דיני ירושה: צו קיום צוואה והגשת התנגדויות

1. ירושה כשיש צוואה
2. ירושה בהעדר צוואה
3. בקשה למתו צו ירושה או צו לקיום צוואה
4. מי יכול לבקש מתן צו ירושה/צו קיום צוואה
5. פרוצדורה והגשת התנגדות
6. העברת הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה

1. ירושה כשיש צוואה

כאשר אדם מעוניין לקבוע את דרך חלוקת הרכוש שלו לאחר מותו (חלוקת העזבון), עליו להשאיר צוואה בה הוא מפרט את אופן החלוקה ומיהם יורשיו. אם לא יעשה כן, יחולק הרכוש בין קרוביו באופן המפורט בחוק הירושה התשכ"ה – 1965.
ניתן לצוות כמעט כל דבר בצוואה מלבד דברים שהם לא חוקיים, לא מוסריים או לא אפשריים.

ישנן ארבע דרכים לערוך צוואה:
• צוואה בעדים – צוואה זו תעשה בכתב, ירשם עליה תאריך עשייתה והיא תחתם על ידי המוריש בנוכחות שני עדים אשר יחתמו באותו מעמד על כך שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו.
• צוואה בכתב יד – צוואה זו תיכתב על ידי המצווה בכתב ידו ותכלול תאריך וחתימתו. אין צורך בעדים אולם בשל כך זוהי הצוואה שהכי קל לערער על תוקפה.
• צוואה בפני רשות – צוואה זו תיעשה בפני רשות שהיא שופט, נוטריון, רשם או חבר בית דין דתי. אפשר לעשותה בעל פה או להגיש להם אותה בכתב. בצוואה שכזו אין צורך בחתימה של המצווה או של הרשות.
• צוואה בעל פה – אדם העומד למות או חושב שמותו קרב, יכול לצוות בעל פה בפני שני עדים. גם צוואה כזו צריכה לכלול תאריך וחתימה של העדים ויש להפקיד אותה למשמרת בבית המשפט.

אדם שכתב צוואה, בכל אחת מהדרכים הרשומות, יכול להפקיד אותה אצל הרשם לענייני ירושה כדי להבטיח שתמצא לאחר מותו.

2. ירושה בהעדר צוואה

אדם יכול לקבוע את החלוקה של רכושו לאחר פטירתו באמצעות צוואה. אם לא עשה צוואה יחולק עזבונו לפי סולם העדיפויות הקבוע בחוק הירושה התשכ"ה- 1965 אשר כולל שלוש דרגות:
• דרגה 1 – ילדים, נכדים ונינים.
• דרגה 2 – הורים, אחים ואחיות, אחיינים ואחייניות.
• דרגה 3 – סבים, דודים ובני דודים.
כאשר גם בתוך כל דרגה, קיים סדר עדיפויות ליורשים על פי הסדר הרשום לעיל.

החלוקה בין הדרגות מתבצעת כך –
במקרה ויש לנפטר ילדים, הם ירשו אותו. במידה ואין ילדים יחולק העזבון בין נכדיו, אם אין כאלה תחולק הירושה לניניו ואם אין כאלה, ירשו אותו קרוביו מן הדרגה השנייה, הוריו וכן הלאה.
במידה ואין לנפטר קרובים מאף אחת מהדרגות, יועבר רכושו לידי המדינה.

אין חשיבות למספר היורשים בכל דרגה והעזבון יחולק בין כולם באופן שווה, כלומר, גם אם יש לנפטר ילד אחד וגם אם יש לו תשעה, רכושו יתחלק בין ילדיו ולא יעבור לנכדים או ליורשים מדרגות אחרות.

שני חריגים לכלל:
הראשון – במקרה ולנפטר אין קרובים מדרגה ראשונה ואחד מהוריו נפטר גם הוא, יחולק העזבון באופן שווה בין ההורה הנותר ליורשיו מדרגה ראשונה של ההורה שנפטר.
השני – במידה ולמוריש יש בן/בת זוג, חלקו תלוי בדרגה של שאר הקרובים היורשים. למשל, במידה ולמוריש יש ילדים, צאצאיהם או הורים, יקבל בן הזוג חצי מהירושה.
במידה ולמוריש יש אחים, צאצאיהם או סבים וסבתות, יקבל בן הזוג שני שליש מהירושה.
ובמידה ולמוריש אין קרובים מדרגות אלה, יקבל בן הזוג את כל הירושה.

