החלפת מעלית בבית משותף.

בתחילה ברצוני להבהיר שאין בשאלתי זו משום קנטרנות או מתוך בצע כסף חלילה, אבל אני סקרנית לדעת מה אומר החוק.
המעלית בבניין שלנו ישנה מאוד בת למעלה מ 40 שנה, אנו מתחזקים אותה באופן שוטף ומגיע אחת לחצי שנה מהנדס ובודק אותה ומנחה אותנו מה יש לעשות ולתקן.
בבדיקה האחרונה הודיע המהנדס שימיה של המעלית ספורים והוא ממליץ לנו להחליפה, גם טכנאי שמגיע אלינו כל יום שני וחמישי המליץ לנו את אותה המלצה.
עלות המעלית החדשה 48,000 ש"ח, המתחלקים ל 16 דיירים.
העבודה תיערך בסביבות שבועיים שבהם לא תהיה מעלית.
כעת לשאלתי, אימי היא אישה נכה על כיסא גלגלים, אינה מסוגלת לרדת במדרגות (גרה בקומה שלישית) שיתוק המעלית יגרום לכך שתהיה בבית שבועיים מבלי לצאת דבר שאינו בא בחשבון עקב בריאותה ולכן נאלץ להשכיר לה ולמטפלת חדר באכסניה או מלונית לתקופה הזו, כמובן שזו הוצאה גבוהה מעבר לתשלום המעלית. האם וועד הבית מחוייב/מורשה להשתתף בהוצאה חריגה זו? או זו בעייתה של אימי בלבד, מה הדין במקרה זה? ושוב ברצוני להדגיש ששאלתי לא באה מתוך חמדנות חלילה אלא מתוך הרצון לדעת מה אומר החוק.
בתודה מראש

ויודעי דבר פשוט פיספסו אותה.
לתגובתכם אודה

ויודעי דבר פשוט פיספסו אותה.
לתגובתכם אודה

אני קוראת בפורום שנושא אחזקת מעלית בבניין משותף הוא נושא פופולרי וחשוב, אז אנא חשובה לי תשובה בנושא.

בתודה מראש

מהקופה המשותפת,מכיון שאין בינן לבין החזקתו התקינה של הרכוש המשותף דבר.

שלום רב
1. במידה ומתגורר דייר חרש -בבניין יש להתאים התנאים
–
2. במידה ומתגורר עיוור -בבניין יש להתאים התנאים
–
3. יש להסיר כל מכשול – ולהתאים הנגישות למוגבל.
–
4. תקופת החלפת המעלית בחדשה תגרום לשלילת
זכויות בסיסיות מדייר שזכאי – להן על פי החוק.
–
5. חוק המקרקעין קובע את חובותיו וזכויותיו של דייר בבית משותף – לפיכך, פני לברור הסוגיה מול "המפקחת על המקרקעין. יכול שהדייר זכאי לתבוע פיצויים עם לא יעמידו אפשרויות נגישות אחרות ואו הצעות לפשרה.
–
6. פני לברור הסוגיה מול הביטוח בריאות של הגב´.
חשוב להבין מה עמדת החב´ חלילה במקרה חירום/רפואי:
של צורך בפנוי אמבולנס, במקרה של פנוי שריפה, (ועוד.
–
7. פני לברור הזכויות גם בשירות הייעוץ לקשיש הפועל בכל סניפי המוסד לביטוח לאומי
–
8. פני למידע גם "בעמותת נגישות ישראל : 09-7458080
–
9. נראה שלפני החלפת המעלית יש לדאוג שיהיה ביטוח לבניין
אורחים, טכנאים, משפחות ילדים וקשישים עלולים להפגע.
ולהגיש תביעה לפיצויים דבר שיכול לתקוע את התקדמות החלפת המעלית ולגרום להוצאות כספיות ענק על חשבון בדיירים .
–
10.חשוב להבין וליזכור :
אין עוררין על כך שמעליות משפרות את איכות החיים של דיירי בנייני מגורים, ובמיוחד של הדיירים המתגוררים בקומות העליונות. אין עוררין גם על כך שקיומן של מעליות בבנייני מגורים מעלה באופן משמעותי את ערכן של הדירות, ובמיוחד של הדירות בקומות העליונות. אולם עצם קיומן של מעליות אינו מספיק. כדי להבטיח איכות חיים לדיירי הבניין בהווה ואת שוויין הכספי של הדירות בבניין בעתיד יש לדאוג גם לתחזוקתן השוטפת של המעליות, ובעת הצורך גם לביצוע שיפוץ מעליות.
————————–
בהצלחה.
בברכה.

