החלון בדירתי פונה לחלל שנוצר בבניין המשותף שאני יכול לצאת אליו דרך החלון הנ"ל. לחלל הזה אין קירוי מלמעלה והריצפה היא בטון + יריעות ביטומניות (זפת), וריצפה זו היא בעצם התקרה של חלק מהלובי. לחלל זה אין גישה אלא עם סולם מלמטה או דרך חלון צר מהלובי או דרך חלון הדירה שלי. אין אפשרות לאף דייר אחר להנות משטח זה. לדעתי שטח זה גם לא משתתף ביחס השטחים הציבוריים שעליהם משולמת ארנונה.לשכנים מעליי יש גם חלון שצופה לשטח הזה אבל הם לא יכולים להגיע אליו מפאת הגובה. אחת הצרות של השטח הוא שהשכנים מעליי זורקים לכלוך או נשורת עלים לשטח זה , וזה מה שאני רואה מהחלון .
אני מאוד מעוניין להפוך את החלון בדירה שלי לדלת גישה לשטח הנ"ל לייפות ולנקות אותו וגם בהחלט להנות ממנו.
אני מתכוון להשאיר אותו פתוח לשמיים כמות שהוא עכשיו ואני מתכוון לשים מעקה לבטיחות נגד נפילה . בדקתי עם מהנדס הבניין והוא אמר לי שפתיחת הדלת לא פוגעת בקונסטרוקציה של הבניין היות והבניין לא נשען עליו.
השאלות שלי הם :
האם אני צריך את אישור הדיירים לפתיחת הפתח הנ"ל ?
הבניין שלי הוא אחד מתוך 4 בניינים באותו מתחם שכולם רשומים באותו נסח טאבו. האם אני צריך את אישור דיירי הבניינים האחרים ?
כמה אחוזי החתמה אני צריך ?
מה הנוהל מול העירייה ?
תודה
אחת הדילמות בעניינים אשר מחייבים קבלת היתר בניה היא איפוא להתחיל: בהיתר או בדיירים, כלומר האם פראקטית נכון יותר להגיש תחילה בקשה להיתר או כדאי יותר להתחיל בהחתמת דיירים.
יש גם כאלה שיגידו שזה לא משנה כלל אם ממילא צריך לעבור את שני המסלולים. לדעתי זה כן משנה:
אין ספק שאם הערכת המצב של המבקש היא שאין קושי לקבל את הסכמת השכנים או רובם – אז כדאי להחתים אותם תחילה (לפחות לגשת לכל מי שלא צפוי להתנגד ולהחתימו). אבל בכל מקרה אחר אני נוטה להמליץ על הגשת בקשה להיתר כצעד ראשון. קביעת עובדה. ממילא במסגרת ההליך תהיה למי שמתנגד הזדמנות להשמיע התנגדות. זה חוסך התרוצצות בין דיירים. הגשת בקשה – תדרש ע"י הועדה המקומית למסור אותה לשכניך. להגיש התנגדות זו טירחה ולא כל מי שיסרב לחתום לך הוא גם מתנגד.
כמו כן התנגדויות יכולות בהחלט להידחות. להגיש התנגדות זה לא מספיק כדי לטרפד בקשה. צריך לנמק והנימוקים חייבים להיות בתחום התכנון והבניה, לא כל נימוק מתאים להליך.
אם קיבלת היתר ללא התנגדויות או לאחר דחיית התנגדויות אתה נמצא בעמדה טובה יותר מול שכנים אם בכלל ידרש לקבל הסכמתם או של חלק מהם.
החסרון היחיד בגישה זו הוא הסיכון של התחלת הליך אשר מן הסתם גם עולה לך כסף ואשר להיות מטורפד בסוף ע"י דיירים.
אבל זו הדרך הכי פחות גרועה, הכי פראקטית והכי יעילה להשיג היתר.
לשאלה הספציפית אני יוצא מתוך הנחה שנדרש היתר. איזה אחוז אם בכלל צריך מהדיירים – לא יכול לענות בלי לבדוק הנושא לעומק.
בנוסף רציתי לשאול האם גם דיירים שכבר חתמו לי מקבלים מהועדה אופציה להתנגדות ? האם הועדה שולחת זאת לכל דייר באופן אישי או שזה ניתלה במקום ציבורי בבניין ?
כמו-כן, האם האחוז המינימלי הנדרש מהדיירים הוא מגובה בחוק ? במה זה תלוי ? אני חייב לדעת לפני שאני מתחיל בתהליך, כי לדעתי יש לי רוב ואני רוצה להיות בטוח שזה מספיק. במה זה שונה מהרחבת מרפסת ?
וגם חשוב לי לדעת האם כפי ששאלתי, האם דרושה גם הסכמת דיירי 3 הבניינים האחרים (מהטעם שרשומים באותו נסח טאבו) ?
בכותרת אתה כאילו שואל על סיפוח השטח לבעלותך [אני למד זאת מהמילה "הפרטת" בה אתה חוזר ומשתמש].
לעומת זאת בתוכן השאלה הראשונה בשירשור שאלת על פתיחת דלת גישה ומעבר לשטח. לא קבלת בעלות עליו.
התשובה שקיבלת מעו"ד שחל עוסקת בשאלה שבתוכן דבריך והנושא שלה הוא "היתר בנייה". לצורך היתר בנייה כאשר לא מדובר על שינוי בעלות אלא על שינוי בחזית או בחלק חיצוני במבנה [כגון פתיחת דלת] אינך צריך אחוזים או רוב אלא שלבקשה שלך להיתר הבנייה לא יהיו התנגדויות מהותיות.
לפי השאלה [ותשובת העו"ד בהתאם] אינך מבקש בעלות על השטח. הוא יישאר משותף, אך אתה רוצה לעשות שינוי באחד הקירות החיצוניים של דירתך כדי שתוכל לעבור לשטח זה ולהשתמש בו.
אין לי בעייה רק לפתוח דלת לשטח המדובר ולהשתמש בו ולהחליט ברמת ההגדרה שהוא לא עובר לבעלותי אלא עדיין מוגדר משותף וחשבון הארנונה שלי לא יגדל, רק שבפועל , כפי שהסברתי, לאף דירה אין גישה לשטח זה מכיוון דירתם ובפועל רק אני אוכל להשתמש בו. השאלה, האם מהסיבה הזו, אין חובה לצרף אותו לשטח הפרטי ? מה ההבדל אם דייר הרחיב מרפסת על חשבון חלל פתוח (כאשר המרפסות מדורגות) ? גם כאן הוא הרחיב על חשבון שטח משותף ומשלם על זה ארנונה. לפי טענתך, הוא יכל לבצע את השינוי הפיזי (ההרחבה) ולהשאיר אותו משותף (גם ככה אף שכן לא יוכל להשתמש בו כמו במקרה שלי) ולא לשלם עליו ארנונה .
אשמח לתגובתך. תודה.