החלטה אסיפת דיירים

באסופת דיירים( 50% השתתפו) על התקנת גדרות סביב הבניין שערים נוספים כולל בחזית הבניין וכן מצלמות סביב הבניין במעליות ובחניון התחתון האם חובה להביא את אישור כלל הדיירים או החלטת רוב מכלל משתתפי האסיפה מספיקים?

אם זימון האסיפה היה בהתאם לכללים , דהיינו פירסום על לוח המודעות די זמן מראש ואם הפירסום כלל רשימת נושאים לסדר היום עם הנושאים הרלוונטיים ואם אכן היו 50% מבעלי הדירות (לא שוכרים, ולא 49%) אז החלטת הרוב ממשתתפי האסיפה מספיקה.

הסתייגות בנושא מצלמות – להתקנת מצלמות צריך הסכמה של כלל בעלי הדירות.

ראה תשובת עו´´ד שחל מתאריך 1/12/2013 שעה 16:04 :
"הרוב הנדרש להתקנת מצלמות הינו רוב מוחלט, כלומר כלל בעלי הדירות וזאת ללא קשר לנוכחות באסיפה"

בברכה,
מ.כ.

האם אותם הדברים שצריכים רוב מוחלט כמו המצלמות אמורים גם לגבי התקנת שערים נוספים? תודה!!

גם עו"ד שחל הבהיר זאת בתגובתו לנושא –

"זה לא נכון ששימוש ברכוש משותף מצריך בהכרח אסיפת דיירים. התשובה מטעה ואינה נכונה. לא בכל נושא צריך אישור מאסיפת הדיירים…
כאשר יש פגיעות ברכב רשאי בעל הרכב להתקין מצלמה כדי להגן על ריכבו ממקרים דומים וזה עשוי להיות שימוש רגיל וסביר. יש מקרים בהם מיקום המצלמה יהווה הטרדה או פגיעה בפרטיות כגון בחדר מדרגות וכאשר זה נעשה ללא סיבה ממשית זה אינו סביר…"

על פי פסיקת המפקחים, הכלל הוא שכל בעל דירה רשאי להתקין מצלמה ברכוש המשותף (כולל חדר המדרגות) ללא קבלת אישור כלשהו. שהרי הדבר הינו שימוש רגיל וסביר ברכוש המשותף.
היוצא מן הכלל הוא – כאשר המצלמה מותקנת במטרה לפגוע בפרטיות של שכן ואז הדבר אסור, למשל, מצלמה המכוונת אל דלת דירת השכן, או כאשר היא מכוונת אל גינה פרטית המוצמדת לדירת השכן.
יוצא מן הכלל הזה הוא התקנת מצלמה במעלית.

כמו דברים רבים, יש במהלך השנים שינויים בהתייחסות מפקחים ובתי משפט לנושאים שונים. יש דינמיקה, יש "זליגה", ממש כמו בחיים.
מה שהיה לפני עשר שנים חריג ולא מקובל, הוא לעיתים כיום מקובל ולא חריג.
למשל נושא כמו שכר לחברי ועד – אם לפני עשור היו כמעט "מתעלפים" כשהסוגיה היתה עולה, הרי שכיום במציאות בה יש פחות מתנדבים ומשימת החברות בוועד היא קשה יותר, גם היחס כלפי תמורה לחברי ועד השתנה.
כנ"ל לגבי סוגי תוספות למיניהן לרכוש משותף, שיפוצים נרחבים שהם בעצם שדרוגים וכו´.
לשון החוק כמעט תמיד לא משתנה בקצב שבו משתנים פיסקי דין, בעיקר כאלה שמכניסים בתוך "מקובל ורגיל" תכנים חדשים.
תהליך דומה מתרחש בנושא המצלמות.
יש לזכור כי בעבר זו היתה גם הוצאה כבדה יותר. כיום מבחינה כספית גרידא ההוצאה על התקנת מצלמות קטנה יותר מבעבר.
נדמה לי שעוד דבר שהשתנה זה רמת הבטחון האישי בבתים משותפים, הן לגוף והן לרכוש. מצלמות מקנות יותר בטחון או לפחות נתפסות ככאלה ויש אומרים שעצם ההתקנה כבר מרתיעה.
יחד עם זאת בנושא המצלמות לא הכל הוא סביב העלות של ההוצאה.
התקנת מצלמות היא אכן תופעה שכיחה ומקובלת יותר ועדיין יש בה רכיב של פגיעה בצנעת הפרט.
למשל אין לדבר על מתקן שגם מצלם וגם מקליט. ההקלטה היא חדירה לא מוצדקת לפרטיות.
מיקום המצלמות חייב להיות באופן מוקפד אשר ממזער עד כמה שאפשר את הפגיעה בפרטיות.
עוד סוגיה היא מי רשאי לעשות שימוש בהקלטות מהמצלמות, כמה זמן יש לשמור הקלטה וכו´. כדאי לחשוב על כך ולהכין נוהל מסודר בענין.
כמובן שאין לדבר על מצלמות נסתרות ויש לידע בקיומן למשל באמצעות שילוט (בבית זה מותקנות מצלמות אבטחה וכד´).

מותר לפי כתיבתך, להתקין מצלמה ברכוש המשותף… – אבל!: בעצם, מה שהכי חשוב הינו: זווית צילום המצלמה!.
שכן, אם יש בבניינינו קומה משותפת + חדר מדרגות – מותר לצלם את כל שטח הקומה המשותף – אבל לא את דלת השכן!…

חייבת להגיד שזה היה די הגיוני מבחינתי להפנות לאנשי המקצוע האלה, לשמחתי לא יצא לי לעבוד איתם אז אולי ניצלתי… 🙂 בכל מקרה, נכבד את כל אנשי המקצוע באשר הם כל עוד הם לא חאפרים כמובן, לא ככה?