אנושיות להקלה על חיי הנכה גם בבית המשותף.
הרי אי אפשר על כל פיפס לפנות ולבדוק אצל המפקחת, האמינו לי מניסיון אישי אופציית מפקחת אינה נעימה ואינה סימפטית לחלוטין.
אכן אפנה לגורמים כדי לבדוק את הנושא.

ושוב תודה.

ניהול, למה הכוונה?

שלום רב
א. כשם שהועד מוצא הפתרונות ופועל במקרה של זיפות בגג המשותף כך עליו לנהוג ולפעול גם במקרה של השבתת מעלית שבאה מתוך : החזקתו התקינה של הרכוש המשותף הקשור בדבר הקופה המשותפת.
–
ב. נראה שיש מקום להזמין ולערוך בדיקה הנדסית כדי לעמוד בתקנים ולאפשר גישה ותפעול נוחים.
–
ג. נראה שיש מקום לפנות לברור הסוגיה מבחינה משפטית. (באופן פרטי ואו יחד עם הועד.
–
ד. נסי ופני "לקליניקה המשפטית לעריכת דין קהילתית :
לשאלות בטלפון: 03-6000800 שלוחה 168 – אפשר להשאיר הודעה.
–
ה. נראה שיש מקום לפנות לברור הסוגיה מול הועדה המקומית לתכנון ובנייה "חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 הוא חוק המסדיר את פעולתם של מוסדות התכנון בישראל מהרמה הארצית עד לרמה המקומית, את ועדות הערר, תוכניות המתאר (ארצית, מחוזית, ומקומית), שימור אתרים, סלילת דרכים, סידורים לנגישות נכים, סדרי הרישוי וכיוצא בזה.
–
ו´.במקרה הצורך "פני לממונה נגישות ארצי בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. (בררי איזה גוף עורך ביקור בשטח להתרשמות / וקבלת המלצות וחוות דעת .
–
ז. על הועד למזער ככל שניתן בתקופת החלפת המעלית בחדשה כל תרחיש שעלול להגרם משלילת זכויות בסיסיות מדייר שזכאי – להן על פי החוק.
–
ח. ישנם בניינים בהם הותקן מדרגון בבית משותף.
מדרגון / מעלון משטח לעליה במדרגות
וזאת כדי לאזן בהחלטתה בין הפגיעה בנוחות יתר הדיירים
לבין מצוקתה של אותה הדיירת המוגבלת.
——————————–
בברכה, יישר כוח.

כאשר ניהול הוא מושג רחב שכולל הוצאות עקיפות לעצם התחזוקה.
בקשר לשאלה שלך, לא ראיתי פסק דין שמתייחס בדיוק למקרה שלך, אבל בסעיף 4(ב) לתקנון המצוי של הבתים המשותפים (שהוא חלק מחוק המקרקעין) נקבע:

"4. (א) …
(ב) פגעו העבודות האמורות בדירה, חייבים בעלי כל הדירות להשתתף בהוצאות החזרת המצב לקדמותו בשיעור שבו הם משתתפים בהוצאות החזקת הרכוש המשותף."

אומנם הסעיף מתייחס לכניסה לתוך דירה פרטית כדי לתחזק את הרכוש המשותף, אבל ממנו ניתן ללמוד שהמחוקק קבע עיקרון משפטי שתחזוקת הרכוש המשותף שפוגעת בבעל דירה פרטית וגורמת לו נזק – חובה על כלל בעלי הדירות לפצותו ולהחזיר את מצבו לקדמותו כדי שלא יפגע מעבודות התחזוקה.

רצוי שתתייעצי עם עורך דין בעניין כדי שיבדוק את הנושא לעומקו.

חד משמעית, יחד עם זאת מה שציטטת בעצם מתייחס לעבודות ברכוש המשותף שפגעו פיזית בדירה מסויימת וזה אך הגיוני שהוועד באמצעות הדיירים חייבים לממן את ההוצאה על מנת להביא את הדירה למצבה מלפני העבודות.
מכל מקום פקחת את עיניי כי יש לי על מה להתבסס בבקשתי מול הוועד.

ושוב תודה.

