אתמול היה דיון בפני המפקחת.
אני תבעתי בעלת דירה על גידור שטח משותף.
המפקחת היתה מאוד עניינית ושאלה שאלות קצרות.
אחר כך נתנה לנתבעת את זכות הדיבור והיא התחילה לגלגל את סיפור חייה וכמה היא מסכנה ואיך אני ועוד בעלי דירות סתם נטפלים אליה.
כמו כן אמרה שגידור השטח נעשה על ידי דייריה השכירים, בניגוד להסכמתה וכן שהיא לא קיבלה את כתב התביעה בדואר ולכן לא הגישה כתב הגנה בזמן (למעשה היינו צריכים לתת לה בכח כי היא לא לקחה את הדואר הרשום).
השאלות שלי:
1. האם המפקחת יכולה להתחשב בתירוצים שונים כדי להסכים לגידור שטח?
2. פנינו לבעלת הדירה ההיא בכתב מספר פעמים. חלק מהמכתבים הופנו לדירה השכורה וחלק לדירתה שלה. המפקחת שמה לב לכך. האם הדבר יכול להקל על הנתבעת? הנתבעת ניצלה את הפירצה וטענה כי לא קיבלה שום מכתבים. האם אכלנו אותה?
3. האם ידוע לך על מקרים כאלו? איזה פסק דין לדעתך יתקבל?
בברכה,
מיכל
גם אני תבעתי על אותה בעיה (גידור שטח) ויש לי דיון בעוד שבועיים ולא קיבלתי כתב הגנה.
גם אני תבעתי על אותה בעיה (גידור שטח) ויש לי דיון בעוד שבועיים ולא קיבלתי כתב הגנה.
אני לא הולך לעשות לך חיים קלים.
חובה עליך לקרוא בעיון את פסק הדין המצורף שניתן ע"י בית המשפט העליון בהרכב מורחב, ועניינו פגיעה ברכוש המשותף בבית המשותף – וכל מה שקשור אליו.
זה פסק דין ארוך, אבל אין לך ברירה אלא לקרוא כל מילה שבו.
את גם תוכלי להסתמך על פסק-הדין הזה בהליך המשפטי שלך, כאשר תגיעי לשלב הסיכומים.
הקישור לפסק הדין (להקליק עליו) :
***************************************************************************************************
למעשה, שלב הצגת ההוכחות, הוא טכני במהותו, וכל תכליתו לתת לאותו בעל דין אפשרות להוכיח את צידקתו בשלב הסיכומים.
לכן, הסיכומים של כל צד הם החלק החשוב של המשפט, שבו יכול כל צד לומר לבית המשפט מדוע הוא צודק, ומדוע הצד שכנגד טועה.
בשלב הסיכומים, יכול כל אחד מהצדדים להסתמך על פיסקי דין שניתנו בבתי במשפט השונים בארץ (ולפעמים גם פסקי דין מחו"ל) שתומכים בטענתו של אותו בעל דין, במקרים אחרים, אבל הדומים למקרה הנדון.
ניתן גם לבקש מבית המשפט (מפקח) לאפשר להגיש סיכומים – בכתב, דבר המקל על ניסוח הדברים.
פסק הדין שצירפתי, הוא פסק-דין "כבד" כיוון שהוא קובע פילוסופיות משפטיות עקרוניות לעניין שאלות מהותיות כמו הסגת גבול וזכויות קניין ברכוש המשותף, וסמכותו של בית המשפט להגן על בעל הקניין. כיוון שמדובר בפסק-דין של בית במשפט עליון בהרכב מורחב, קביעותיו של השופט טירקל, שהתקבלו ברוב דעות, הוא בעל משקל מיוחד ומחייב.
אבל קיימים פסקי דין רבים אחרים, קצרים יותר שדנים כמעט בכל עניין שקשור לרכוש המשותף, וככל שמרבים בהבאת פסקי דין בסיכומים – יכולת השיכנוע רבה יותר.
.
אני הדגשתי בפניה שהייתי צריכה ללכת ולתת לה את זה בכוח – כדי להראות שהיא לא אמינה וכולי.
אבל זה צריך לבוא ממך.
דרך אגב-לפי הידוע לי כתב התביעה צריך להגיע לידי הנתבע חודש לפני מועד הדיון. ואם הנתבע לא לוקח-זו חובתך לתת לו את זה.
תודה מראש
היא מנוסה מאוד ויודעת לבור מוץ מן התבן.
את רואה ראיית מיקרו את הדיון, נתפסת לפרטים שמרגיזים אותך וזה טבעי כי את מעורבת בעניין עד צוואר.
אני מבין שזה היה דיון ראשון. המפקחת שמעה ושמעה גם תרוצים, כדבריך. אוזנה המקצועית והמנוסה תדע לברור את העובדות ולהכריע.
הדיון בפני אינו פורמלי ואם את בתחושה שפיספסת משהו חושב, או שכחת משהו תוכלי לבקש להוסיף אותו בכתב או בע"פ בהמשך.
לטעמי וזה החשוב – הדיון אצל המפקחים על המקרקעין מצריך את הצדדים בעיקר לפרוס את הצד העובדתי במלוא הבהירות. פחות חשוב זה לחפש פסיקה וזאת בהבדל מדיונים בפני ערכאות אחרות. המפקחים בקיאים בפסיקה לא פחות ואף יותר מהצדדים. אכן יש מקרים עקרוניים בהם הפסיקה מכרעת אבל רוב רובם של המקרים מוכרעים עובדתית על סמך עקרונות משפטיים ידועים שמרוכזים ברובם בחוק ובתקנון.
