אני מתגורר בבנין משותף. בבנין מותקנת מעלית שבת (מיום הקמתו). משפחתי מעוניינת בהפעלת המעלית כמעלית שבת, אך רוב דיירי הבנין מתנגדים.
יצוין כי המעלית פועלת כמעלית שבת בערך מזמן כניסתנו לבנין – יוני 2000. ההפעלה – ע"י מפתח שליטה – נעשית על ידינו בכל יום שישי (וכיבוי במוצ"ש).
בקשה להיתר בניה הוגשה לפני 7.8.2001 (הבניין מאוכלס החל משנת 99´).
רציתי לדעת האם ניתן, בתנאים הנ"ל, לכפות את הפעלת מעלית השבת. בנוסף, על מי לשאת בעלויות ההפעלה.
בסעיף 4 לחוק הנ"ל נקבע:
"הוראות חוק זה יחולו על בנין מגורים או בנין ציבורי שבקשה להיתר בניה לגביו, לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965, הוגשה לאחר תחילתו של חוק זה."
כיוון שתחילת החוק היא 7.8.2001 – כל בניין שנבנה על פי היתר בניה שהבקשה לגביו הוגשה לפני התאריך הקובע הזה – החוק לא חל עליו.
לכן, שימוש חריג ברכוש המשותף מחייב הסכמת הדיירים, ולצורך כך צריך להציע להם פיצוי כספי נאות שיגרום להם להסכים.
גם על פי החוק המיוחד הזה כל ההוצאות הנובעות מהפעלת המעלית כמעלית שבת חלות רק על אלה שרוצים בהפעלתה כמעלית שבת. לכן יש להציע לדיירים שההוצאה המיוחדת כולה לא תחול על כלל הדיירים. בנוסף, לדעתי, היה רצוי שתעשו גם ג´סטה לדיירים בכך שתציעו לעשות משהו לבניין על חשבונכם, בתור תרומה של רצון טוב. זה יכול לעזור.
אם הדיירים ישתכנעו שהדבר לא יהיה לנטל כספי עליהם, יש סיכוי שהם אולי יסכימו.
…………………………………………………………………………………………………………………………….
בנוסף, כרגע המעלית עובדת, האם אין זה אומר שכדי להפסיק זאת דרושה הסכמה של כל הדיירים?
תודה
בשאלתך הראשונה אתה אומר:
"משפחתי מעוניינת בהפעלת המעלית כמעלית שבת, אך רוב דיירי הבנין מתנגדים"
וכמו כן:
"האם ניתן, בתנאים הנ"ל, לכפות את הפעלת מעלית השבת"
ואני לתומי הייתי בטוח שהמעלית לא פועלת ויש רצון מצידך להפעילה.
אם המצב העובדתי הוא שהמעלית פועלת ברציפות כמעלית שבת מאז איכלוסו של הבניין, ומישהו רוצה – להפסיק – את ההפעלה, הרי שלצורך כך חייבת להיות הסכמה של כל 100% של בעלי הדירות, ודי בכך שבעל דירה אחד מתנגד כדי שהמעלית תמשיך לפעול כמעלית שבת.
ואת הכלל הזה מאשר פסק הדין שצרפת.
………………………………………………………………………………………………………………………………
נראה לי שבעצם מה שאינו ברור הוא, מה נחשב "זמן איכלוסו של הבנין" – רוב הדיירים, מחצית הדיירים, זמן בחירת הוועד הראשון?
בנוסף, אשמח לדעת מה לגבי ענין התשלום.
מהפס"ד הבנתי שאם 59ז לא חל לגבי הבנין,
התשלום מתחלק בין כל הדיירים (כמו כל הוצאה אחרת ברכוש המשותף, אפילו שיש דיירים שאינם נהנים ממנה).
האם זה נכון?
נב
מצטער על הניסוח המטעה מקודם.
אם המעלית פעלה מרגע כניסתך לבניין ויש לה מנגנון להפעלה של מעלית שבת, החשוב הוא שהיא פעלה כמעלית שבת במשך מספר שנים ברציפות. המשמעות היא שכל הדיירים הסכימו לכך במשתמע (המונח המשפטי: "הסכמה מכללא")שהרי אם מישהו לא היה המסכים – המעלית לא היתה פועלת ברציפות מס´ שנים.
מתוך פסק הדין שהזכרת – כדי לבטל נוהג שנוצר בהסכמה, צריך לקבל הסכמת כל 100% של בעלי הדירות.
צריך גם לזכור שפסק דין של מפקח הוא לא "הלכה מחייבת" שחייבים תמיד ללכת בעיקבותה. אפשר להסתמך עליה כהחלטה שיפוטית שיש לכבד אותה, אבל יכול מפקח אחר להחליט בדיוק ההפך.
…………………………………………………………………………………………………………………………….
או שמא רק על אלו הדורשים את הפעלת השבת?
יכולים הדיירים לומר שבאשר לעבר, הם הסכימו – לפנים משורת הדין – להשתתף בכל עלויות המעלית, כולל מעלית השבת. והדבר נחשב לכן כ-"מתנה" על פי חוק המתנה.
אבל אם הם לא התחייבו – בכתב – שגם בעתיד הם ישתתפו במימון מעלית השבת, זכותם לומר שמהיום הזה ואילך אין הם מוכנים עוד להשתתף בהוצאה הכספית העתידית.
במצב כזה, תהיה לך אולי זכות הפעלה כמעלית שבת אבל לא הסכמת השתתפות בתשלום ההפעלה.
…………………………………………………………………………………………………………………………….
