שלום עורך דין עפר שחל.
אני בעל דירה אשר לא מתגורר בדירה, בדירה מתגורר שוכר.
הדירה נמצאת בבניין משותף, אך הבנייה אינה רגילה לגמרי.
בבניין 28 דירות. שתיים מדירות נמצאות בחדר מדרגות נפרד אשר בו הדירה נמצאת בקומה שלישית ללא מעלית. ואשר אין בו דירות אחרות חוץ מהדירה עצמה. חדר המדרגות שייך לדירה (זאת אומרת הוא רשום בטאבו כנכס שייך לדירה). אני בעל אחת מהדירות הללו. שאר הדירות בבניין נמצאות בשלושה חדרי מדרגות שונים אשר בהם יש מעליות. ועד הבית דורש תשלום של 150 שקל בחודש לדירה שלי ו200 שקל בחודש עבור דירות שנמצאות בחדרי המדרגות המשותפים עם מעלית. אני בעל הדירה והשוכר של הדירה אשר מתגורר בה לא הסכמנו לתשלום ועד הבית בסכום שכזה. אחרי כמה ניסיונות להגיע להסכם עם ועד הבית על תשלום סכום הוגן וצודק הגענו לתשובה שלילית מהם. הם פשוט לא רצו להקשיב. אחרי שנתיים שלא שילמנו את ועד הבית הוגשה תביעה מהוועד למפקח על רישום המקרקעין.פסק הדין היה מבוסס על עדות שקר שבו התובעת כתבה שלבניין כניסה אחת משותפת לכל הדירות. הדיון נקבע אך לי לא נשלח כל זימון מהתובעת ובעצם לא הייתי מודע שנקבע דיון כלשהו. כיוון שלא נכחתי בדיון התביעה של הועד התקבלה. הסיבות שבגללן לא שילמתי את ועד הבית הן רבות. בראש ובראשונה, 48% מכלל ההוצאות של ועד הבית הן על שלושת מהעליות בהם משתמשים רק חלק מן הדיירים, אני כאמור עולה לקומה שלישית ברגל עד הדירה שלי. כמו כן ההוצאות כוללות חלק גדול של תשלומי חשמל על חדרי המדרגות להם הדירה לא שייכת ולניקיון אותם חדרי מדרגות.
ההוצאות חושבו על ידי תדפיסי חשבון בנק וקבלות אותם שלחה לי חברת ועד הבית. השאלה שלי האם אני יכול לערער על פסק דין זה והאם כדאי לי לעשות זאת. האם יכולים לדרוש ממני תשלום אשר עולה על ההוצאות אשר שייכות לדירה שלי? או שמהפקח יכול להגיע להחלטה שאני צריך לשלם מחיר מופחת. התשלום השווה לכל דירה על סמך ההוצאות הוא 170 שקל לחודש. זאת אומרת לי עשו סך הכל הנחה של 20 שקל אך 70% מההוצאות כלל לא נוגעות לדירה שלי.
נשארו לי כמה ימים עד שאני יכול להגיש את הערעור. אשמח מאוד אם תוכל לעזור לי בעניין דחוף זה.
אני בעל דירה אשר לא מתגורר בדירה, בדירה מתגורר שוכר.
הדירה נמצאת בבניין משותף, אך הבנייה אינה רגילה לגמרי.
בבניין 28 דירות. שתיים מדירות נמצאות בחדר מדרגות נפרד אשר בו הדירה נמצאת בקומה שלישית ללא מעלית. ואשר אין בו דירות אחרות חוץ מהדירה עצמה. חדר המדרגות שייך לדירה (זאת אומרת הוא רשום בטאבו כנכס שייך לדירה). אני בעל אחת מהדירות הללו. שאר הדירות בבניין נמצאות בשלושה חדרי מדרגות שונים אשר בהם יש מעליות. ועד הבית דורש תשלום של 150 שקל בחודש לדירה שלי ו200 שקל בחודש עבור דירות שנמצאות בחדרי המדרגות המשותפים עם מעלית. אני בעל הדירה והשוכר של הדירה אשר מתגורר בה לא הסכמנו לתשלום ועד הבית בסכום שכזה. אחרי כמה ניסיונות להגיע להסכם עם ועד הבית על תשלום סכום הוגן וצודק הגענו לתשובה שלילית מהם. הם פשוט לא רצו להקשיב. אחרי שנתיים שלא שילמנו את ועד הבית הוגשה תביעה מהוועד למפקח על רישום המקרקעין.פסק הדין היה מבוסס על עדות שקר שבו התובעת כתבה שלבניין כניסה אחת משותפת לכל הדירות. הדיון נקבע אך לי לא נשלח כל זימון מהתובעת ובעצם לא הייתי מודע שנקבע דיון כלשהו. כיוון שלא נכחתי בדיון התביעה של הועד התקבלה. הסיבות שבגללן לא שילמתי את ועד הבית הן רבות. בראש ובראשונה, 48% מכלל ההוצאות של ועד הבית הן על שלושת מהעליות בהם משתמשים רק חלק מן הדיירים, אני כאמור עולה לקומה שלישית ברגל עד הדירה שלי. כמו כן ההוצאות כוללות חלק גדול של תשלומי חשמל על חדרי המדרגות להם הדירה לא שייכת ולניקיון אותם חדרי מדרגות.
