1. האם מותר לדיירים להתלות את מתן מספר חשבון הבנק של הבניין באי תשלום תיקונים, שאין להם סימוכין בחשבוניות ובקבלות?
2. האם מותר לדיירים "להכריח" דייר לשלם עבור עבודות שאין להן סימוכין בחשבוניות ובקבלות?
תודה וחג שמח
אם הבית מתנהל בצורה כזאת, רצוי לבחור ועד חדש בהקדם, ולפנות אל המפקח על המקרקעין בתלונה.
על פי התקנון המצוי זכותו של כל בעל דירה לעיין במסמכי ועד-הבית בכל עת סבירה, לרבות דפי הבנק של חשבון ועד הבית, וממילא, ניתן דרכם לקבל את מס´ חשבון הבנק הנ"ל.
אין שום הבדל בין התליה בעבודות שיש לגביהן קבלות, לבין התליה בעבודות שאין לגביהן קבלות. עניין קיומן או אי-קיומן של קבלות אינו רלוונטי לגבי פסלות ההתליה.
2. דיירים אינם "מכריחים". אם נעשו עבודות כדין (לרבות אישור אסיפת הדיירים – אם זה נחוץ), כל בעלי הדירות חייבים להשתתף בתשלום. השאלה אם אכן נעשו הוצאות כספיות צריכה להיבחן לפי הנוהג שקיים בבניין. יש בתים שנוהגים לגבות מראש עבור הוצאות עתידיות, ולכן, אין רישומים לפני הגביה. בבתים אחרים השיטה היא לבצע את התשלום מכספי ועד הבית הזמינים, ולאחר מכן לגבות אותו בחזרה מהדיירים.
מקום בו נהוג קודם לבצע את ההוצאה הכספית, חייב להיות רישום בחשבון הבנק לגבי ביצוע התשלום, וחייבת להיות חשבונית/קבלה המאשרת את התשלום. בנוסף, חובתו של ועד הבית – כאמור – להציג את המסמכים הללו לעיונם של הדיירים. והיה ואין הוכחות לביצוע התשלום יש לפנות לקבלת הסבר מפורט מועד הבית – בכתב. כל עוד לא יהיה הסבר לעניין תשלום שאין לגביו שום רישום בחשבון הבנק ושום חשבונית/קבלה – חזקה היא שלא נעשה התשלום ועל ועד הבית לסתור את החזקה הזו. כל זאת כפוף לכך שהנוהג הוא ראשית לבצע את התשלום ורק לאחר מכן לגבות החזר מהדיירים.
צריך כמובן להוסיף תנאי לאמור לעיל, שהנוהג הקיים אצלכם הוא להוציא הוצאות מחשבון הבנק וגם לקבל קבלות.
אם מקדמא דנא נהוג אצלכם אחרת, הרי שהנוהג מוכיח שכל הדיירים הסכימו לדרך האחרת – ואין לבוא בטענות נגד ועד-בית (לפחות – לא לגבי העבר). זה מהווה מעין תקנון מוסכם לא-רשום.
………………………………………………………………………………………………………………….
תודה וחג שמח
תודה
מה שלא מוצא חן בעיניי, שועד הבית מוציא כספים ואין לא אסמכתא/חשבונית. זה לא מקובל! כך לא אמורים להתנהג עם קופה ציבורית!!!
על כל הוצאה חייבת להיות חשבונית ורצוי לרשום על החשבונית את פרטי השיק (אסמכתא) שאיתו שילמו עבור התמורה.
ניהול נכון של הכספים ושקיפות הם דברים מאוד חשובים כשמנהלים ועד בית.
והשאלה: מה היתה תוצאת הבדיקה ?
…………………………………………………………………………………………………………………………….
בשלב זה אין באפשרותי לענות לך על שאלתך. בכל מקרה, אשמח אם תענה לי אתה גם אם בצורה זו או אחרת חזרתי על שאלתי.
תודה
דהיינו: אין להתלות תשלום לתחזוקת הרכוש המשותף בקבלת זכות לעיון במסמכים.
וכמו כן, ועד הבית אינו רשאי להתלות את חובתו להרשות עיון במסמכים – בתשלום לתחזוקת הרכוש המשותף.
כיוון שכל דבר עומד בפני עצמו, אם בעל דירה רוצה לעיין במסמכים, והוא לא נענה, הוא רשאי לפנות לערכאה השיפוטית המוסמכת (המפקח) שיצווה על מי שמחזיק במסמכים (ועד הבית) להעמידם לעיון כנדרש.
ההתליה שלך (שאם לא מציגים מסמכים – לא משלמים) היא לכן בעייתית. כי אם יש מצב שלא מציגים מסמכים בפנייך – את חייבת לנקוט בהליך משפטי כדי לאכוף את הצגת המסמכים. אם את לא נוקטת בצעד משפטי כזה, משמעות הדבר שבעצם ויתרת על זכותך לעיין במסמכים.
אם תוגש נגדך תביעה על אי תשלום, ואת תגידי שלא הציגו בפניך את המסמכים, יטענו נגדך שאת לא ממש דרשת, ולחילופין – נטשת את דרישתך, ולחילופי חילופין – הוצע לך לעיין, כפי שכל דייר רשאי לעיין ואין לאף אחד (כולל ועד הבית) סיבה למנוע ממך את זכות העיון.
טיעון אחר שיכול לעלות נגדך, שועד הבית לא מנהל התכתבויות בעניין עיון במסמכים. אם באמת רצית לעיין, היית צריכה לדפוק על דלת חבר ועד הבית והוא היה מאפשר לך מיד לעיין. ואת זה את לא עשית. ואם את ציפית שועד-הבית יביא אליך הביתה את המסמכים – אז זה לא בחשבון.
מצבך לכן יהיה לא נוח (בלשון המעטה) אם את לא תפעלי כנדרש.
אני מוכרח לומר עוד משהו, כל הדברים שאני אמרתי עד היום לשאלותיך מסתמכים חד צדדית על מה שאת אומרת, וממילא ברור כי יתכן מצב שבו התמונה העובדתית השלמה תשנה מקצה לקצה את השיקול המשפטי.
……………………………………………………………………………………………………………………………………….
