הוצאה להתקנת רשת אינה מפורשת בחוק המקרקעין, ולכן אין לחייב בה מי שאינו מסכים.
רשת כזו פוגעת בחזות הבניין ובשווי הדירות, ואין להתקינה אלא בהסכמת כלל בעלי הדירות.
החריג לכך הוא כאשר הרשת מיועדת רק לשמירת הרכוש המשותף, שאז יש להחלטת האסיפה תוקף מחייב.
הדבר גורם לבעיית פשפשים ומזיקים אחרים לדיירים.
בנוסף הצטברות הלשלשת גורמת לנזק באיטום גג קומת הכניסה!
החומרים שמופרשים מהלשלשת מעודדים צמיחת עשביה ששורשיה פוגעים בבטון וכמו כן החומרים הכימיים מההפרשות עצמן פוגעים באיטום.
מה קורה במצב כזה? האם גם במקרה שכזה אין לחייב את הדיירים בתליית רשתות???
– עלות התקנה גבוהה יותר.
– נדרש ניקיון אחת לתקופה (נדרשת תחזוקה).
– במידה ולא יהיה ניקיון (מה שסביר שיקרה) תצטבר שוב שכבת לשלשת ושוב יהיה מצע לגידול עישבייה ששורשיה יפגעו בריצוף והבטון שתחתיו.
– לא תפתר הבעיה התברואתית של קרציות, פשפשים ומני מזיקים-המטרה היא להרחיק את היונים מהבניין וממקומות הקינון שלהן בו.
רשתות יתנו מענה קבוע יותר ובריא יותר:
– יונים לא יכנסו לאזורים בהם הן נמצאות היום וכך נפתור את בעיית הלשלשת.
– רשת לא דורשת תחזוקה כלל וההוצאה היא חד פעמית.
– לא נאלץ להתמודד עם שכנות שהולכות לבי"ח בגלל רגישות מעקיצות של פשפשי עופות שונים ומשונים! וכך נפתור את הבעיית התברואה. איכות החיים של הדיירים תחזור למה שהייתה.
לכן השאלה האם במקרה הזה עדיין לא ניתן לחייב את הדיירים?
ולידעתך כבר הייתה אסיפה שבה הרב הכולל (100% מהנוכחים) הצביעה לטובת התקנת הרשתות-וכך נרשם גם בפרוטוקול!
אשמח לקבל את תשובתך
תודה מראש.
תקרא את פסק הדין בקישור המצורף, ותראה אם אתה יכול להתמודד עם מה שכתוב שם. בהצלחה.
באותו פסק דין מדובר על פגיעה בשטח פרטי של דייר ואילו אני מדבר על פגיעה בגג הכניסה לבניין.
בפסק הדין לא התקיימה אסיפת דיירים ואילו במקרה שלי מדובר בהחלטת רוב של דיירים שדרשו התקנת רשתות נגד יונים.
ובכלל פסק דין זה נראה כעימות כוחני של דייר בעל אינטרס אישי שרוצה לכפות את בעיותיו האישיות על כלל הדיירים וועד הבית-ושוב זה לא המקרה כאן.
במקרה שלי המצב בדיוק הפוך
לכן אשמח לקבל תשובה ספציפית יותר
תודה מראש.