וכך קבעה המפקחת מירה אריאלי בעמוד 2 של פסק הדין:
"יודגש כי בהתאם להוראות סעיף 69 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969, לנציגות סמכות להגיש תביעה נגד בעל דירה זה או אחר ואין היא נדרשת לקבל את הסכמת בעלי הדירות להגשת התביעה."
למה בעלי דירות שיודעים זאת לא צריכים להיות מיודעים
מראש על ההליך המשפטי הצפוי?
אולי יש להם דרך למנוע הליך משפטי מיותר?
יתרה מכך, אם זה הליך משפטי בליווי עו"ד, עלותו אלפים
רבים של שקלים.
האם צריך לקיים אסיפת דיירים על תיבות דואר חדשות ב-4000 ש"ח ועל עו"ד ש-10,000 ש"ח לא צריך?
ללא
יש כאן צורך לפרשאת החוק.
הפרשנות הדרושה היא אלו החלטות צריך להביא לאישור
האסיפה ואלו לא.
עד היום, העניין לא עלה לדיון ענייני בערכאות גבוהות
וכל אחרת הינה מקומית לסכסוך נתון.
"כבדים" ו/או מורכבים שבהם ההערה של דינה והציטוט שלה
מפס"ד המפקחת מירה אריאלי לא במקומם.
עד שהעניין לא יגיע לעליון, לעולם לא נדע איפה קו הגבול
בין הוצאה הגיונית של הוועד שאינה דורשת
אישור האסיפה לבין הוצאה שמחייבת אישור האסיפה.
אל תשכח שכל הליך משפטי מערער את יחסי השכנות
ויוצר יריבויות מיותרות לפעמים.
וועד דפוק ומחורבן יכול להרוס שנים של שכנות טובה
בגלל אינטריגות אישיות וחריגה מסמכות של האדם הסביר.
האדם הסביר הינו בית המשפט! (כב´ הנשיא אהרון ברק)
ובגלל שיש מספר ערכאות, יתכנו בהחלט מספר
שונה של מודלים של "האדם הסביר".