האם במונח הנ"ל נכלל גם איטום קירות תחתונים של בית משותף (כעבודת המשך לשיפוץ כולל שבוצע קודם לכן)? הבנין נגמר בבניתו בשנות השלושים המאוחרות ותוך כדי ביצוע עבודת האיטום היה ברור שלא בוצע איטום אז כמקובל היום. אבל, בעת שנבנה הבנין הבטון עצמו היה חדש וכן כל שאר אלמנטי הבניה ומן הסתם לא היה חלחול מים דרך הקירות התחתונים כמו היום. האם איטום קירות הבטון התחתונים עונה להגדרה החזרת המצב לקדמותו?
שאלה נוספת – בבנין קיים מרתף שיש בו רטיבות. שכנים ותיקים ספרו שהינו גלגול של מקלט שנבנה בזמנו כהגנה מפני הפצצות אויריות של האיטלקים והצרפתים כצו השעה עפ"י הוראה שניתנה לכל התושבים בשנות הארבעים. איננו מתמצאים בפרטי ההיסטוריה האם היה זה כרוז בריטי או תקנות הג"א של אותם ימים ואם כן היכן נוכל למצוא את הפרטים? בכל מקרה הבניה לדבריהם היתה לפי הוראות כלליות ולא לפי היתרי בניה. מכיון שמרתף / מקלט זה לא הופיע בהיתר הבניה ובנית הבנין נגמרה בשנות השלושים המאוחרות, לפני בנייתו, האם ניתן לומר שעבודת האיטום שביצע הועד סביב הבנין תחת הכותרת החזרת המצב לקדמותו איננה מחייבת את הועד לטפל פרטנית במרתף / מקלט / זה שלימים בעת רישום הבית כבית משותף נרשם חלק ממנו כדירה?
תודה על כל הארה, כולל פרטים היסטוריים רלוונטים.
שאלה נוספת – בבנין קיים מרתף שיש בו רטיבות. שכנים ותיקים ספרו שהינו גלגול של מקלט שנבנה בזמנו כהגנה מפני הפצצות אויריות של האיטלקים והצרפתים כצו השעה עפ"י הוראה שניתנה לכל התושבים בשנות הארבעים. איננו מתמצאים בפרטי ההיסטוריה האם היה זה כרוז בריטי או תקנות הג"א של אותם ימים ואם כן היכן נוכל למצוא את הפרטים? בכל מקרה הבניה לדבריהם היתה לפי הוראות כלליות ולא לפי היתרי בניה. מכיון שמרתף / מקלט זה לא הופיע בהיתר הבניה ובנית הבנין נגמרה בשנות השלושים המאוחרות, לפני בנייתו, האם ניתן לומר שעבודת האיטום שביצע הועד סביב הבנין תחת הכותרת החזרת המצב לקדמותו איננה מחייבת את הועד לטפל פרטנית במרתף / מקלט / זה שלימים בעת רישום הבית כבית משותף נרשם חלק ממנו כדירה?
תודה על כל הארה, כולל פרטים היסטוריים רלוונטים.
26-08-2014 13:44:00
נחמיה פלוטקין
לדעתי זה לא משנה
חודרים מים משמע, יש ליקוי בקיר חיצוני וצריך לטפל בזה.
היתר הבנייה אינו עניין לכאן. בפרט שהמקלט רשום בתיק הבניין.
26-08-2014 21:09:00
רות בר-אדון
תיקון בהתיחסות התגובה לרישום, האם עדיין לא משנה?
ראשית, תודה רבה על התגובה.
התיחסות לגבי אזכור הרישום, אין בתיק הבנין בעירייה שום רישום / היתר בניה למקלט, או למרתף או לדירת מרתף. ברישום הקיים בטאבו יש רישום של חלק מהשטח כדירת מרתף פרטית למרות שנתוניה שונים מאד מיתר הדירות (יותר נמוכה משמעותית, אין יציקת בטון מתחת למרצפות ועוד) .
מדוע על הועד לבצע עבודות איטום משביחות לחלל שנבנה מראש כמרתף או כמקלט ולא כדירה, שהן מעבר להחזרת המצב לקדמותו, כי מאן דהו רשם את המקום כדירה אך לא אטם אותה מראש כהלכה, לצורך הפיכתה בפועל לדירה ראויה למגורים?
האם עדיין חייב הועד להשתתף בהוצאות של השבחת איטום שמעולם לא היה בחלל זה, ע"י:
1) יציקת רצפת בטון, יציקה שמראש לא היתה בתוך החלל הזה. מובן שמים מחלחלים מהקרקע בהעדר רצפה יצוקה. 2) טיפול בקיר הבעייתי – במקרה של הבנין שלנו, בין קיר הבנין לקיר המרתף יש מילוי אדמה. גם אם קיר הבנין אטום לגמרי, מים שמחלחלים מתחתיו יגרמו לרטיבות בקיר המרתף. 3) הנחת צנרת ניקוז מתחת לרצפה יצוקה, שמעולם לא היתה שם.