אז דוקא חוק המקרקעין אינו תומך ברצון השואלת.סעיף 59ג הדן באדם עם מוגבלות דוקא קובע כי כל עבודות ההתאמה ברכוש המשותף יחולו על בעל הדירה שבה מתגורר האדם בעל המוגבלות:
"59ג(ב) בעל דירה שהוא, שבן משפחתו המתגורר עמו, או שאדם השוכר ממנו את הדירה, הוא אדם עם מוגבלות, רשאי, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), לבצע התאמה ברכוש המשותף כמפורט בחלקים א´ עד ג´ לתוספת השניה (להלן – התאמה), ובלבד שנתקיימו כל אלה:
…
(4) ביצוע ההתאמה ייעשה על חשבון בעל הדירה;
…"

למרות שלעניות דעתי פרק ו´ לחוק המקרקעין כלל אינו נותן מענה לשאלה הנ"ל,ואין מקום להקיש מהאמור בו על הסיטואציה המדוברת,וגם הסעיף שציטטת מדבר מפורשות על פגיעה ב"דירה" ולא באדם המתגורר בדירה(כל הדירות נפגעות מהעובדה שאין מעלית למשך שבועיים),ועם כל הצער שבדבר,קצת קשה לדרוש מהשכנים לממן "אכסניה" או בית מלון לאחד הדיירים.

מובן שמי שרוצה לעשות התאמה ברכוש המשותף לצרכיו האישיים יעשה זאת על חשבונו. החלפת מעלית אינה נמנית עם התאמה אישית כלשהי, וגם לא נעשית למענו של אדם כלשהו שעליו בלבד לשאת בהוצאות.

אומנם סעיף 4(ב) עוסק בפגיעה ב-"דירה" ולא בבן אדם שגר בה, אבל כבר נקבע ע"י בית המשפט העליון שגם כאשר חוק המקרקעין אומר "פגיעה בדירה" – הכוונה גם לפגיעה בבעל הדירה. וכך אמר זאת בית המשפט העליון במילותיו הוא:

"אמנם הסעיף מדבר לכאורה רק בפגיעה בדירות, ברכוש המשותף או בחזית הבית. למרות זאת אני סבורה כי יש ליתן לסעיף פרשנות מרחיבה שתכלול גם פגיעה באנשים ולא רק ברכוש, וזאת לאור תכליתה והגיונה של ההוראה. מבחינה לשונית, במסגרת המונח "פגיעה בדירות" ניתן לכלול אף פגיעה בבעליהם של הדירות."
[רע"א 10273/08 שאול לוי נ´ אברהם רוזנר ואח´]

ולבסוף – אתה יוצר כפיפה אחת בין כלל בעלי הדירות לבין השואלת שמתייחסת לאדם ספציפי המרותק לכיסא גלגלים, ואם אינך רואה שוני ביניהם יקשה אפילו לי להבהיר לך אותו.

שכן כפי שאת רואה אין בחוק התייחסות ישירה למצב כזה,
אלא אם כן יימצא פסק דין שעוסק ישירות בתביעה כזאת, וגם אז התשובה לא בהכרח תהיה חד משמעיתשכן פסק דין אינו בהכרח הלכה מחייבת (תלוי איזו ערכאה נתנה אותו) ותמיד יש הבדלים בין מקרים שונים. אם החוק היה נותן תשובות חד משמעיות לכל סיטואציה אז מן הסתם בתי המשפט היו בהרבה פחות עסוקים.

והדעות הסותרות שראית כאן, לשתיהן הגיון משלהם ושתיהן מנסות להקיש מן החוק ולפרש לפיו.

אילו אני בועד הבית לא הייתי מעז לענות בחיוב לדרישה כזאת (גם אם הייתי חושב שהיא מוצדקת) , קבלת החלטה כזאת מחייבת אסיפת דיירים (שמאד לא סביר שתצביע בעד).
גם אם דינה צודקת , לדעתי זה יחייב תביעה.

הוא דבר שנתון לפרשנויות לכאן ולכאן.
יחד עם זאת נוכחתי לדעת שיש בסיס הגניוני לשאלתי.
נראה לי אישית שלא אבקש את "טובת" השכנים להשתתף בהוצאותיה של אימי, כן אפנה לגורמים המייעצים/נותנים עזרה למימוש זכויותיהם של נכים ייתכן שאשכיל יותר.

תודה רבה רבה לכל העונים לשאלתי ומאחלת לכולנו חג שמח שקט ושלו |F@|