת הוספת קומות מעל בנין?
בכדי לגשת להליך של תב"ע כמה אחוז חתימות של דיירי הבנין צריך?
ואם מתנגדים כיצד זה צריך להתבצע?
עוד נקבע שבעל דירה שהורחבה בעבר ייראה כמי שהסכים להרחבה דומה של כל דירה אחרת באותו בנין. כלומר לא צריך בכלל לפנות בבקשה לקבלת הסכמה מבעל דירה שכבר הורחבה – כל עוד מדובר על הרחבה דומה.
המחוקק סייג וקבע שלא תתקבל החלטה כאמור אם יש בה כדי לפגוע בזכויות בניה יחסיות של כל בעל דירה להרחבה.
נתקבלה החלטה כאמור, חייב בעל דירה, שדירתו ניתנת להרחבה בשיעור יחסי העולה על חלקו ברכוש המשותף והמבקש להרחיבה, לשלם במועד החלטת ההרחבה, תשלומי איזון לבעל דירה שדירתו אינה ניתנת להרחבה או שההרחבה פחותה מחלקו היחסי ברכוש המשותף.
לא הגיעו בעלי הדירות להסכמה באשר לגובה תשלומי האיזון, יקבעו התשלומים על ידי שמאי מקרקעין, שימונה בהסכמה.
הוצאות השמאות יחולו על בעלי הדירות בהתאם לחלקם היחסי ברכוש המשותף, לפני החלטת ההרחבה.
עד כאן לענין ההרחבה הרגילה.
אצלכם נכנס סיפור חדש שמסבך.
תב"ע חדשה וכו´. מי יודע אם המהלך הזה בכלל יצליח.
אולי תפסת מרובה לא תפסת.
אני ממליץ לקחת אדריכל שיתן לכם חוו"ד לגבי כדאיות המהלך של הגשת בקשה לתב"ע נקודתית, הערכת עלויות, לו"ז וכו´.
אח"כ תחליטו האם הולכים על התכנית הגדולה או על הקטנה.