ראוי לדעתנו שבמסגרת הדאגה לכל הבנין הועד יבצע סינרי בטון שיפחיתו את כמות המים שמגיעה לקיר המרתף ולמשטח המרצפות, וגם למקומות אחרים בבנין, אך מדוע חייב הועד לתקן ליקויי בניה מולדים ולבצע איטום שלא נעשה כמתבקש מראש בחלל זה? ואולי לכן לא ניתן לו היתר? הלא כן?
התיחסות לגבי אזכור הרישום, אין בתיק הבנין בעירייה שום רישום / היתר בניה למקלט, או למרתף או לדירת מרתף. ברישום הקיים בטאבו יש רישום של חלק מהשטח כדירת מרתף פרטית למרות שנתוניה שונים מאד מיתר הדירות (יותר נמוכה משמעותית, אין יציקת בטון מתחת למרצפות ועוד) .
מדוע על הועד לבצע עבודות איטום משביחות לחלל שנבנה מראש כמרתף או כמקלט ולא כדירה, שהן מעבר להחזרת המצב לקדמותו, כי מאן דהו רשם את המקום כדירה אך לא אטם אותה מראש כהלכה, לצורך הפיכתה בפועל לדירה ראויה למגורים?
האם עדיין חייב הועד להשתתף בהוצאות של השבחת איטום שמעולם לא היה בחלל זה, ע"י:
1) יציקת רצפת בטון, יציקה שמראש לא היתה בתוך החלל הזה. מובן שמים מחלחלים מהקרקע בהעדר רצפה יצוקה. 2) טיפול בקיר הבעייתי – במקרה של הבנין שלנו, בין קיר הבנין לקיר המרתף יש מילוי אדמה. גם אם קיר הבנין אטום לגמרי, מים שמחלחלים מתחתיו יגרמו לרטיבות בקיר המרתף. 3) הנחת צנרת ניקוז מתחת לרצפה יצוקה, שמעולם לא היתה שם.
ראוי לדעתנו שבמסגרת הדאגה לכל הבנין הועד יבצע סינרי בטון שיפחיתו את כמות המים שמגיעה לקיר המרתף ולמשטח המרצפות, וגם למקומות אחרים בבנין, אך מדוע חייב הועד לתקן ליקויי בניה מולדים ולבצע איטום שלא נעשה כמתבקש מראש בחלל זה? ואולי לכן לא ניתן לו היתר? הלא כן?
27-08-2014 13:02:00
זמי זילברמן
רכוש משותף
צריך לבדוק את תשריט וצו הבית המשותף ולזהות מהו הרכוש המשותף בהתייחס לקירות המרתף.
השאלה היא מה לגבי רצפת המרתף, ברור שרצפת בטון אינה משותפת אולם פתרון בעיות חדירת מים שמקורם באדמה שמסביב למרתף או מתחתיו מחייב בדיקה משפטית.
לא הייתי סומך ידי על הפורום, עם כל הכבוד, בלי לבדוק לעומק את הבעייה המורכבת הזו.
השאלה היא מה לגבי רצפת המרתף, ברור שרצפת בטון אינה משותפת אולם פתרון בעיות חדירת מים שמקורם באדמה שמסביב למרתף או מתחתיו מחייב בדיקה משפטית.
לא הייתי סומך ידי על הפורום, עם כל הכבוד, בלי לבדוק לעומק את הבעייה המורכבת הזו.
27-08-2014 15:28:00
רון שטיין
מסכים עם זמי, הבעיה מורכבת
לדעתי השואל צודק, ובמקרה כזה של הסבת מרתף לדירת מגורים על מי שהיסב היה לעשות את ההשבחה (האיטום) הראשוני ברכוש המשותף וזה נכון אפילו אם היה בהיתר וכחוק (מה שלא בטוח).
באופו דומה מי שבונה בהיתר הרחבה לדירתו, הגג החדש שהוא יוצר הוא רכוש משותף ולכן אחזקתו תהיה על ועד הבית, אבל מלכתחילה עליו לבנות אותו לפי התקנים ועם איטומים נאותים.
באופו דומה מי שבונה בהיתר הרחבה לדירתו, הגג החדש שהוא יוצר הוא רכוש משותף ולכן אחזקתו תהיה על ועד הבית, אבל מלכתחילה עליו לבנות אותו לפי התקנים ועם איטומים נאותים.
אבל המקרה הזה יותר מסובך ואם זה יגיע להכרעת שופט קשה להעריך מה הוא יפסוק.
27-08-2014 16:55:00
רות בר-אדון
תודה רבה לשני העונים
28-08-2014 13:03:00
נחמיה פלוטקין
שים לב; זה נרשם כחלק מהבית המשותף
בעת רישום כל(!) הבניין כטאבו.
לא תוספת מאוחרת.
לכן, לדעתי העובדה שלא היה היתר בנייה [לפני 60 שנים] אינה משנה.
לא תוספת מאוחרת.
לכן, לדעתי העובדה שלא היה היתר בנייה [לפני 60 שנים] אינה משנה.
הסבת המבנה ממקלט לדירה אינה משנה את העובדה שזה חלק מהבית המשותף מעת הירשמו ככזה ואם כן המעטפת החיצונית משותפת.
אבל אני נוטה להסכים לדעתכם שזה מקרה מסובך שצריך לבדוק אותו יותר לעומק וקשה לדעת כיצד יפסק.