ההוצאות חושבו על ידי תדפיסי חשבון בנק וקבלות אותם שלחה לי חברת ועד הבית. השאלה שלי האם אני יכול לערער על פסק דין זה והאם כדאי לי לעשות זאת. האם יכולים לדרוש ממני תשלום אשר עולה על ההוצאות אשר שייכות לדירה שלי? או שמהפקח יכול להגיע להחלטה שאני צריך לשלם מחיר מופחת. התשלום השווה לכל דירה על סמך ההוצאות הוא 170 שקל לחודש. זאת אומרת לי עשו סך הכל הנחה של 20 שקל אך 70% מההוצאות כלל לא נוגעות לדירה שלי.
נשארו לי כמה ימים עד שאני יכול להגיש את הערעור. אשמח מאוד אם תוכל לעזור לי בעניין דחוף זה.
תודה רבה מראש.
מיכאל לויטין.
11-08-2014 00:14:00
דני קריו
אם הדבר בנפשך
עליך לגשת מחר בבוקר לעורך דין לקבלת יעוץ משפטי.
ככלל,כל דירה בבית המשותף חייבת בתשלום מיסי הועד,על פי יחס שטח רצפתה לשטח הרצפה של כלל הדירות בבנין,זאת ללא קשר למידת השימוש או ההנאה מהרכוש המשותף.בשאלתך לא ציינת ,אם לבנינכם תקנון מוסכם והאם יש בו התיחסות לנושא חלוקת מיסי הועד.
ככלל,כל דירה בבית המשותף חייבת בתשלום מיסי הועד,על פי יחס שטח רצפתה לשטח הרצפה של כלל הדירות בבנין,זאת ללא קשר למידת השימוש או ההנאה מהרכוש המשותף.בשאלתך לא ציינת ,אם לבנינכם תקנון מוסכם והאם יש בו התיחסות לנושא חלוקת מיסי הועד.
11-08-2014 01:55:00
מיכאל לויטין
אין תקנון מוסכם
לדירה אין תקנון מוסכם. מזה אומר?
11-08-2014 14:28:00
משה כהן
אם ניתן נגדך פסק דין ללא שזומנת
זכותך להגיש למפקח בקשה לביטול פסק הדין תוך 30 יום, מיום קבלת פסק הדין.
בבקשה עליך לפרט את העובדה של הומצאה לך הזמנה, וגם את ההגנה שיש לך נגד התביעה.
בבקשה עליך לפרט את העובדה של הומצאה לך הזמנה, וגם את ההגנה שיש לך נגד התביעה.
11-08-2014 16:17:00
מיכאל לויטין
ביטול פסק הדין
התייעצתי עם עורך דין. הוא טען שאפילו שעברו יותר משלושים ימים מאז פסק הדין אני עדיין יכול לבקש ביטול בגלל שלא קיבלתי הודעה על זימון לדיון. כמו כן התובעת שיקרה בתביעתה לגבי מספר הכניסות לבניין וכמו כן אין תקנון מוסכם או מספר חלקה.
מה הסיכוי שתתקבל בקשה לביטול פסק דין על פי סיבות אלו אל אף שעברו יותר משלושים יום.
תודה.
מה הסיכוי שתתקבל בקשה לביטול פסק דין על פי סיבות אלו אל אף שעברו יותר משלושים יום.
תודה.
11-08-2014 16:45:00
משה כהן
הסיכוי תלוי בטיב הבקשה שתגיש
אם תגיש בקשה טובה, הסיכוי הוא טוב.
המגמה היא לאפשר לכל אחד להביא את טענותיו בהליך משפטי מסודר. ולכן הנטיה היא לבטל פסקי דין שניתנתו במעמד צד אחד.
אני לא אמרתי 30 יום מאז פסק הדין, אלא 30 יום מיום קבלת פסק הדין.
התקופה של 30 יום קבועה בתקנה 201 של תקנות סדר הדין.
אם חלפו יותר מ- 30 יום, צריך להגיש גם בקשה להארכת מועד.
המגמה היא לאפשר לכל אחד להביא את טענותיו בהליך משפטי מסודר. ולכן הנטיה היא לבטל פסקי דין שניתנתו במעמד צד אחד.
