(ב) הגשת הערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה אלא אם ציווה על כך המפקח או בית-המשפט שלפניו הוגש הערעור.
(ג) בערעור על החלטת המפקח לפי סעיף 72(ב) ידון בית-המשפט המחוזי בשלושה שופטים.
(ד) פסק-הדין של בית-המשפט בערעור לפי סעיף-קטן (א) ניתן לערעור ברשות כאמור בסעיף 19(ב) לחוק בית-המשפט תשי"ז-1957.
ואכן ערעור כזה מומלץ להגיש באמצעות עו"ד. זו אינה חובה אלא המלצה בלבד.
האם סעיף 19(ב) לחוק בתי המשפט מציב תנאים להגשת הערעור ?
אחדד את השאלה, האם ניתן להגיש ערעור, נניח כי "השופט לא אוהב אותי כי הרגזתי אותו" ? או שצריכות להיות סיבות ענייניות (למרות שאני חושב שהסיבה שתארתי עניינית למדי) כמו גילוי ראיות חדשות או משהו כזה.
נזכור את פרשת "תינוק המריבה", שבה העליון הפך על פיהן פסיקות של שתי ערכאות מכובדות למדי, השלום והמחוזי.
בתודה ובכבוד רב
שלמה
מכל מקום החוק או התקנות אינן מגבילות את הנושאים או ההנמקות שניתן להגיש בעטיין ערעור. בדיוק כפי שניתן להגיש תביעת סרק ניתן גם להגיש ערעור סרק. לשון אחר: בהגשת תביעת סרק אין פגם פרוצדורלי – לכן ניסוח השאלה אם אפשר להגיש ערעור בטענה כזו או אחרת – בוודאי שזה אפשרי והנייר סובל הכל.
הפסיקה קבעה הלכות רבות בעניין הראוי והמתאים להתערבות ערכאת ערעור.
ערעור אינו הליך זהה להליך הראשון ואין כאן כפל, בבחינת ניסינו פעם אחת ונכשלנו, הבה ננסה בשנית.
ערעור הוא הליך שונה מהותית מהליך המקור.
אם לתמצת – ואולי ארחיב בנושא במסגרת מאמר (העלית לי רעיון) – ערעור אמור לבחון שגיאות משפטיות ופחות לשקול את מהימנות ומשקל הראיות. כאשר שופט קמא (כלומר שופט הערכאה הראשונה) קובע כי הוא מאמין לעד מסויים, מאוד נדיר שערעור יתערב בכך.
כעת לגבי השופט – השאלה אינה אם הוא אהב אותך או לא. הניסוח הוא ענייני: השופט לטענתך טעה בכך ובכך.
ואכן לא פעם הופכת ערכאת הערעור את ההחלטת בית המשפט קמא.
ברשותך, עוד שאלה קטנה:
האם ניתן לערער על גובה פיצויי נזיקין שקבע שופט ?
לפעמים אני קורא בפסקי דין גובה פיצויי נזיקין מגוחכים, וממש לא הגיוניים.
כמו כן, מה הכוונה "קמא" ? האם זה שם של שופט (נדמה לי שהיה שופט בשם כזה) או שזה כינוי או מושג משפטי?
בתודה ובכבוד רב
שלמה
המונח הוא ארמי – קמא = ראשון.
לעיתים השופט הראשון הוא שופט שלום, כאשר התביעה או ההליך נכנסים בגדר סמכותו של בימ"ש השלום. אז בד"כ יש ערעור בזכות לביהמ"ש המחוזי תוך 45 יום. לאחר מכן יש רק ערעור ברשות (כלומר צריך לבקש ולקבל רשות) לביהמ"ש העליון – ערעור בזכות יש רק פעם אחת.
לעיתים השופט הראשון הוא שופט בימ"ש מחוזי – כאשר מדובר בתביעה נכבדה – ואז זכות הערעור היא לבית המשפט העליון.
כמובן שניתן לערער על גובה פיצוי הנזיקין. ערעור כזה הוא שכיח והטענה היא שבימ"ש קמא טעה משום שלמשל לא לקח בחשבון טענה כזו או אחרת של התובע או שגה בהפעלת סעיף כלשהו וכד´.
האם ערעור על פסק דין בתביעה קטנה הוא "זכות" או טעון בקשת "רשות"?
תודה
פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי; בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשופט אחד.
חריגים מעניינים נוספים: בבית משפט לתביעות קטנות אין יצוג ע"י עו"ד, תביעה אינה יכול להיות מוגשת ע"י חברה בע"מ ועוד.
מניסיוני שלי, אילו ידע המחוקק איזה עיוותים יש בביה"ד לתביעות קטנות, הוא לא היה מעז אפילו לחשוב על חקיקה טיפשית כזאת, שרואה בבי"ד זה הליך סופי, שאינה מאפשרת ייצוג ע"י עו"ד ושדורשת לבקש רשות לערער על החלטה של שופט/ת שפועל בניגוד לכל החוקים הקיימים.
במקרה שלי הצלחתי לקבל רשות ערעור, ואני מקווה גם לזכות בו. אבל מה יעשו אנשים רבים וטובים אחרים שמסיבות שונות אינם זוכים בכך?
עו"ד שחל, אני מרשה לך להעביר בשמי את דעתי זו על המחוקקים היקרים שלנו, שכרגע הם מאוד "מסכנים", כי הם לא יודעים מה בדיוק הם יעשו עם תוספת של עוד 2,000-3,000 ש"ח לשכרם. ואתה גם יכול לומר להם בשמי שיתקנו את החוק המפלה הזה במהירות ובזריזות, כי אזרחים רבים במדינה הזאת אינם זוכים לשוויון בפני החוק.
תודה,
ורונה