3. בקשה למתן צו ירושה או צו לקיום צוואה

על מנת לקבל את הזכויות המגיעות מהירושה בקשו מעורך הדין שלכם להגיש בקשה לרשם לענייני ירושה.
כשמדובר בזכויות על פי צוואה יתקבל צו קיום צוואה, וכשאין צוואה – יתקבל צו ירושה.

הצו מצהיר מי הם יורשי הנפטר ומהו חלקו של כל אחד מהם בעזבון. הצו אינו כולל את היקף העזבון והנכסים הכלולים בו או זכויות אחרות של יורשים בנכסי העזבון אשר ידונו בהליכים נפרדים.

4. מי יכול לבקש צו ירושה/צו קיום צוואה
מי שיכול לבקש את הצו הם היורשים או מי שטוענים להיות היורשים ובעניין זה יש נטייה לבית המשפט לאפשר לכל מי שמעוניין בדבר להגיש בקשה שכזו, למשל נושה של יורש.

5. פרוצדורה והגשת התנגדות
אבני הדרך להוצאת צו ירושה/צו קיום צוואה הנן :
1. חתימה על בקשה לצו ירושה/צו קיום צוואה אצל עורך הדין.
2. עורך הדין יגיש את הבקשה ללשכת הרשם, שבאזור סמכותו היה מקום מושבו של המוריש (במקרה של תושב זר – בהתאם למקום הימצאות נכסיו) . לשכות הרשמים לענייני ירושה מצויות בתל אביב, חיפה, נצרת עילית, ירושלים ובאר שבע.
3. עובדי לשכות הרשם לענייני ירושה יבדקו, בין היתר, אם קיים תיק קודם בעניינו של המנוח ואם הפקיד צוואה בעבר, וידאגו לפרסם בציבור הודעה על הגשת הבקשה.
4. כל בקשה לצו ירושה או קיום צוואה מתפרסמת בעיתון יומי. המעוניין להתנגד לבקשה יעשה זאת תוך 14 יום מתאריך הפרסום בעיתון.
5. העתק הבקשה שמוגשת ברשם עובר לתגובת האפוטרופוס הכללי שישיב תוך 45 ימים באחת מדרכים אלה :
• "הודעה על כוונה שלא להתערב בהליכים" – כלומר, הבקשה אושרה.
• "הודעה על כוונה להתערב בהליכים"– כלומר, האפוטרופוס הכללי מבקש מבית המשפט לקיים דיון בבקשה – התיק יועבר לבית המשפט לענייני משפחה המתאים.
• דרישה להשלמת פרטים חסרים.
6. לאחר קבלת תגובת האפוטרופוס הכללי ולאחר שחלפו המועדים להגשת הודעת התנגדות יינתן צו ירושה/קיום צוואה.
7. משך הזמן בין הגשת הבקשה ללשכות הרשמים לענייני ירושה ועד למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, במקרים שאינם מעוררים קשיים, הינו: בבאר-שבע כ-30 ימים, בירושלים ובתל-אביב כחודשיים, בחיפה כ-50 ימים.
8. צו הירושה, הניתן על ידי הרשמים לענייני ירושה, מצוי במאגר הממוחשב בלשכות וניתן לקבלו בכל עת.

6. העברת הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה
ישנם מקרים מסוימים בהם הבקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה תועבר לבית המשפט לענייני משפחה:
א. הוגשה התנגדות לבקשה.
ב. המדינה היא צד לבקשה.
ג. היועץ המשפטי לממשלה יזם את הבקשה או הצטרף אליה.
ד. האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר.
ה. מדובר בצוואה בעל פה.
ו. קיים בצוואה פגם והיא לא נעשתה על פי תנאי החוק, למשל בצוואה בעדים לא היו שני עדים.
ז. מקרים בהם לא ברור אם יש חל הדין הישראלי או דין מדינה אחרת, למשל כשהנפטר מת בחו"ל אבל נכסיו היו בארץ.
ח. הרשם לענייני ירושה החליט מכל סיבה שהיא, להעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה.

במקרים אלה, ידון בית המשפט לענייני משפחה בבקשה למתן הצו.