באספת דיירים הוחלט לגבות סכום כסף מכל בעל דירה לצורך איטום מחדש של הגג ולצורך שיקום מערכת הביוב. אחד הדיירים, שמכר את דירתו ואמור לעזוב בסוף החודש, מסרב לשלם בטענה שהדייר החדש (הקונה) צריך לשלם את הסכום משום שהוא יהנה מכך.
מה אם כן החוק בעניין זה ומי אמור לשלם?
בתודה יאצק
אז מי יקבע איפה עובר הגבול? האם חודש לא משלם ושנה כן משלם?
התשובה היא שמי שהיה בעל דירה במועד קבלת ההחלטה חייב לשלם.
אבל מה יקרה אם ייגבו את התשלום רק לאחר שהוא ימסור את הדירה לקונה? זאת כבר בעיה…
במישור היחסים שבין הועד, כנציגות הדיירים שאמורה לאכוף וליישם את החלטות האסיפה, לבין בעל הדירה מה שקובע זה נוסח ההחלטה והכרונולוגיה שלה: הועד הוא "ראש קטן" – היה ובמועד ההחלטה נקבע מועד לתשלום או מועדים שונים, דורש הועד מבעל הדירה הנוכחי את התשלום. כפי שועד אינו מסתבך ביחסי בעל דירה עם השוכר שלו (ולמרות שהשוכר הוא המשלם בפועל את מיסי הועד הרי שבכל בעיה פונה הועד ישירות לבעלים ולא לשוכר) אותו דבר כאן: הועד אינו צריך להיכנס למו"מ שבין המוכר לקונה. הועד אפילו לא צריך לעקוב אחר אקט המכירה, מועדיו, מתי חתמו ואם חתמו.
מול הועד בעת הגביה, כולל של שיקים מעותדים יש רק בעלים אחד.
כעת בעל הדירה וזו נקודת המבט השניה צריך לידע את הקונה בדבר החוב המעותד ועליהם לסגור נקודה זו ביניהם כפי שהם סוגרים כל עניין מסחרי אחר החל ממחיר הדירה וכלה בתנאי התשלום. זה ביניהם. המוכר יכול לומר שהעקרון המקובל הוא שכל מה שמחייב אותו הוא כל תשלום או חוב עד למועד מסירת המפתח לקונה. מאותו רגע ואילך החבות תעבור לקונה, הבעלים החדש. במקרה זה ידרוש המוכר מהקונה להחליף את השיקים שהפקיד בועד ומועדם טרם הגיע בשיקים של הקונה.
