נחל את הדיון בהצגת השאלה: האם מותר לאזרח לעיין במסמכים ובתוכניות המצויים בידי הרשות המקומית או בידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה? כמובן שלבעל הקרקע או הבניין שבהם מדובר, רשאי לעיין במסמכים ובתוכניות, וגם הלכה למעשה הרשויות הציבוריות לא מונעות זאת ממנו, אך השאלה עולה כאשר שכן סבור כי בונים מולו בניין הגורע מזכויותיו, או אז, יש והרשות הציבורית לא מאפשרת עיון במסמכים הרלוונטיים בטענה כי חל לגביהם חיסיון. בהקשר זה, להלן ציטוט מע"א 4071/98 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים נ' דנקנר השקעות בע"מ ופריצקר ושות' [פדאור (לא פורסם) 00 (4) 770]:
"ואולם, גם באין הוראה חוקית אחרת, נקבעה בהלכה הפסוקה זכות העיון של האזרח במסמכי המנהל, בהתמלא תנאים מסוימים. ברגיל עומדת לו הזכות לעיין במסמכי הרשות, כאשר יש לו עניין לגיטימי בנושא, בבחינת היותו "נוגע בדבר". בבג"ץ 337/66 פיטל נ' ועדת השומה שליד עירית חולון (פ"ד כא(1) 69), נפסק, כי זכות העיון מעוגנת בשכל הישר ובהגינות האלמנטרית ביחסי הציבור השוררים בין השלטון לבין האזרח (עמ' 72 מול ד'-ה'). העניין הלגיטימי שהיה שם לעותר, התמקד בזכותו לערור על החלטה מנהלית (לנושא זה ראו בהרחבה, בספרו של פרופ' י' זמיר הסמכות המנהלית כרך ב' (תשנ"ו), 876 ואילך; וכן בספרו של ר' הר-זהב המשפט המינהלי הישראלי (תשנ"ז) 408-413)".
כלומר, על פי פסק דין של בג"ץ הנזכר לעיל, ככל שהאזרח נוגע לעניין, יש לו רשות וקיימת לגביו הזכות לעיין במסמכים המוחזקים על ידי הרשות הציבורית. כפי שידוע לרבים, למרות פסיקה זו הרשויות המקומיות והוועדות המקומיות והמחוזיות לתכנון ולבנייה לא יתנו בקלות יתירה לאזרח לעיין בתיקי בנייה אף כשיש לו עניין ברור בהם, וזאת מכמה טעמים אפשריים: א. יצירת תלות של האזרח המבקש בקשה – באותו פקיד האמור להכריע האם להיעתר לבקשה אם לאו. תלות זו בה דובר רבות, מהווה אחד מעמודי התווך של הבירוקרטיה. ב. הימנעות הפקיד מעימותים אפשריים עם בעלי המגרש/הבניין בהם מדובר. ג. הרי אותו אזרח המבקש לבדוק מסמכים ולצלמם כך שיהיו ברשותו, בא מן הסתם גם כדי להלין על תקינות הנהלים והמעשית של הרשות הציבורית, ולכן הנטייה הראשונה של המנגנון היא לדחותו. בנוסף לפסיקה, בא לטובת האזרח המבקש מידע במקרים מסוימים גם החוק – מדובר ב"חוק זכויות נפגעי עבירה תשס"א – 2001", שעניינו רב בנושאי תכנון ובנייה בשל היותן של עבירות על חוקי התכנון והבנייה בגדר עבירות פליליות.
להלן ציטוט מהחוק:
8. זכות לקבלת מידע על ההליך הפלילי
(א) נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על זכויותיו כנפגע עבירה ועל הדרך שבה מתנהל הליך פלילי, כפי שיקבעו השרים.
(ב) נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה, מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של האחראי על החקירה או התביעה, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם; השרים יקבעו את דרכי קבלת המידע ותוכנו.
(ג) נוסף על הוראות סעיף קטן
(ב) – (1) נפגע עבירה שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים בתוספת השניה יידעו אותו על שלבים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, כמפורט באותה תוספת;
(2) נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים בתוספת השלישית יידעו אותו על פרטים נוספים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, לרבות לענין זכותו לפי סעיפים 16 ו-17 כמפורט באותה תוספת.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהחובה לידע מתלונן לפי הוראות חוק סדר הדין הפלילי" חוק זה עומד לימינו של כל מי שנפגע מפעולות תכנון או בנייה בסמוך לביתו/למגרשו, והדוגמאות לכך הן רבות. בת"פ 2179/99 חווה שפס נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מבוא העמקים, עלה הצורך לבקש מבית המשפט כי יאפשר לנפגעת העבירה לצלם מסמכים מתיק בניה של שכן שבנה תוך פלישה לשטח ציבורי [שביל להולכי רגל] – עבירה על חוקי התכנון והבנייה. את הנפגעת ייצגה עו"ד סמדר בן דור אשר הגישה בקשה לבית המשפט כי יורה לוועדה המקומית לאפשר לגב' חוה שפס לצלם מסמכים רלוונטיים. הבקשה נסמכה על החוק המצוטט לעיל – ואושרה על ידי בית המשפט כמבוקש.
