דיני ירושה: מי הם היורשים כשאין צוואה

מי יורש כשאין צוואה
כאשר אדם נפטר מבלי להשאיר אחריו צוואה, ירשו אותו לפי הדין בן זוגו, ילדיו וצאצאיהם, הוריו, אחיו, דודיו והסבים שלו.

כלומר, גם קרובים של מוריש שלא היו איתו בקשר ואפילו כאלה שהיו עימו ביחסים גרועים, ירשו אותו אלא אם ערך צוואה ובה ציין יורשים אחרים או שהתקיימו אחד מהתנאים החריגים שפוסלים אותם מלהיות יורשים, כגון מי שהורשע בהריגת המוריש או בהשמדת צוואה.

אם בצוואה לא כלולים כל נכסי העזבון, הירושה של הנכסים שלא כלולים בצוואה תהיה לפי הדין.

2. יורש בן/בת זוג
לצורך ירושה על-פי דין(כלומר, כשאין צוואה), בני-זוג הם אלו אשר נשואים כחוק, כאשר חשוב לדעת שגם בני-זוג פרודים (שלא התגרשו כדין) נחשבים כבני-זוג לעניין ירושה על-פי דין. לענין ידועים בציבור ראה למטה.
נוסף לכך, אדם יחשב כ"נשוי" גם אם לא נישא כדין, אולם בית-הדין הרבני היה קובע, לו היה נדון העניין בפניו, שהאישה זקוקה לגט פיטורין באם רצונה להינשא לאחר (כמו למשל, במקרה של נישואים אזרחיים או במקרה של בני זוג שהתגרשו וחזרו לחיות ביחד).

כאשר אדם נפטר והיה לו בן זוג, בודקים לאיזה חלק מהרכוש היה זכאי בן זוגו לו היו נפרדים ומפרקים את רכושם על פי חוק יחסי ממון התשל"ג 1973 או מכוח הלכת השיתוף ורק החלק הנותר מהווה עזבון אותו ניתן לרשת.
כלומר, אם אבנר ואפרת נשואים ויש להם דירה וכסף, עם פטירתו של אבנר, עזבונו כולל חלק מהדירה וחלק מהכסף, כפי שהיה אבנר מקבל אם היו בני הזוג נפרדים במועד הפטירה.

על פי הדין, חלקו של בן הזוג בעזבון תלוי בקרבת הדם של היורשים האחרים:
• אם יש לנפטר ילדים, נכדים או הורים, יקבל בן הזוג חצי מהעזבון והיורשים האחרים יחלקו בחצי הנותר.
• אם יש לנפטר אחים, אחיינים או סבים וסבתות, יקבל בן הזוג שני שליש מהעזבון והיורשים האחרים יחלקו בשליש הנותר.
• אם אין לנפטר ילדים, נכדים, הורים, אחים, אחיינים או סבים – יירש בן הזוג את כל העזבון.

ישנם מספר נכסים בעזבון שלגביהם יש התייחסות ספיציפית במקרה של ירושה של בן/בת זוג:
מיטלטלין – בן הזוג יורש את כל המיטלטלין (חפצים, כולל מכונית) שהיו שייכים למשק הבית המשותף של הצדדים ושימשו אותו בפועל, בלי קשר לקירבת הדם של שאר היורשים.
במקרה של זוג שנפרד וטרם התגרש, אף שבן הזוג נחשב עדיין כבן זוג מנישואים, הוא לא יקבל את המיטלטלין שהרי לא מדובר עוד במשק בית משותף.

דירת המגורים – במקרה שבו היורשים הם בן הזוג והאחים/האחיינים/הסבים ודירת המגורים של בני הזוג בשלוש השנים שלפני הפטירה כלולה (כולה או חלקה) בעזבון, יירש בן הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה ושני שליש משאר העזבון.

גביית הכתובה תעשה מנכסי העזבון בלבד. לכן, בהעדר עזבון, למשל במקרה שבו משאיר אחריו המוריש ביטוח חיים וקופת תגמולים המוצאים במפורש מהעזבון ומשולמים לנהנים מהם – אין לגבות את הכתובה.
בכל מקרה, את המגיע לאישה על פי הכתובה ינכו מחלקה כיורשת כלומר, כאשר סכום הכתובה גבוה מחלקה בעזבון, יכולה היא להגדיל את חלקה בעזבון עד לסכום הכתובה.
חשוב לשים לב שהדברים האלה אמורים רק לגבי מקרה שבו בת הזוג יורשת על פי דין. כאשר היא יורשת על פי צוואה, צריך לבדוק האם המצווה התכוון שהכתובה תהיה כלולה בעזבון או לא.

3. ירושה של ידועים בציבור
כאשר איש ואישה הינם בני זוג אך לא נשואים זה לזה, ואחד מהם נפטר מבלי להשאיר אחריו צוואה, בהתקיים תנאים מסוימים יחשב בן הזוג שנותר בחיים כיורשו של הנפטר כאילו היו נשואים.

התנאים הנדרשים כדי שבני זוג יחשבו כ"ידועים בציבור" ולכן יוכלו לרשת זה את זה, הינם ארבעה – שהם מקיימים חיי משפחה, מנהלים משק בית משותף, אינם נשואים זה לזה אך בשעת המוות אף אחד מהם לא היה נשוי לאחר.

כשבית המשפט נדרש לבדוק האם התקיימו חיי משפחה וניהול משק בית משותף, הוא שם פחות דגש על אורך התקופה ונותן יותר חשיבות לסוג הקשר בין בני הזוג.
קשר כזה, צריך להיות קשר של חיים אינטימיים הכוללים חיבה ואהבה כמו בין בעל לאשתו וניהול משק בית משותף שפירושו שיתוף במגורים, מזון ולינה כחלק מן החיים המשותפים ולא רק כסידור כספי נוח.
בכל מקרה, קיומם של אלה צריך להתקיים עד למועד הפטירה ולא להיפסק לפני כן.