אני לא אמרתי 30 יום מאז פסק הדין, אלא 30 יום מיום קבלת פסק הדין.
התקופה של 30 יום קבועה בתקנה 201 של תקנות סדר הדין.
אם חלפו יותר מ- 30 יום, צריך להגיש גם בקשה להארכת מועד.
11-08-2014 18:27:00
מיכאל לויטין
בקשה להארכת מועד
עברו כ 35 ימים מאז שאני קיבלתי את פסק הדין ונודעתי עליו.
מהי בקשה להארכת מועד אם אתה יכול לפרט.
תודה.
מהי בקשה להארכת מועד אם אתה יכול לפרט.
תודה.
11-08-2014 20:20:00
משה כהן
בקשה להארכת מועד כשמה כן היא
התקנות קובעות תקופה של 30 יום. זה גם אומר שהצד השני יכול היה לצפות לאפשרות שתוך 30 יום אתה תגיש בקשה לביטול פסק הדין.
לכן, ומאחר שחלף המועד, והזכות שהיתה לך הסתיימה, יש צורך לנמק בבקשה למפקח מדוע מוצדק שהוא יאריך לך את המועד, ויאפשר לך בכל זאת להגיש בקשה לביטול פסק הדין אף מעבר לזמן שקבוע בתקנות, ולמה לא ביקשת את הארכת המועד בתוך תקופת 30 הימים, כשראית שלא תספיק להגיש את בקשת הביטול במועד.
בקשה להארכת המועד צריך להגיש במהירות האפשרית, כדי שלא יהיה איחור מוגזם. ככל שהאיחור קטן יותר – הסיכוי גדול יותר שהמפקח יאשר אותו.
לכן, ומאחר שחלף המועד, והזכות שהיתה לך הסתיימה, יש צורך לנמק בבקשה למפקח מדוע מוצדק שהוא יאריך לך את המועד, ויאפשר לך בכל זאת להגיש בקשה לביטול פסק הדין אף מעבר לזמן שקבוע בתקנות, ולמה לא ביקשת את הארכת המועד בתוך תקופת 30 הימים, כשראית שלא תספיק להגיש את בקשת הביטול במועד.
בקשה להארכת המועד צריך להגיש במהירות האפשרית, כדי שלא יהיה איחור מוגזם. ככל שהאיחור קטן יותר – הסיכוי גדול יותר שהמפקח יאשר אותו.
11-08-2014 22:19:00
מיכל כהן
לתשומת לב – בתי המשפט יצאו לפגרה ב- 20 ליולי
ימי פגרה לא נספרים במניין ה- 30 יום.
12-08-2014 00:11:00
משה כהן
כן. הפגרה חלה גם על המפקח. נכון.
12-08-2014 12:21:00
מיכאל לויטין
פגרה
כן מבירור טלפוני הבנתי שהפגרה גם נוגעת לתיקים של לשכת המפקח על המקרקעין. אני קיבלתי את פסק הדין בראשון ליולי, אך הוא פסק ב 12.06. אני מאמין שהתובעת בכוונה משכה את הזמן להודיע לי כמו שהיא לא ניסתה להודיע לי על כך שהדיון מתנהל בכלל.
בגלל ימי הפגרה זה אומר שכאשר אני יגיש בקשה לביטול התיק אני לא יצתרך להגיש בקשה להארכת מועד? האם בבקשה לביטול צריך להתייחס לימי הפגרה? או כלל לא לכתוב על כך?
לגבי התקנון המוסכם.
כיוון שאין תקנון מוסכם וגם אין מספר חלקה לאותו בניין. הוא כביכול מתייחס רק למספר הגוש. בתביעה של התובעת לא רשום כמו כן מספר חלקה, רק מספר גוש. האם זה עובד לטובתי? בהעידר תקנון מוסכם על פי מה יוחלט גובה דמי הועד של כל דייר? על פי מטר מרובע?
בגלל ימי הפגרה זה אומר שכאשר אני יגיש בקשה לביטול התיק אני לא יצתרך להגיש בקשה להארכת מועד? האם בבקשה לביטול צריך להתייחס לימי הפגרה? או כלל לא לכתוב על כך?
לגבי התקנון המוסכם.
כיוון שאין תקנון מוסכם וגם אין מספר חלקה לאותו בניין. הוא כביכול מתייחס רק למספר הגוש. בתביעה של התובעת לא רשום כמו כן מספר חלקה, רק מספר גוש. האם זה עובד לטובתי? בהעידר תקנון מוסכם על פי מה יוחלט גובה דמי הועד של כל דייר? על פי מטר מרובע?
תודה לכולכם. אתם עוזרים לי מאוד!
